אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך בוראים את הלפטופ מחדש

מיוחד לכלכליסט

כך בוראים את הלפטופ מחדש

הצרכנים הפרטיים אמנם מעדיפים את מסך הסמארטפון, אך בשוק הארגוני צפוי המחשב הנייד להחליף את שירותי הענן. ראשי מותג ThinkPad, שציין לאחרונה 25 שנה, סיפרו ל"כלכליסט" איך קיבע את האופן שבו מעוצבים מחשבים ניידים, וכיצד ישלוט בקרוב בפעילות המשרד החכם

15.11.2017, 12:57 | ניצן סדן, יוקוהמה

כמעט בכל בית ומשרד בעולם המפותח אפשר למצוא מחשב נייד. הלפטופ, שהחל את דרכו כציוד משרדי חסר אופי, הלך והתפתח, התעצב והשתנה ונהפך לקטגוריית מוצר רחבה - עם מכשירים שהם סמל סטטוס, מכשירים ליוצרים ואפילו לילדים.

קראו עוד בכלכליסט

אולם הקטגוריה עברה בהרבה את שיאה והמכירות מצויות בירידה מתמשכת כבר שש שנים. בעשור האחרון הוספד המחשב הנייד שלוש פעמים: עם הופעת הסמארטפון ב-2007, עם הטאבלט ב-2010 ועם תחילת נסיקתם של הפאבלטים ב-2012. כשמסתכלים על המספרים, נראית התעשייה כגוססת: ברבעון השלישי של 2011 נמכרו 95.4 מיליון לפטופים בכל העולם, במחיר ממוצע של 500 דולר; באותו רבעון נמכרו כ-150 מיליון סמארטפונים, במחיר דומה. ברבעון השלישי של 2016 זינקו מכירות הסמארטפונים ל-362 מיליון יחידות בעוד שמכירות המחשבים הניידים צנחו ל-68.9 מיליון.

סטודנטים עם מחשבים ניידים, צילום: אריאל בשור  סטודנטים עם מחשבים ניידים | צילום: אריאל בשור סטודנטים עם מחשבים ניידים, צילום: אריאל בשור

הסיבות לכך הן שאנשים לא מחליפים את המחשב באותה תדירות שבה מחליפים את הטלפון הסלולרי; בנוסף לכך, שימושים כמו גלישה, משחק וצפייה בווידאו עברו מהמחשב שבתיק אל הטלפון שבכיס; קל ומשתלם יותר לפתח אפליקציות לסלולרי; וחברות כמו אפל וסמסונג בנו מותגים כה חזקים, שיש משתמשים שקונים טלפון חדש פשוט משום שהוא הושק - ואת הלפטופ הם יחליפו רק כשהוא יתקלקל בצורה שיקר מדי לתקן.

יצרניות המחשבים ניסו להתמודד עם המגמה הזאת באמצעות הוספה של תכונות "סמארטפוניות" למחשבים, ממשקים טבעיים ורכיבי הפעלה קוליים כמו מסכי מגע גם בדגמים פשוטים (ולא רק בסדרות עסקיות יקרות) ותצורות היברידיות שמאפשרות להפוך את מסך המחשב לטאבלט עצמאי. אבל בפועל היצרניות כשלו במאמציהן: ללפטופ אין את הפשטות, הנגישות וזמן הסוללה של הטלפון החכם, כך שאת המשתמש הביתי הן כנראה הפסידו.

הענן לא מספיק

ואף על פי כן, המחשב הנייד עדיין איתנו, ויש שאומרים שהוא ניצב על סף רנסנס. לא עבור הצרכנים הביתיים, כי אם בזירת הלפטופים הארגוניים, שעוברת כמה תמורות משמעותיות בתקופה האחרונה: קטגוריית הלפטופ הארגוני שונה מהותית מזו הצרכנית, בשל הדרישות של המגזר התאגידי מהמוצרים והעובדה שבמסגרת זו נמכרים מחשבים בהיקפים גדולים בבת אחת, לארגונים שלפעמים צריכים עשרות אלפים מהם.

