אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חלש על גיבורים: תערוכת קומיקס איור: דורית מיה גור

חלש על גיבורים: תערוכת קומיקס

אמנית הקומיקס דורית מיה־גור מאיירת גיבורים שמנמנים ובודדים כדי להקל את מצוקות הילדות. השבוע תעלה תערוכה שלה במוזיאון לקריקטורה וקומיקס בחולון

13.11.2017, 08:12 | רעות ברנע

"אפשר להיות גיבור גם אם אתה ילד לא מקובל", אומרת אמנית הקומיקס דורית מיה־גור, "אני רוצה להעביר לאנשים, ולילדים בעיקר, את המסר שבכל אחד מאיתנו יש משהו מיוחד שהופך אותנו לגיבור, וכדי לצלוח את תקופת הילדות בימינו הם באמת צריכים להיות גיבורים".

מיה־גור (37) היא בין הנשים היוצרות היחידות בתחום הקומיקס המקומי. את השכלתה בתחום רכשה בבית הספר של ג'יו קיוברט בניו ג'רזי ("שם הייתי 'הישראלית', ובארץ אני 'האמריקאית'"), ומאז היא יוצרת בלי הפסקה. עד כה היא איירה שתי סדרות של ספרי קומיקס: "פלאפלמן", שהחוברת הראשונה בסדרה שלו נמכרה ב־15 אלף עותקים ונחשבת עד היום לפריט אספנים (ב־ebay היא עולה 500 דולר), ו"הסייר העשירי", שהחוברת הראשונה שלו יצאה לאור השנה. היא כבר שיתפה פעולה עם הוצאת הספרים כנרת, שזיהתה את הפוטנציאל והחליטה להוציא עבורה חמישה ספרים ראשונים בסדרה.

דורית מיה-גור, צילום: שני חן דורית מיה-גור | צילום: שני חן דורית מיה-גור, צילום: שני חן

ביום רביעי הקרוב תיפתח במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון תערוכת היחיד המקיפה הראשונה שלה, "אקשן מציירים", שבה תציג כ־20 עבודות מתקופות שונות בקריירה שלה, שהנושא המרכזי שלהן הוא אקשן.

כאמור, הגיבורים של מיה־גור הם לא קונבנציונליים. "ישנם גיבורים פלקטיים בינלאומיים, שהם חטובים, יפים ובעלי כוחות־על מפוצצים. פלאפלמן שלי הוא טיפוס ג'ינג'י שמנמן, וגיבור 'הסייר העשירי' הוא בן 11 בודד לחלוטין. הרבה ילדים חווים היום ניכור ובדידות בגיל צעיר מאוד, בעיקר בגלל השימוש במדיה החברתית. לי אישית זה כואב מאוד לראות את זה. אני מקבלת המון מיילים ותגובות מילדים שקוראים את 'הסייר העשירי' ומזדהים, הם מרגישים בדיוק כמוהו".

איורים מתוך "פלאפלמן", איור: דורית מיה גור איורים מתוך "פלאפלמן" | איור: דורית מיה גור איורים מתוך "פלאפלמן", איור: דורית מיה גור

כמה חזק היום תחום הקומיקס אצל ילדים ישראלים?

"הוא עוד די צעיר. אנחנו צריכים לגדל עוד כמה דורות כדי להגיע לרמה של מדינות אחרות. אבל בהחלט יש שינוי, תקרת הזכוכית כבר נפרצה. אם עד לפני עשור בכל כיתה היו שניים־שלושה חנונים שקוראים קומיקס, היום יש עשרה. אני כילדה הייתי מכתתת רגליים או מחכה לחוברות מחו"ל שדודים שלי היו מביאים לי פעם בשנה. היום הן נמכרות בחנויות הספרים, ויש ביקוש להן. מדפי הקומיקס הולכים וגדלים והתחום איכותי יותר. כל סרט קומיקס שיוצא רק מגדיל את הדרישה ומציף את השוק. כבר אין לזה סטיגמה של חנונים, היום כל הילדים הקולים קוראים קומיקס".

מה זה עושה לילד? לקרוא קומיקס?

"זה שונה מאות מלצפות בסרט, למשל. להרבה ילדים אין סבלנות. בקומיקס יש רווח קטן בין ריבוע לריבוע, שבריר שנייה שמאפשר לילד לדמיין, להשלים את החסר בין ציור לציור. כל אחד לוקח את זה למקום אחר. זה קצת כמו היצ'קוק, שהיה נותן לצופים לדמיין מה מפחיד בסרט. הקומיקס הוא גירוי למוח, הוא עבודה על פיתוח הדמיון והחשיבה. בקרב ילדים יש הרבה יותר סיכוי שזה יקרה. אדם מבוגר שמעולם לא קרא קומיקס — אם תיתני לו לנסות יהיה לו קשה מאוד".

מגרה אותך לפעמים לעשות קומיקס למבוגרים?

"השוק למבוגרים עדיין לא גדול כמו זה של הילדים. יש לי במגירה לפחות שניים־שלושה תסריטים לקומיקס למבוגרים, אבל בינתיים אני מתמקדת בילדים. להפוך גם את המבוגרים פה לנרקומנים של קומיקס יידרשו 15 שנה לפחות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות