אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחטף בוועדת הפנים: דיון דחוף בהצעות חוק עוקפות בג"ץ בנושא הכשרות צילום: עטא עוויסאת

מחטף בוועדת הפנים: דיון דחוף בהצעות חוק עוקפות בג"ץ בנושא הכשרות

ביהמ"ש קבע כי עסק יכול להציג עצמו כמי שהמזון שלו תחת פיקוח גם אם אין לו תעודה של הרבנות, בתנאי שלא ישתמש בשורש כ.ש.ר; כעת רוצות ש"ס ודגל התורה למנוע זאת - בישיבה שנקבעה ברגע האחרון ובהפתעה

16.11.2017, 17:29 | שחר אילן

ועדת הפנים של הכנסת תחל ביום ראשון להכין לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק עוקפות בג"ץ בנושא הכשרות. הצעות החוק של דגל התורה ושל ח"כ יואב בן צור מש"ס מיועדות למנוע הצגה של גוף כשרות פרטי ככשר. מדובר בישיבה שנקבעה במחטף ובהפתעה ברגע האחרון.

קראו עוד בכלכליסט

ח"כ עליזה לביא מסיעת יש עתיד הודיעה בתגובה שתבדוק האם כינוס הישיבה ללא התרעה מספקת מראש הוא תקין, ואם לא - תדרוש לבטלה. לדבריה, אמסלם כינס את הישיבה ביום ראשון כי הוא יודע שזהו יום סיורים של חברי הוועדה. דוברו של אמסלם מסר שהישיבה כונסה באישור היועץ המשפטי של הוועדה.

ח"כ בן צור ח"כ בן צור ח"כ בן צור

מדובר בשתי הצעות חוק שעברו בכנסת בקריאה טרומית ביולי האחרון. הן נועדו אז לעקוף חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה שקבעה שהמונופול של הרבנות הוא רק על המילה "כשר". לכן בית עסק יכול להציג עצמו ככשר גם אם אין לו השגחה של הרבנות, וזאת אם ישתמש במילה אחרת במקום "כשר" דוגמת "בהשגחת" או "בפיקוח" (של גוף כשרות אלטרנטיבי).

בספטמבר האחרון קבע הרכב מורחב של בג"ץ שעסק (למשל מסעדה או בית מלון) יכול להציג עצמו כמי שהמזון שלו תחת פיקוח, גם אם אין לו תעודה של הרבנות. זאת בתנאי שלא ישתמש בשורש כ.ש.ר, ולא יכתוב שהוא שומר על דיני ההלכה. כן עליו לציין שאין לו תעודת כשרות של הרבנות. מפסק הדין עולה בבירור שלעסק מותר לציין מה התנאים שעליהם הוא שומר ומי מפקח עליו. כך הפכו שתי הצעות החוק לכאלו שמבטלות את פסיקת בג"ץ.

"למנוע הונאת לקוחות"

הצעת החוק של חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב קובעת שיאסר על גוף להשתמש לא רק במילה "כשר" אלא גם במונחים אחרים שעלולים לגרום לצרכן להניח שדיני הכשרות נשמרים. בדברי ההסבר להצעה נאמר ש"מטרת התיקון לחוק הוא להגן על הצרכן באמצעות קביעה מפורשת, שהמינוח 'כשר' כולל את כל המינוחים והמילים הנרדפות לכשרות בכל וריאציה לשונית כלשהי". הצעת חוק של בן צור אוסרת להציג מקום ככשר, גם אם לא נעשה שימוש במילה כשר וגם אם צוין במפורש שאין למקום תעודת כשרות מטעם הרבנות.

בדיון בכנסת אמר בן צור ש"באמצעות תיקון חוק זה נוכל להבטיח המשך השמירה על הסטטוס קוו ולמנוע הונאת לקוחות, ולתת באמת, למי שרוצה לאכול כשר, לדעת שבאמת המקום שבו הוא אוכל הוא אכן כשר ומפוקח על ידי הרבנות הראשית לישראל". לביא אמרה בדיון ש"מערכת הכשרות רקובה מהיסוד" וההצעה מבקש להפוך אנשים שרוצים כשרות אמיתית ונכונה לעבריינים.

גפני ציין הסכמה שהושגו בקואליציה כתנאי להעברת החוק, לפיה עסק יוכל לכתוב שהוא נמצא בפיקוח עצמי. עם זאת "הוא לא יוכל לשים שם סמלי זיהוי כלשהם לגבי העניין הזה. הוא לא יוכל לכתוב שהמקום בהשגחת רב מסוים, סתם למצוא איזה רב שייתן לו".

"קידום החוק - בניגוד להסכמות"

חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו), ממייסדי ארגון הכשרות האלטרנטיבית "השגחה פרטית" אמרה בתגובה ש"הדיון נועד לבטל את ההישגים של פתיחת השוק לתחרות ושבירת מונופול הרבנות על הכשרות". לדבריה, "קידום החוק מנוגד להסכמות הקואליציוניות הקובעות כי הצעת חוק זו לא תקודם ללא הסכמות וצריכה להשתנות כך שתאפשר לעסקים להכריז על פיקוח עצמי בכשרות"

עזריה אמרה עוד ש"הלחץ נובע מהצלחת ארגון השגחה פרטית, ומהכרזת התאחדות המלונות על כוונתה לעודד בתי מלון לעבור לכשרות אלטרנטיבית, והודעת ארגון רבני צהר כי בכוונתם לפתוח מערך כשרות נוסף. לא ניתן לאף גורם לעצור את המהפכה במערך הכשרות".

 

תגיות