חברת IBM האמריקאית היתה זו שהניחה בתחילת שנות ה-90 את היסודות לצורה שבה מחשב נייד לעסקים נראה ומתפקד, עם חטיבת המחשוב האישי שלה -ThinkPad. החטיבה, שעברה ב-2005 לידי לנובו הסינית, היא הסמן הימני לנישה הארגונית גם כיום.

לדברי לואיס הרננדז, סגן נשיא בכיר למוצרים בחברה, השוק לא דועך, כי אם מתבגר ומתייצב. "יש הרבה דרכים לצרוך תוכני בידור, והלפטופ הוא לא היחיד כמו בימים שלפני המובייל", הסביר. "ואולם, הוא בהחלט הכלי המוביל לבניית תוכן, לעבודה, ליצירה. ולכן, המכירות בארגונים צומחות ומתגברות".

לראייתו, לא נכון להשוות בין הצמיחה בשוק הסמארטפונים לבין דעיכת שוק המחשבים הניידים, משום שהאחרון מפולח בצורה מאוד מובחנת. "מתחילת השנה נמכרו 130 מיליון מחשבים ובקטגוריית הלפטופים הארגוניים חלה האצה. ווינדוס 10, שסיפקה לארגונים את כל מה שווינדוס 8 לא הצליחה, הניעה רבים מהם להחליף מחשבים במהירות", אמר. "השקת מערכת ההפעלה הובילה להאצת מחזורי השדרוג מפעם בחמש שנים לפעם בארבע שנים ואנו צופים שזה יגיע לשלוש שנים וחצי".

דיליפ בהאטיה, סגן נשיא בכיר לאסטרטגיה בקבוצת המחשבים של לנובו, הסביר שהתקצרות מחזורי השדרוג לא תגיע לשוק הצרכני: "הצרכן הפרטי משדרג את המחשב שלו כשהוא משדרג את עצמו: בכניסה לאוניברסיטה, לקורס מקצועי או כשהוא מקים עסק קטן. בשאר הזמן, משתמשים במחשב הישן, או שמסתפקים במכשירי מובייל אחרים". לעומת זאת, טוען בהאטיה שעסקים צריכים לשדרג את המחשב בכל פעם שנכנסים מערכת הפעלה או טרנד תוכנה חדשים.

דיליפ בהאטיה דיליפ בהאטיה דיליפ בהאטיה

בהאטיה הציג גורם נוסף שגורם לשדרוג מחשבים במגזר התאגידי: שינוי הדרישות משירותים מקוונים על רקע אכזבה ממהפכת הענן. "לאחר שנים של התחזקות וצמיחת יכולות שירותי הענן, בדגש על תהליכים מורכבים כמו חישובי בינה מלאכותית, עתה חוזרות היכולות הללו למכשירים עצמם", אמר.

מי החליט שהענן לא מספק את צורכי הארגונים?

בהאטיה: "התאגידים עצמם. החיבור למערכי חישוב לענן אינו מספיק כשלעצמו. עיבוד על בסיס מכשיר הקצה מאיץ את התהליך ומצריך העברה של פחות מידע לרשת. כך התהליך גם מאובטח יותר וזול יותר לארגון".

מימין: דיליפ בהאטיה, ארימאסה נייטו, דיוויד היל ולואיס הרננדז, צילום: ניצן סדן מימין: דיליפ בהאטיה, ארימאסה נייטו, דיוויד היל ולואיס הרננדז | צילום: ניצן סדן מימין: דיליפ בהאטיה, ארימאסה נייטו, דיוויד היל ולואיס הרננדז, צילום: ניצן סדן

איך זה מתבטא בשטח?

הרננדז: "זה לא שמוותרים על הענן. המגזר התאגידי פשוט הבין שלא את הכל יכולות לעשות התשתיות הענניות. לפעמים היישומים עצמם לא מספיק יעילים והלקוח צריך להתגמש, להתאים עצמו לפלטפורמה. זאת בעוד שעיבוד מקומי במכשיר מצריך פחות מאמץ כדי לעבור התאמות. לכן אפשר לראות את אפל, וואווי ואינטל מכניסות רכיבי עיבוד AI יעודיים לשבבים שלהן".

