הושגה פשרה במשבר קק"ל: תעביר 1.8 מיליארד שקל, חוק המיסוי יבוטל

הושגה פשרה במשבר קק"ל. במסגרת הפשרה תעביר קק"ל 1.8 מיליארד למדינה בשנתיים עד שלוש השנים הבאות. בתמורה תבוטל יוזמת חוק מיסוי קק"ל. מחר בבוקר (ג') יכונס דירקטוריון קק"ל כדי לאשר את ההבנות. עם זאת, עדין יהיה צורך לגבש הסכם משפטי מחייב ולגביו צפויים חילוקי דעות. בממשלה הדגישו שעד לחתימת ההסכם, האיום להמשך הליך החקיקה עומד על הפרק. מוקדם יותר הערב אישרה ועדת הכנסת את הבאת חוק מיסוי קק"ל להצבעה, אך זו נדחתה בעקבות חילוקי דעות בין חברי הכנסת.  

כזכור המדינה דרשה מקק"ל שני מיליארד שקל, אחד ב-2018 ואחד ב-2019. קק"ל הביעה הסכמה רק למיליארד הראשון. בתגובה החלה הממשלה לקדם את חוק מיסוי קק"ל, שמבטל את הפטור ממס שלו זוכה הקרן. החוק קובע שבכל שנה תוכל קק"ל להחליט אם לשלם למדינה 65% מרווחיה מקרקע או לשלם מסים כחוק. ביום רביעי שעבר אישרה ועדת הכספים את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית והקואליציה אף איימה להביאה היום להצבעה במליאה.

קק"ל הודיעה בתגובה על בחינה מחדש של פרויקטים בשווי 2.4 מיליארד שקל, ביניהם סכומים רבים שמיועדים לרשויות מקומיות. ועד עובדי קק"ל ערך אתמול הפגנה מול משרד ראש הממשלה. במקביל התנהל בימים האחרונים משא ומתן קדחתני במטרה להגיע להבנות והוחלפו הצעות שונות משני הצדדים.

על פי ההסכמה שהושגה הערב (ב') במשא ומתן בין סגני יו"ר קק"ל ארנן פלמן ושלמה דרעי ומנכ"ל קק"ל אמנון בן עמי לבין ראש לשכת ראש הממשלה יואב הורוביץ ומנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד קק"ל תעביר מיליארד שקלים ב-2018. עוד 800 מיליון יועברו בשנים 2019 עד 2020. אם הכנסות קק"ל מקרקע יעברו את ה-1.85 מיליארד תעביר קק"ל את כל 800 המיליון ב-2019. ככל שההכנסות ירדו יתחלק הסכום בין 2019 ל-2020. אם ההכנסות יעמדו על 1.45 מיליארד או פחות יועברו 400 מיליון ב-2019 ו-400 מיליון ב-2020.

גרסה מוקדמת יותר של ההסכם, שהושגה ללא השתתפות מנכ"ל האוצר שי באב"ד, לא הייתה מקובלת על האוצר ועל פלמן. בגרסה החדש האוצר השיג את האפשרות לקבל את כל הכסף ב-2019, והוא מעריך שכך יקרה. פלמן השיג קשר ישיר בין ההכנסות להעברת הכסף, כך שלא ייווצרו קשיים תזרימיים לקק"ל.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. לא נלהב מהפשרה | צילום: אוראל כהן

נראה שבקק"ל מעוניינים להימנע מחוק שינציח את תשלום המסים ויפתח את הספרים שלה לרשות המיסים. זאת בתקווה שב-2021 כשיפתח שוב נושא העברת הכספים מקק"ל למדינה תהיה ממשלה ידידותית יותר. באוצר היו מעוניינים לקבל הכנסות שניתן להשתמש בהן לתקציב ולא להגדיל את גביית המסים.

עדין אפשריות מחלוקות בדרך להסכם הכתוב. כך למשל קק"ל מעוניינת שלמדינה לא יהיו דרישות נוספות ממנה עד 2023 בעוד המדינה צפויה לטעון שאינה יכולה להתחייב מעבר ל-2021. קק"ל תדרוש להתנות את העברת הכסף במינוי שישה נציגים מטעמה למועצת מקרקעי ישראל בעוד האוצר טוען שהדבר תלוי במשרד המשפטים ולא בו.