אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החוק הקובע מהו הגבול הימי הכלכלי של ישראל עבר בקריאה ראשונה צילום: יח"צ

החוק הקובע מהו הגבול הימי הכלכלי של ישראל עבר בקריאה ראשונה

חוק אזוריים ימים קובע איפה מותר למדינה לחפש גז ונפט - 13 שנים לאחר תחילת הזרמת הגז לישראל. החוק עשוי לעורר שוב את הוויכוח עם לבנון וחיזבאללה הטוענים כי חלק משטחי חיפושי הגז שייכים להם

13.11.2017, 23:30 | ליאור גוטמן

הכנסת אישרה הערב (ב') את הצעת חוק אזורים ימיים שגובשה על ידי משרד המשפטים. הצעת החוק עברה ברוב של 34 תומכים נגד 17 מתנגדים, והיא תתגלגל עתה לדיון בוועדת הכלכלה בראשת ח"כ איתן כבל לקראת הכנתה לקריאה שניה ושלישית.

חוק אזורים ימיים קובע 13 שנה לאחר תחילת הזרמת הגז לישראל מהו הגבול הימי הכלכלי של המדינה, שבו מותר לה לחפש ואף להפיק גז או נפט. החוק עלה לדיון ראשון לפני קרוב לעשור, אז הכינה הממשלה תזכיר חוק לאסדרת חיפוש הגז, זאת למרות חוות דעת משפטית של שר האנרגיה לשעבר משה שחל שהאסדרה אינה מחויבת המציאות וניתן במקומה להיצמד להלכות בינלאומיות. אלו קובעות ששטח המים הכלכליים של ישראל הוא 200 מייל מקו החוף, וכל מה שנמצא עד אותו גבול שייך לישראל.

נסראללה. טען כי חלק משטחי החיפוש שייכים ללבנון, צילום: אי פי איי נסראללה. טען כי חלק משטחי החיפוש שייכים ללבנון | צילום: אי פי איי נסראללה. טען כי חלק משטחי החיפוש שייכים ללבנון, צילום: אי פי איי

הבעיה התעוררה לאחר שממשלת לבנון ומזכ"ל החיזבאללה נאסראללה טענו כי חלק משטחי חיפושי הגז הם למעשה בבעלות לבנונית. המהלך גרר תגובת מנע ישראלית עד לרמה בה שמשרד האנרגיה החזיר, שלא לומר דחף, לנובל אנרג'י רישיון שהופקע ממנה בטענה רשמית שהמדינה הקפיאה לה שם את החיפושים. בפועל מדובר בשטח חיפושים שממוקם כמה עשרות ק"מ מערבית לעיר צור, כאשר נובל ושותפתה דלק כבר הודיעו בשיחות לא רשמיות שאין בכוונתן להשקיע בחיפוש גז "מתחת לאף" של החיזבאללה.

כך או כך, החוק קודם במסלול מהיר כאשר מי שניסה לעצור אותו הוא המשרד להגנת הסביבה, שטען  שהטיפול הימי הסביבתי הופקע ממנו לטובת מונופול רגולטורי של משרד האנרגיה. ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את עמדת השר להגנת הסביבה אלקין, מה שהוביל כאמור לאישור בקריאה ראשונה הערב של החוק.

ארגוני הסביבה מתחו הערב ביקורת על החוק. "הצעת החוק הופכת את שר האנרגיה ל'שר הים'", קובעים אדם, טבע ודין, החברה להגנת הטבע ועמותת צלול. ארגוני הסביבה דורשים להחזיר את הצעת החוק לשולחן הדיונים ולא להמשיך לקדמה. "נוסח הצעת החוק מפקיר את הסביבה הימית של מדינת ישראל, מאיין את כוחו של המשרד להגנת הסביבה כמגן מפני פיתוח לא מרוסן, ומדיר את הציבור מתהליכי קבלת ההחלטות", אמרו.

ח"כ יעל כהן פארן אמרה בתגובה ש"טוב שמעמדם המשפטי של מרחבי הים התיכון לחופה של המדינה, השימושים בהם והשימור שלהם יוסדרו סוף סוף. מדובר בשטח הגדול משטחה היבשתי של המדינה פי שניים, ונכון לשעה זו מתנהל כמערב הפרוע ללא חוק, ללא תכנית וללא מגבלות. הבעיה היא שהנוסח המקודם כרגע עלול לקבע הסדרים גרועים מאד ולא מאוזנים המעניקים את כל השטח העצום הזה לשליטתו של הממונה על הנפט, מתעדפים אינטרס אחד בלבד על פני אינטרסים אחרים של הציבור, ומונעים מהציבור יכולת להשמיע דעתו ולהשפיע על הקורה שם", סיכמה

תגיות