כדוגמה למגמה הציגו אנשי לנובו את מפלת טרנד ה-BYOD, שבמסגרתו מוותרים תאגידים על מחשבים יעודיים לעובדים, ובמקומם מאפשרים לכל עובד להתקין על המחשב והסמארטפון הפרטיים שלהם יישומי ענן ארגוניים.

"היום כבר די ברור שזה נכשל, משני הצדדים", הסביר בהאטיה. "הארגון גילה שהיישומים לא פועלים כשורה על כל מכשיר ולא מספקים את מלוא היכולות, בעוד שהעובדים פשוט לא אהבו שיש להם תוכנות של העבודה על המכשיר הפרטי". לדבריו, כשכשל הטרנד החלו חברות פורצ'ן 500 לחפש פתרון אחר ומצאו אותו בדמות מחשבים חדשים עם מעבדים חדשים, מה שהאיץ את המכירות.

עיצוב זה זהות

הצלחת הלפטופ הארגוני קשורה ב-ThinkPad במובנים רבים ובראשם העובדה שבלי סדרת המחשבים הזאת, היה נראה המחשב הנייד לגמרי אחרת. ההצלחה של ThinkPad נשענת על שני אלמנטים שקיימים בחטיבה מימיה הראשונים ועד היום: עיצוב ופונקציונליות. לדברי דייוויד היל, שכיהן כמעצב הראשי של ThinkPad במשך 22 שנים, עיצוב אינו אסתטיקה, כי אם זהות. "ב-1992 חשפנו את ה-700c, לפטופ שתכנן מעצב העל ריצ'רד סאפר. הוא נראה אחרת מכל מחשב בשוק באותה עת: צורה פשוטה אך בולטת, הרבה שחור וקצת אדום, מוצר שקל לתאר אותו כמוצר עם סקסאפיל". ה-700c משך תשומת לב עצומה, שכן כל הלפטופים שבאו לפניו נראו פחות או יותר כמו קופה רושמת בגוני אפור וקרם. כך התוותה ThinkPad את הקווים לדמותם של כל המחשבים שבאו בהמשך.

אך המרכיב השני, הפונקציונליות, הוא זה שהפך את סדרת המחשבים להצלחה עולמית: בניגוד למתחרותיה בימים ההם, עירבה החברה את כל לקוחותיה בתכנון המחשבים באופן פעיל ורציף. "לא היו לנו קבוצות מיקוד, פשוט ישבנו עם כל חברות ההייטק, התעשייה הכבדה, הנפט והשירותים כדי להבין מה הם רוצים שהמחשבים יעשו", סיפר היל. "מחשבי ThinkPad נבנים בשיתוף קהילת הלקוחות, כששיקול הפונקציונליות מנצח כל שיקול שיווקי או אסתטי". כך, בשם הפונקציונליות נכנסו למחשבים סורקי טביעות האצבע הראשונים, הנקודה האדומה - עכבר המקלדת שמאפיין את ThinkPad עד היום, מסכי מט שקריאים גם בשמש ועוד. בנוסף, תוכננו המחשבים כך שיהיו קלים במיוחד לאבחון תקלות ותיקונן. בין היתר, מסוגלים המחשבים להשמיע צלילים שמעידים על תקלה בהם כשמערכת ההפעלה לא עולה, שאותם אפשר להשמיע לטכנאי בטלפון והוא יוכל לתרגם אותם למידע טכני בעזרת תוכנה פשוטה.

