חברות המזון הגדולות שולטות ב־86% ממכירות חנויות הנוחות

חברות המזון הגדולות שולטות ב־86% מהמכירות בחנויות הנוחות. כך עולה מנתוני סטורנקסט שהגיעו לידי “כלכליסט” ומספקים הצצה לתחום מכירות שזוכה לרווחיות גולמית גבוהה ביחס לשוק המזון - 34% בממוצע למול 23% ברשתות המזון. הנתונים משקפים גם מאזן כוחות שונה בין ספקים מזה שקיים בשוק המזון.

עשר חברות המזון הגדולות אחראיות על 48.9% מכלל מכירות שוק המזון בישראל, אך בחנויות הנוחות אותן חברות שולטות כמעט באופן מוחלט במכירות המזון והמשקאות. עשרת הספקים הגדולים בחנויות אלה הם החברה המרכזית (קוקה־קולה), שטראוס, אסם, תנובה, יוניליוור, טמפו ויפאורה, יבואנית הממתקים ליימן שליסל, יצרנית הכריכים לורד הסנדביץ וחברת המשקאות אדיר ר.י סחר, שנמצאת בבעלות חלקית (50%) של טמפו. מכירות חנויות הנוחות צפויות להסתכם השנה בכמיליארד שקל (לא כולל סיגריות) ולהציג צמיחה של 5% ביחס ל־2016. חנויות אלו, הממוקמות בתחנות דלק ברחבי הארץ, עונות על צורך שונה, של קנייה על הדרך, בהשוואה לקניות היום־יומיות של שוק המזון.

הספקים מתקדמים במוצרים יקרים ורווחיים

במקום הראשון במכירות בחנויות הנוחות ניצבת קוקה־קולה עם נתח של 22.3% מהמכירות. זאת בעוד בכלל השוק החברה ממוקמת במקום הרביעי עם נתח של 7.4% בלבד. השליטה של קוקה־קולה בחנויות הנוחות נובעת מהמותג החזק, הנמכר בעיקר בפחיות ובבקבוקים אישיים וכן ממגוון מצומצם של מוצרי טרה, המתאימים לרכישה "על הדרך". טרה לא מוכרת בחנויות הנוחות את החלב הניגר, הגבינה הצהובה והחמאה, המצוים תחת פיקוח מחירים, וכך יכולה להתמקד במוצרים רווחים יותר כמו משקאות יוגורט ושוקו. קוקה־קולה מתמקדת בחנויות אלה בפחיות ובקבוקי זכויות שמחירם גבוה יותר מהבקבוקים המשפחתיים.

שטראוס שומרת על מקומה כחברה השנייה בשוק גם בחנויות הנוחות, אולם מחזיקה בהן בנתח גבוה יותר של 14%, לעומת 11.7% בכלל השוק. כוחה של שטראוס נשמר כיוון שהחברה פועלת בשתי קטגוריות חשובות בתחום — קטגוריית הממתקים והחטיפים האישיים ומוצרי חלב כמו יוגורט, שוקו, משקאות עתירי חלבון ומשקאות קפה קר. אסם נמצאת במקום השלישי עם נתח שוק של 10%, זאת בזכות שליטתה בקטגוריית החטיפים המלוחים, כמו גם במקרר הגלידות עם מותגי נסטלה. בנוסף, מוכרת החברה בחנויות אלו גם מוצרי מזון המתאימים לצריכה מחוץ לבית, כמו מנה חמה.

חנות הנוחות yellow בתחנות הדלק של פז. זירה אטרקטיבית למרות המכירות הלא גבוהות | צילום: לם וליץ סטודיו 49

את המקום הרביעי בחנויות הנוחות כובשת טמפו, העוסקת בייצור ושיווק משקאות, עם נתח של 7.6%. כוחה של טמפו גדול אף יותר בחנויות הנוחות, שכן חברת אדיר סחר, ש־50% ממנה בבעלות טמפו שגם מפיצה את מוצריה לחנויות, ניצבת במקום ה־10 ברשימת הספקיות עם 3.1%. אדיר סחר משווקת משקאות קלים ומיצים ייחודיים כמו Jumex, משקאות תה קר תחת המותג אריזונה, משקאות קולה תחת המותג ד"ר פפר ומשקאות קפה קר בפחיות.

דווקא תנובה, מובילת שוק המזון עם נתח של 16% מהמכירות, צונחת בחנויות הנוחות למקום השמיני בלבד עם נתח של 3.1%. השינוי הדרמטי נובע מכך שעיקר מכירות תנובה הן ממוצרים שאינם מתאימים לחנויות נוחות כמו חלב ניגר, גבינה צהובה, חמאה, ירקות קפואים של סנפרוסט, מאפים קפואים, מוצרי בשר ושניצלים קפואים. כך מגוון מוצריה של תנובה בחנויות הנוחות מצומצם למוצרי חלב שניתן לצרוך על הדרך, כמו יוגורטים ומשקאות חלב שונים.

