אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במקום לעשות סדר בקק"ל, האוצר יקבל פרוטקשן צילום: עמית שעל

פרשנות

במקום לעשות סדר בקק"ל, האוצר יקבל פרוטקשן

סיבוב קרבות נוסף בין קק"ל לממשלה הסתיים בפשרה זמנית: קק"ל תחלוק עם המדינה את הקופון השמן שהיא גוזרת מהצעדים להוזלת הדיור, והאוצר יגרוף לקופתו סכום לשימושו החופשי. אישור החוק למיסוי קק"ל היה יכול לשים קץ למסורת הזאת

15.11.2017, 06:53 | שחר אילן

לא צריך להיות נביא כדי לקבוע שב־2020, אולי 2021, הממשלה שוב תדרוש מקק"ל מיליארדים, ותאיים בחוק למיסוי קק"ל. וקק"ל — היא שוב תצא למלחמת עולם, ובסוף תשלם קצת פחות ממה שדרשו ממנה.

קראו עוד בכלכליסט

זה יקרה כי המשבר האחרון לא נוצל כדי לעשות בקק"ל סדר, לחייב אותה לשלם מסים כחוק ואולי גם להחיל עליה את ביקורת המדינה. במקום זה המדינה וקק"ל העדיפו עסקה שבה האוצר ממשיך לגבות מקק"ל דמי פרוטקשן. זה בדיוק מה שקרה גם בפעם הקודמת, ב־2015. זה הפך לטקס קבוע, שיחזור על עצמו כנראה גם בפעם הבאה.

יו"ר קק"ל דני עטר. יתחלק עם האוצר בהכנסות מקרקע , צילום: ינאי יחיאל יו"ר קק"ל דני עטר. יתחלק עם האוצר בהכנסות מקרקע | צילום: ינאי יחיאל יו"ר קק"ל דני עטר. יתחלק עם האוצר בהכנסות מקרקע , צילום: ינאי יחיאל

דירקטוריון קק"ל אישר אתמול באי־רצון גדול את הפשרה שהושגה שלשום. המשבר המשבר נוצר משום שהאוצר דרש מקק"ל 2 מיליארד בשנתיים, אולם דירקטוריון קק"ל החליט לפני שבוע להעביר לאוצר מיליארד שקל בלבד. הפשרה שהושגה קובעת שהאוצר יקבל בסך הכל 1.8 מיליארד שקל: מיליארד שקל ב־2018, ו־800 מיליון שקל ב־2019, שיתפרסו גם על פני 2020 אם הכנסות קק"ל משיווק קרקע יהיו נמוכות.

אחרי שני סיבובי קרבות, כללי המשחק ברורים: האוצר רואה בקק"ל פרה חולבת, וקק"ל השלימה עם תפקידה כילדת הכאפות שלו. אמנם, ההסכם שייחתם בימים הקרובים יכריז כנראה שהאוצר לא ידרוש תשלומים נוספים מקק"ל עד סוף 2021. אבל כך היה גם בהסכם הקודם ועכשיו כבר ברור שבאוצר משוכנעים שהבטחות לקק"ל לא צריך לקיים.

דווקא השוט שבו השתמשה הממשלה נגד קק"ל - חוק מיסוי קק"ל - היה יכול לשמש פתרון לא רע. במקום לריב, קק"ל היתה מעבירה מדי שנה רבע מהכנסותיה למדינה, ופותחת את ספריה בפני רשות המסים. אלא מה? מתברר שקק"ל מוכנה לשלם הרבה כדי שזה לא יקרה. מאחר שהאוצר מעוניין בכסף לשימושו החופשי ולא דרך מיסוי, הצדדים העדיפו הסכם שמסדיר זמנית את חלוקת השלל ביניהם.

הסיבה העיקרית לעימות המתמשך היא הר הכסף שנערם בקק"ל בשנים האחרונות. בימי היו"רים אפי שטנצלר ואלי אפללו, קק"ל צברה 4.5 מיליארד שקל. האוצר איים, ובשנים 2016–2017 העבירה קק"ל למדינה 2.2 מיליארד שקל. מאז הכנסותיה מקרקע רק גדלו: מ־800 מיליון שקל ב־2012 ל־1.4 עד 2 מיליארד שקל השנה, לפי הערכות.

מאיפה מגיע הכסף? קק"ל היא הבעלים של 13% מקרקעות המדינה. אמנם, רשות מקרקעי ישראל מנהלת אותן, אבל קק"ל גורפת 70% מהרווחים. ומדובר בקרקע משובחת: 30% במחוז המרכז, 29% במחוז ירושלים ו־14% במחוז תל אביב. הזינוק בהכנסות נובע משיווק הקרקעות האגרסיבי של שר האוצר משה כחלון בניסיון להוריד את מחירי הדיור: ככל שכחלון מתאמץ - קק"ל מרוויחה יותר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
קק״ל שייכת לכן היהודי
לכל אלו שלא יודעים אדמות קק״ל הן אדמות פרטיות שנרכשו ע״י העם היהודי באשר הוא ובכספי התרומות של יהדות הגולה. השתלטות המדינה על קרקעות אלו משולה להשטלתות המדינה על קרקעות פרטיות. עם כך תעשה המדינה כי אז תצטרך להשטלת על כל האדמות הפרטיות שבידיים פרטיות. צדק לכול!!
אמת  |  15.11.17
1.
תפורק קקל לאלתר
לא הסכמים, לא מיסוי ולא שום דבר כזה. את קקל צריך לפרק ומיד. אין מקום לגוף הזה במדינת ישראל מתוקנת. זה שריד של טרום המדינה שהגיע הזמן שיפורק וייעלם. כל מה שהיום נעשה על ידי קקל זה שחיתות ואפליה. שיתבישו המחוקקים שלנו ועובדי משרד האוצר שהם לא עושים מה שטוב ונכון למדינה אלא כל הזמן מקמבנים קומבינות מכוערות של פתרונות רגעיים. בושה.
ארז  |  15.11.17