צילום: ארן דולב
בלעדי לכלכליסט
מסתפקים בפירורים: רק 8% מהמשרדים נבנים בנגב ובגליל
מסקירה חדשה עולה כי 81% מהבנייה הפעילה של משרדים היא במרכז. לדברי מחברי המסמך המעשה "יסכל כל ניסיון של המדינה לפזר אוכלוסייה"
בשנים האחרונות הגדילה המדינה בשיעור חד את שיווק הקרקעות לבנייה למגורים בפריפריה, ועל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסמו השבוע, בערים רבות, בהן נהריה, נתיבות וקריית גת, אכן עלה היקף התחלות הבנייה והמכירות.
קראו עוד בכלכליסט
אולם סקירה שערך מרכז הבנייה הישראלי, ומתפרסמת כאן לראשונה, בכל הקשור לבניית שטחי משרדים - עדיין מפגרות ערי הפריפריה וגם ירושלים וסביבתה, הרחק מאחורי גוש דן ואזור המרכז.
על פי הממצאים, מתוך סך של 1.387 מיליון מ"ר שטחי משרדים המצויים כיום בבנייה פעילה - כלומר במצב של אחרי מתן היתר ולפני אכלוס - יותר מ־700 אלף ממוקמים במחוז תל אביב, אשר מרכז 51% מכלל הבנייה בייעוד זה. המחוז כולל את תל אביב וערי גוש דן, בהן רמת גן, גבעתיים, בני ברק, הרצליה, חולון ובת ים.
במקום השני נמצא מחוז המרכז, הכולל את ערי המעגל השני והשלישי שסביב אזור המרכז, בהן פתח תקווה, ראשון לציון, נתניה, כפר סבא ורחובות. במחוז זה ממוקמים 30% משטחי המשרדים שבבנייה פעילה, המהווים 416 אלף מ"ר.
כך, בסך הכל, 81% מכלל שטחי המשרדים, על פי הבדיקה הנכונה לאוקטובר 2017, נבנים באזור מרכז הארץ. שאר המחוזות ממוקמים הרחק מאחור, עם אחוזים בודדים מכלל הבנייה של משרדים בכל אחד מהם.
במחוז ירושלים, הכולל גם את בית שמש ומבשרת ציון נבנים 7.3% מהשטחים (כ־102 אלף מ"ר); במחוז הצפון, הכולל את נצרת, עפולה, נהריה עכו וכרמיאל נבנים 4.2% מהשטחים (כ־58 אלף מ"ר); במחוז הדרום הכולל את באר שבע, אשדוד אשקלון וקריית גת, נבנים 3.8% מהשטחים (כ־53 אלף מ"ר); ובמחוז חיפה, הכולל גם את טירת הכרמל, נשר והקריות, נבנים 3.6% מהשטחים (כ־50 אלף מ"ר).
משמעויות מדאיגות
כיום אין פרסום סטטיסטי רשמי של הלמ"ס או כל גוף ציבורי אחר בנוגע להיקפי הבנייה של שטחי משרדים. הבדיקה שערך כעת מרכז הבנייה הישראלי נעשתה באמצעות נתונים שהעבירו לו רוב יזמיות בניית המשרדים במשק, לקראת כנס "עיר הנדל"ן" שצפוי המרכז לערוך באילת בסוף החודש, ובו תוקדש ועידה נפרדת לתחום בניית המשרדים והנדל"ן המניב.
לממצאי הבדיקה, שמעלים קיטוב כה גדול בהיקפי הבנייה בין אזורי המרכז לפריפריה, יש משמעויות מדאיגות. הן בנוגע לאיתנותן הפיננסית של הרשויות המקומיות בפריפריה, שאינן נהנות כלל מתשלומי הארנונה הגבוהים שאפשר לגבות עבור שטחים אלה, והן בנוגע להזדמנויות התעסוקה בהן.
״המשמעות של בניית משרדים היא עצומה עבור ערים בפריפריה, ובלעדיהם לא יוכלו להפוך ל׳ערי שינה׳", אומר ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, "מצד אחד, המדינה משווקת בערי הפריפריה קרקעות לבניית אלפי דירות, ומצד שני בניית המשרדים באזורים הללו היא כמעט אפסית. זה כשל של ממשלת ישראל, שיסכל כל ניסיון לפזר אוכלוסייה".
עוד לדבריו, "יצירת פארקי תעסוקה להייטק ומתחמי משרדים גדולים, מייצרת לא רק מקומות תעסוקה בקרב החברות הפעילות שם, אלא משפיעות על מעגלי תעסוקה נוספים הנותנים שירותים לאותם מתחמים - כמו תחבורה, הסעדה, חנויות, ושירותי ניקיון. לאלץ את הרשויות המקומיות בפריפריה להכפיל את גודלן ללא סיוע ביצירת אותם מקומות עבודה זה בכייה לדורות״.
תל אביב בראש
בדיקת הנתונים לפי ערים אף מעצימה את הקיטוב. זאת משום שבתל אביב לבדה מצויים כיום בבנייה פעילה שטחי משרדים בהיקף של 375 אלף מ"ר. מדובר ב־27% מכלל שטחי המשרדים הנבנים כיום במדינה כולה, פי 3.5 מכלל הבנייה המבוצעת במחוזות הצפון והדרום ביחד. אחריה בדירוג בני ברק, עם 126 אלף מ"ר של שטחי משרדי הנבנים כיום, רחובות 119 אלף מ"ר, ראשון לציון 104 אלף מ"ר וירושלים 102 אלף מ"ר.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה