משרד האוצר: השכר של בוגרי המסלול התעסוקתי נמוך מהממוצע של מסיימי החינוך הטכנולוגי

כאשר שני תלמידים בעלי מאפיינים ורקע דומים, הנבדלים ביניהם רק במסלול לימודיהם בתיכון – הראשון למד בחינוך העיוני והשני במסלול התעסוקתי בוגר המסלול התעסוקתי ירוויח בממוצע 12% פחות מבוגר החינוך העיוני. בוגר החינוך הטכנולוגי ירוויח בממוצע 1% יותר מבוגרי החינוך העיוני. כך עולה מסקירה של הכלכלן הראשי במשרד האוצר יואל נוה, שפורסמה היום (א').

הסקירה בוחנת את כושר ההשתכרות של הלומדים בחינוך הטכנולוגי. במסגרת החינוך הטכנולוגי ישנם שלושה מסלולים - הנדסי, טכנולוגי ותעסוקתי.

הכלכלן הראשי מצא כי רק במסלול ההנדסי זוכים התלמידים לפרמיה חיובית בשכר בהשוואה לתלמידי החינוך העיוני ושכרם גבוה בממוצע בשיעור של 17%. לעומת זאת, המסלול התעסוקתי בחינוך הטכנולוגי נחשב נמוך במסלול, וייעודו הוא להעניק הכשרה מקצועית לצד השכלה עיונית בסיסית. תת מסלול זה כולל מגמות כמו תיירות, מלונאות, חינוך וניהול אדמיניסטרציה. לעומתם המסלול ההנדסי הנחשב לגבוה ביותר ומכין תלמידים ללימודי הנדסה.

בית ספר לנגרות (ארכיון) | צילום: תומי הרפז

למרות הנתונים שמראים כי דווקא תלמידי החינוך התעסוקתי לא מקבלים ערך מוסף המתבטא בשכר בהשוואה לבוגרי החינוך העיוני, המגמה בשנים האחרונות היא של עלייה משמעותית של 38% במספר הלומדים במסלול התעסוקתי בין 2011 ל-2016 מ-33 לכ-49 אלף תלמידים, כחלק ממדיניות משרד החינוך כפי שמדגישים באוצר. זאת לעומת עלייה מצומצמת יותר לש לומדים במסלול ההנדסי (בו היתה עלייה של 24%) ולעומת עלייה של 2% בלבד במסלול הטכנולוגי (שמיועד להכין תלמידים להכשרות של הנדסאים או טכנאים).

עליות בולטות נרשמו בשיעור הלומדים במגמת תקשוב ובמגמת תיירות ופנאי בשיעורים של 274% ו-153%, בהתאמה. במסלול ההנדסי נרשמה עלייה מרשימה ואילו במסלול הטכנולוגי עלייה מתונה בלבד.

עם זאת, חשוב להדגיש כי עצם ההשוואה בין המסלולים השונים לבין החינוך העיוני בעייתית שכן החינוך העיוני מאופיין בשונות גדולה מאד כך למשל סביר להניח שביצועיו בשוק העבודה של בוגר מגמת ספרות למשל, יהיו שונים מאלו של בוגר מגמת פיזיקה. לכן מניח הכלכלן הראשי כי ייתכן והיקף ההשפעה המיוחסת ללימודים במסלולי החינוך הטכנולוגי ביחס ללימודים עיוניים היה מתמתן במידת מה (הן בצד החיובי והן בצד השלילי), אילו הייתה נערכת בהשוואה ל"בגרות עיונית מקבילה" אך השיוך הזה הוא סובייקטיבי ובעייתי.

עוד עולה מהניתוח שביצע הכלכלן הראשי כי ככל שתלמיד קיבל בבחינת המיצ"ב בכיתה ח' ציון גבוה יותר, כך גדל הסיכוי שאותו תלמיד ילמד בחינוך העיוני או במסלול ההנדסי של החינוך הטכנולוגי. עוד חושפים הנתונים כי ככל ששכר האב גבוה יותר סיכויי ההשתלבות בחינוך העיוני גבוהים יותר, ובמסלולים הטכנולוגי והתעסוקתי של החינוך העיוני, נמוכים יותר. באופן לא מפתיע מסיק הכלכלן הראשי כי הכנסת ההורים משפיעה על המסלול אליו יילך התלמיד, לא רק היכולות שלו כפי שהן נמדדות במבחני המיצ"ב.