ישרוטל, פתאל ואורכידאה לא מסתפקות בביטול הקנסות על העסקת "מסתננים"

ההקלות שגיבשה רשות המסים למעסיקי ה"מסתננים" אינן מספקות את בעלי המלונות, המסעדות וחברות הניקיון. לפי המעסיקים, ההקלות שהכריזה עליהן רשות המסים לפני חמישה ימים, לא מתחילות אפילו להוציא את העז שהיא הכניסה בדמות שומות ענק רטרואקטיביות במיליוני שקלים שעלולות לחסל חברות קטנות ובינוניות, והם דורשים לקיים בנושא זה דיון נוסף בעליון, לאחר שכבר ניתן פסק דין שהכשיר את מדיניות הרשות. בקרוב תקיים ועדת הכספים של הכנסת דיון על ההיטלים.

את ההקלות השונות, כגון ביטול הקנסות על היטלים שלא שולמו בזמן וביטול 50% מהריבית, יזמה הרשות לאחר שפסק הדין של העליון מלפני חודשיים אישר את מדיניותה להטיל היטל רטרואקטיבי על מעסיקי מסתננים, אולם הביע מורת רוח מהתנהלותה. אלא שביקורתו של העליון הניבה לא רק הקלות מצד הרשות, אלא גם ארבע בקשות לדיון נוסף מצד רשת ישרוטל, רשת פתאל, מלון אורכידאה וארגון חברות הניקיון, ואלה לא הסירו את בקשתם, גם לאחר ההקלות שפרסמה הרשות. בנוסף לכך נשיאות הארגונים העסקיים, התאחדות המלונות וארגון המסעדות ביקשו להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט".

השופט חנן מלצר: “ייתכן שיש מקום לקבוע שאף שניתן להשית היטלים בדיעבד, במצבים מסוימים, כשעושים זאת בשלב מאוחר, בתוספת קנסות וריבית, יש בכך משום חוסר תום לב" | צילום: אוהד צויגנברג

"עמימות מצבית"

שורש המחלוקת בין הצדדים נוגע למעמדם התעסוקתי של המסתננים, שעל עצם הגדרתם נטושה מחלוקת: מסתננים או פליטים, ובהגדרתם הניטרלית "שוהים מוגנים". בית המשפט העליון ציין את "העמימות המצבית" של מעמדם. הם לא הוכרו כפליטים, אבל הם גם לא עובדים זרים חוקיים. הם לא תושבים, אבל הם "בני אנוש שישראל הכירה בנסיבותיהם הקשות בהחליטה שלא להרחיקם, ובתקופה זו עליהם להתפרנס כדי לא להידרדר לפשע".

רשות המסים החליטה לפני כעשר שנים להטיל על המעסיקים את ההיטל שמוטל על עובדים זרים חוקיים, כדי להקטין את המוטיבציה להעסיקם, ובעיקר להשתלב במאבק הממשלתי נגד השוהים הבלתי חוקיים מסודאן ואריתריאה. אלא שרק לפני שנים אחדות היא החלה לשלוח שומות למעסיקים. מבחינת המעסיק המשמעות היא תוספת של 36% לעלות שכר העובד, כלומר 20% היטל, שמוחל גם רטרואקטיבית מיום הטלת ההיטל, ו־16% לפיקדון לקרן שהעובד יפדה בעת עזיבתו את הארץ.

שופטי העליון אליקים רובינשטיין, חנן מלצר ואורי שהם תהו למי נתונה דאגת המעסיקים – לעובדים או לעצמם. השופט שהם השיב על כך: "הגם שמדובר בערעורים שהוגשו מטעמם של המעסיקים, אשר מטבע הדברים דואגים להכנסותיהם ולא בהכרח לעניינם של העובדים הזרים, אין להתעלם מהחשש כי ההיטל יוביל לפגיעה בעובדים הזרים בשני היבטים עיקריים: ראשית, ההיטל יגולגל, כולו או חלקו, על העובד הזר, עד כדי פגיעה בזכותו לקיום בסיסי בכבוד; שנית, התוצאה תהא דחיקתם של העובדים הזרים, בדגש על יוצאי אריתריאה וסודאן, משוק העבודה בישראל".

רובינשטיין קיבל את מדיניות הרשות, וקבע כי האמנה הבינלאומית האוסרת על הקשחת תנאי המיסוי של פליטים אינה חלה כאן: "עסקינן בהוראה הנוגעת למישור היחסים שבין רשויות המס לפליטים עצמם, ואילו ההיטל נשוא ענייננו מושת מעיקרו על המעסיקים", ובעיקר הוא הדגיש: "אין לראות במדיניות אי ההרחקה שנוקטת המדינה ביחס לאזרחי אריתריאה וסודאן משום קביעה פוזיטיבית בדבר זכאותם למעמד של פליטים".

שופטי העליון אמנם הכישרו את ההיטל, אך ביקרו בחריפות את התנהלות רשות המסים. "ניתן לתמוה מדוע נגבו ההיטלים מן המערערות אך בדיעבד, וזאת בתוספת קנסות וריבית", כתב רובינשטיין. "פקיד השומה נמנע במשך שנים מלגבות את ההיטל, שהיה בתחילה בשיעור נמוך יותר, עד שהתייצב על 20%", הוסיף שהם. "יש מקום להתחשבות רבה בגדרי הגינות בהטלת קנסות וריביות על המעסיקים". ומלצר סיכם: "ייתכן שיש מקום לקבוע שאף שניתן להשית היטלים בדיעבד, הרי שבמצבים מסוימים, כאשר פקיד השומה עושה זאת בשלב מאוחר, בתוספת קנסות וריבית, יהא בכך משום חוסר תום לב מצדו".

סודאנים עובדים במלון באילת (למצולמים אין קשר לכתבה). “אין להתעלם מהחשש שההיטל יגולגל על העובד הזר” | צילום: מאיר אוחיון

אלא שהמעסיקים אינם מסתפקים בכך, וכבר הגישו בקשות לדיון נוסף. "פסק הדין משמעותו גזר דין מוות על מספר לא מבוטל של חברות שקיבלו לאחרונה שומות ניכויי מס רטרואקטיביות לגבי מספר שנים אחורה, הכוללות חובה לשלם היטל בסכומי עתק של מיליוני שקלים, סכומים אשר אין ביכולתן הפיננסית לשלם כיום ולא יותירו בידן ברירה אלא להכריז על מצב של חדלות פירעון", כתבו עורכי הדין שי תקן ועמית בכלר ממשרד פישר בכר חן וול אוריון בבקשה מטעם ארגון חברות הניקיון. בבקשה הם מציינים לדוגמה חברת ניקיון שקיבלה ב־2016 שומת מס על השנים 2015-2012 בשווי מצטבר של כ־12 מיליון שקל, כולל ריבית וקנסות (שכעת בוטלו).

הבקשות לדיון נוסף הוגשו בידי רשת ישרוטל (עורכי הדין יהודה רווה וכרמית בר־און), רשת פתאל (עורכי הדין פיני רובין וגיל גריידי מגורניצקי), אורכידאה (עו"ד זיו שרון) וארגון חברות הניקיון (עורכי הדין שי תקן ועמית בכלר). המדינה התבקשה אתמול להגיב עליהן. כמו כן הוגשו בקשות להצטרפות כ"ידיד בית המשפט" בידי נשיאות הארגונים העסקיים, התאחדות המלונות (עורכי הדין שי תקן ועמית בכלר) וארגון המסעדות (עו"ד טלי ירון אלדר).