עוד נמצאות ברשימת הספקים הגדולים הן יוניליוור, שמשווקת חטיפים וגלידות שטראוס, יפאורה, שמשווקת משקאות כמו שוופס ותפוזינה, וליימן שליסל, שמשווקת מותגים כמו לואקר ומנטוס.

מימין: מנכ”ל אסם איציק צאיג, מנכ”ל תנובה איל מליס, מנכ”ל קוקה־קולה יורם שגיא ומנכ”ל שטראוס ישראל ציון בלס. יחסי כוחות שונים בזירת חנויות הנוחות | צילומים: עמית שעל, אוראל כהן, יובל חן, אורן גולן

הגדולות מתחזקות גם במכולות ובמינימרקטים

חנויות הנוחות אמנם מגלגלות מכירות בהיקף זעום ביחס למכירות כלל השוק המסתכמות בכ־36 מיליארד שקל, אולם הן מקנות לעצמן וליצרנים רווחיות גבוהה בשיעור ניכר מזה שביכולתן לגבות ברשתות השיווק ולכן מבחינתן מדובר בזירה אטרקטיבית. הערכות בשוק הן כי חנויות הנוחות פועלות על בסיס רווחיות גולמית של כ־33%–35%, בשונה מרשתות הדיסקאונט המסתפקות בכ־23% או החנויות העירוניות הפועלות עם כ־31%–32% רווחיות גולמית. מדו”חות חברת פז, המפעילה 241 חנויות yellow בתחנות הדלק, לשנת 2016, הכנסות החנויות עלו ב־7% במכירות ל־790 מיליון שקל, והרווחיות הגולמית שלה מפעילות זו עמדה על 34% מהמכירות.

נתוני סטורנקסט מלמדים על עוצמתם של כל אחד מהספקים הגדולים בזירות מכירה שונות, כמו מכולות ומינימרקטים. הנתח של תנובה בשוק המזון עמד כאמור השנה על 16%, אך במכולות ובמינימרקטים המוגדרים כ"שוק פרטי קטן" שמגלגל כ־8 מיליארד שקל בשנה, אוחזת תנובה ב־18.1% מהמכר. במכולות מחזיקה שטראוס 12.6%, מעט יותר מכוחה בשוק כולו. גם אסם, המצויה במגמת ירידה מתמשכת בשוק הקמעונאי, חזקה יותר במכולות ובמינימרקטים עם 10.9% מהמכירות. כוחן של החברות הגדולות בחנויות הקטנות נובע מהשטח המצומצם שיש לחנויות אלה להציע וכן מהיקף הקניות המצומצם שלהן מספקים, שמייצר חוסר כדאיות של חברות קטנות לשלוח אליהן משאיות אספקה. לכן המכולות נוהגות לרכז את ההזמנות ככל שניתן למספר מצומצם של ספקים.

בתוך כך, השינוי בעיתוי חגי תשרי השנה ביחס ל־2016 הוביל לזינוק של 7.9% במכירות שוק המזון באוקטובר שהסתכמו ב־3.01 מיליארד שקל. למרות העלייה החדה באוקטובר, המכירות המצטברות מתחילת השנה צמחו בשיעור מתון של 1.6% בלבד והסתכמו ב־29.8 מיליארד שקל. מדובר בשינוי חיובי אחרי שלוש שנים של ירידה במכירות. יחד עם זאת, אם לא יהיו אירועים חריגים, צפויות מכירות שוק המזון ב־2017 לצמוח בשיעור נמוך מקצב צמיחת האוכלוסיה — כ־2% בשנה.

מכירות כלל שוק מוצרי הצריכה, הכוללות גם מוצרי טואלטיקה ונקיון, רשמו באוקטובר עלייה זהה והסתכמו ב־3.52 מיליארד שקל. מכירות כלל מוצרי הצריכה צמחו מתחילת השנה ב־1.4%. העלייה במכירות הושגה באמצעות העלאת מחירים, שכן באוקטובר היה מדד המחירים של סטורנקסט גבוה בנקודה ביחס לאוקטובר אשתקד. בעשרת החודשים הראשונים עלה מדד המחירים בחצי נקודה ביחס ל־2016. העלאות המחירים ניכרות בכל השוק ומוסברות על ידי הרשתות בשינוי תמהיל המוצרים בסל, שבא לידי ביטוי בהגדלת כמויות בשר בקר על חשבון עוף וכן בזכות המותג הפרטי המקנה לרשת שיעורי רווחיות גבוהים יותר. הערכות בשוק הן כי הקמעונאים הם אלה שמעלים מחירים כדי לשפר רווחיות, בעוד שהיצרנים לא שינו את מחירי המוצרים.