חטיבת ThinkPad סיגלה תפיסת עיצוב מאוד פשוטה, אך תובענית יותר משל כל מתחרה: כל תוספת לסדרת מחשבים נועדה לשרת צורך ספציפי של משתמשים ארגוניים - שום דבר לא היה "לשם היופי" או "כדי שזה ייראה חדש". בהאטיה הביא כדוגמה את דגמי העילית האחרונים של Dell ו-HP, בעלי המסכים בבהירות עצומה. לראייתו, בהירות כזו מדגישה את הצבעים אך לא משפרת משמעותית את תפקוד המחשבים עבור ארגונים - ורק פוגעת בזמן הסוללה. השיח הזה הביא את החברה לבחור בעיצובים יצירתיים כדוגמת הלפטופ הראשון בעל מסך מגע מתהפך ולבנות לה בסיס לקוחות רחב.

את הגישה הזאת פיתח ארימאסה נייטו, מייסד חטיבת ThinkPad. כשהושק הלפטופ המסחרי הראשון ב-1985, נדרש נייטו להמציא את המחשב מחדש, בצורה שתאפשר ל־IBM להשתלב בקטגוריית המוצר הצעירה. לשם כך, פנה למעצב העל ריצ'רד סאפר, והוא זה שנתן ל-ThinkPad את עיצובו האיקוני. "מכשיר טוב הוא לא מתכון ללקוח מרוצה", אמר. "אתה מתחיל בלקוח, במה שהוא צריך. מוסיף את מה שהעובד עצמו צריך ואז ניגש לתכנן מחשב. בלי הידע הזה, נשארים עם מוצר טוב, אבל לא כזה שארגונים רוצים לקנות. מי שיודע להתמקד במה שצריך המשתמש תמיד יצליח יותר ממי שיישען על מרקטינג או שיקולי הנדסה. אלו מוצרים לבני אדם".

ארימאסה נייטו, צילום: ניצן סדן ארימאסה נייטו | צילום: ניצן סדן ארימאסה נייטו, צילום: ניצן סדן

חופש מוחלט מהסינים

חטיבת ThinkPad של IBM קצרה הצלחות כבירות בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 ולכן רבים בתעשייה הופתעו ב-2005, כשנודע שהיא תימכר ב-1.75 מיליארד דולר ללנובו. השילוב בין תרבות עסקית סינית, שנתפסה עד אז כאניגמטית, לבין חטיבה בינלאומית בחברה בינלאומית ממוצא אמריקאי, נראה בלתי אפשרי: רוב עובדי חטיבת ThinkPad היו ותיקים מאוד ומורגלים בשיטות עבודה ספציפיות, בעוד שלנובו תכננה להישען על הטכנולוגיה של החטיבה ואפיקי ההפצה של מוצריה כדי להתרחב במהירות. אנליסטים ניבאו למהלך כישלון, עובדים חששו לעתידם ומפיצים לשותפויותיהם.

מחשב בניסוי עומס במעבדת ימאטו ביוקוהמה, צילום: ניצן סדן מחשב בניסוי עומס במעבדת ימאטו ביוקוהמה | צילום: ניצן סדן מחשב בניסוי עומס במעבדת ימאטו ביוקוהמה, צילום: ניצן סדן

כולם התבדו: החברה הסינית השכילה להשאיר את פעילות ThinkPad אוטונומית לחלוטין, לרבות מעבדת הפיתוח ימאטו שביפן והמטה בארצות הברית - שתי מדינות שבינן לבין סין יש יחסים טעונים מזה דורות. "לא היו מתחים בין ההנהלה הסינית והצוות הבינלאומי", סיפר בהאטיה. "מהרגע הראשון קיבלה חטיבת ThinkPad חופש מוחלט, בידיעה שרק כך תצליח החברה לכבוש את השוק".

לדברי נייטו, לא היו חילוקי דעות בין צוות ThinkPad לבין הצוותים שמפתחים סדרות מוצר שאינן ארגוניות. למעשה, נייטו סיפר שהקפיד לשמור על פתיחות ושיתוף פעולה ושכל החלטה שלו זכתה לגיבוי מלא מהמטה הסיני. חטיבת ThinkPad והמעבדה שלה התגלו כנכס חיוני לרוכשת: טיב המחשבים נשמר ואף שופר, מה שעזר להכניס את לנובו לשווקים מערביים. המהלך, שנלמד עד היום בקורסים אקדמיים בכלכלה ומינהל, לימד את החברות המערביות שיש מקום למיזוגים ורכישות מול קונגלומרטים סיניים, מה שהוליד עסקאות כמו רכישת 25% ממניות רשת הילטון בידי קבוצת HNA ורכישת חטיבת מוצרי החשמל הביתיים של ג'נרל אלקטריק בידי האייר בשנה שעברה.

עכבר הנקודה האדומה, במרכז לפטופ לנובו, צילום: ניצן סדן עכבר הנקודה האדומה, במרכז לפטופ לנובו | צילום: ניצן סדן עכבר הנקודה האדומה, במרכז לפטופ לנובו, צילום: ניצן סדן

לנובו מתקשה לשחזר את ההצלחה של רכישת ThinkPad: ב-2014 קנתה את מוטורולה מוביליטי מידי גוגל בכ-3 מיליארד דולר, אך טרם הצליחה להגדיל משמעותית את נתח השוק של מותג המובייל הוותיק, על אף צמיחה במכירות בארצות הברית.

המועדון יישאר סגור

מה צופן העתיד לשוק המחשוב הנייד? מנהלי לנובו אופטימיים; הם סבורים שכפי שווינדוס 10 הובילה לקיצור מעגלי השדרוג, כך יתקצרו שוב המעגלים של רכישת מחשבים ניידים עם עליית טרנד המשרד החכם: תארו לעצמכם חלל עבודה שיודע היכן אתם, על מה אתם עובדים ועם מי דיברתם - וכשאתם נפגשים בחדר ישיבות, יציג לכם על מסך מידע שרלוונטי לפרויקט, יאפשר לקשר אתכם לשיחות וידאו דרך רמקולים חכמים ועוד. המערכות הללו יישענו בין היתר, על פיתוחי ממשקים קוליים לבית החכם - תחום בו שועטות קדימה ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, מיקרוסופט, אפל ואמזון.

חברות מחשוב שיש להן גישה לתשתיות הארגוניות יוכלו לייצר לעצמן אפיק רווח חדש במהירות - והערך שייצר המשרד הזה לארגונים יחייב תמיכת מוצרי מחשוב קיימים, כך ששוב יוכלו להתקצר מעגלי שדרוג הלפטופים. לנובו מתכננת להסתער על השוק הזה, וגם הפעם לנצל את הקרבה שלה לשותפות ולשרשרת הייצור בסין כדי להבטיח זאת.

למנהלי החברה יש עוד סיבה להישאר אופטימיים: לא צפויים לצוץ להם מתחרים חדשים. עולם הלפטופים הארגוניים הוא מועדון סגור שכנראה גם יישאר סגור, בגלל מבנהו: אם בשוק הסמארטפונים צצים מפעם לפעם מיזמים נקודתיים שמצליחים לעורר עניין ולזכות להשקעות בולטות כמו יוטה־פון מרוסיה ואסנשיאל פון מארצות הברית - בעולם המחשוב העסקי זה לא קיים. "שוק המחשוב עדיין אינו גדול כמו שוק המובייל", הסביר היל. "לכן לא רואים בו סטארט־אפים שמחליטים למכור מחשבים בעיצוב עצמי. תופעות כמו אסנשיאל לא מתאפשרות בשוק הזה".

תחזיות אלה מציירות תמונה ורודה עבור המחשבים הארגוניים, בעוד אחיהם הצרכניים ממשיכים להציג ירידה במכירות. עד כה, אף חברה - מנוסה כמו לנובו, פופולרית כמו אפל, או יצירתית ככל שתהיה - לא מצאה דרך לעצור את דעיכתם. ייתכן שהמעבר לווינדוס 10S, הגרסה הבסיסית של מערכת ההפעלה שיכולה לרוץ גם על בסיס מעבדי ARM זולים, יהיה גלגל ההצלה המיוחל; מחשבים שכאלה צפויים לעלות 200 דולר ואולי אפילו פחות, מה שיהפוך אותם לנגישים עבור קהלים רחבים מבעבר.

הכותב היה אורח לנובו ביוקוהמה
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות