השכלה או ניסיון - מה יותר חשוב לעבודה ראשונה בהייטק

בין אם אתם מחפשים את העבודה הראשונה שלכם אחרי הלימודים או הצבא, או שהחלטתם לעשות שינוי קריירה ולנסות להתברג למשרה בתעשיית ההייטק, אתם בטח תוהים מה יותר חשוב למעסיקים – ניסיון רלוונטי או השכלה. תעשיית ההייטק בישראל משוועת לכוח אדם איכותי ובהתאם גם הדרישות למשרות ג'וניור, משרות התחלתיות שמהוות דריסת רגל בתעשייה ועד שלוש שנות ניסיון, משתנות בשנים האחרונות.

"חד משמעית ניסיון חשוב יותר", אומר גיא בינדר, COO ושותף מייסד ב-ICV סטרטאפ ישראלי שפיתח אפליקציה למציאת עבודה בהייטק. "הטכנולוגיות שלומדים במוסדות אקדמיים כיום הינן בסיס טכנולוגי, עם זאת ישנן עוד הרבה שפות שחשוב ללמוד. אדם שמסיים תואר באחת האוניברסיטאות צריך להתעדכן כל הזמן, ללמוד ולרכוש לעצמו השכלה באופן פרו-אקטיבי", הוא אומר.

מעל 85% ממשרות הג'וניור אינן דורשות ניסיון כתנאי סף. עם זאת, כשלושה רבעים מסך המועמדים שזומנו לראיונות למשרות אלה היו בעלי ניסיון מקצועי רלוונטי. לגבי תואר אקדמי, מעל 60% ממשרות הג'וניור אינן דורשות תואר כתנאי סף אך 60% מהמועמדים שזומנו לראיונות היו בעלי השכלה אקדמאית רלוונטית.

דריסת הרגל בעולם ההייטק תלויה פחות בתואר אקדמי בשל הביקוש הרב לעובדים | צילום: Flickr / Alper Çuğun

רוב המשרות בתעשיית ההייטק בישראל הן בתחום התוכנה (כ-80%) ובהתאם גם רוב משרות הג'וניור הן בתחום זה (58%). תחומים נוספים בהם יש היצע גבוה של משרות ג'וניור הם QA ו-IT עם כ-15% מהמשרות המשוייכות לתחומים אלה, כאשר התחום עם היצע המשרות הנמוך ביותר הוא הסייבר (1%) ואחריו החומרה (2%).

בתחום התוכנה יש שיעור לא מבוטל של משרות שדורשות השכלה אקדמית כתנאי סף (43%) וכ-14% מהמשרות מצריכות ניסיון תעסוקתי רלוונטי. התחום שבו תואר אקדמי מהווה דרישת סף לרוב המשרות (83%) הוא תחום החומרה. רק 5% ממשרות הג'וניור בתחום החומרה מצריכות ניסיון כתנאי סף. ב-QA וביג דאטה גם כן 40% מהמשרות דורשות תואר כתנאי סף וב-IT מדובר ב-19% בלבד. בתחום ה-IT ניסיון הוא יחסית חשוב, עם 19% מהמשרות שמציינות זאת כדרישת סף, לאחר מכן QA עם 16% מהמשרות שדורשות ניסיון ואילו בביג דאטה וחומרה רק 7% ו-5% (בהתאמה) מהמשרות מצריכות ניסיון.

אמנם מספר המשרות הפתוחות בסייבר המיועדות לאנשים שמתחילים את דרכם בתעשייה נמוך, אך בתחום זה ישנה תופעה מעניינת. 20% מהמשרות בלבד דורשות תואר ושיעור זהה מהמשרות הפתוחות מצריכות ניסיון כתנאי סף, זהו שיעור גבוה יחסית לדרישת ניסיון בהשוואה לתחומים אחרים.

"ההסבר לכך שבמקצועות הסייבר ישנה דרישה נמוכה יחסית מצד המעסיקים לתואר אקדמי היא נגזרת של פרופיל המועמדים ושל השוק עצמו. כיום במסגרת תואר אקדמאי לא לומדים את מקצועות הסייבר וניתן ללמוד קורסי התמחות בסייבר במסגרת לימודים במכללות מקצועיות שונות. רוב האנשים שעובדים במקצועות הסייבר הינם בוגרי יחידות צבאיות טכנולוגיות או כאלה שלמדו באופן עצמאי או במסגרת אחת מהמכללות הטכנולוגיות", אומר בינדר.

בסופו של דבר, רוב המועמדים שמזומנים לראיון עבודה הם כאלה שיש להם תואר רלוונטי או ניסיון גם כאשר אלו אינן דרישות סף למשרה. "חברות כן מעדיפות מועמדים עם תואר, אך אני רואה היום פתיחות של חברות לתת הזדמנות גם לאנשים שאין להם תואר אקדמי או ניסיון 'רשמי'. הרבה סטארטאפים מעדיפים דווקא אנשים שאין להם תואר כי היום רוב הטכנולוגיות שמשתמשים בהן הן כאלה שלא לומדים בתארים אקדמיים. לעומת זאת, אנשים שלמדו לבד יש להם יתרון מכיוון שזה מעיד הרבה עליהם כבני אדם שלא צריכים שהכל ילמדו אותם", הוא אומר.

בחלק מהחברות, בעיקר בחברות גדולות וותיקות עדיין ישנה דרישה לתארים אקדמיים ולעתים מדובר בתארים ממוסדות ספציפיים שמקנים יתרון. ההיגיון מאחורי הענקת יתרון לתואר, ואף לתואר ממוסד ספציפי הוא שהסינון ללימודים במוסדות יוקרתיים מבטיח כי יתקבלו לשם אנשים עם איכויות מסוימות שבמהלך התואר ילמדו יסודות, דרכי חשיבה ולמידה. עם זאת, כאשר חברות נמצאות בצמיחה מואצת, או בתחילת הדרך, כמו במקרה של סטארטאפים, יכולות חשיבה ולמידה פחות רלוונטיות.

בחברות קטנות של עד 10 עובדים שיעור המשרות שמחייבות תואר אקדמי כתנאי סף למשרה הוא 52% ואילו בחברות גדולות, בהן מועסקים 500 עובדים ומעלה 71% מהמשרות דורשות תואר כתנאי סף. "כשחברות פותחות משרה הן צריכות את האדם מוכן לעבודה אתמול, לא מחר. מישהו שעשה קורס מקצועי על השפה הספציפית שמחפשים יכול תוך כמה ימים להתחיל לייצר תפוקה. חברות צריכות אנשים עם כמה שיותר ניסיון או ידע שיוכלו להתחיל לעבוד כמה שיותר מהר", אומר בינדר.