אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נפתח הסדק לחמוק מחובת סימון מזון מזיק צילום: אוראל כהן

נפתח הסדק לחמוק מחובת סימון מזון מזיק

החרגת אבקת המרק מתקנות סימון המזון פתחה את התיאבון לחברות המזון: צפויות לדרוש להרחיב את ההחרגה למוצרים נוספים במסגרת דיון ראשון בתקנות היום בוועדת הבריאות

20.11.2017, 08:04 | נורית קדוש

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת צפויה לקיים הבוקר דיון ראשון בתקנות סימון המזון המזיק, שנה בדיוק לאחר שוועדת האסדרה לתזונה בריאה הציגה את מסקנותיה לשר הבריאות יעקב ליצמן. מלבד ליצמן, צפויים להשתתף בדיון נציגי יבואני המזון, המתנגדים לסימון המזון המזיק, וכן נציגי תעשייני המזון, המבקשים להחריג מחובת הסימון חלק מהמוצרים, ובמקביל לסמן סימונים בצבע ירוק לציון מזון בריא.

קראו עוד בכלכליסט

ההחלטה שקיבל משרד הבריאות בשבוע שעבר להחריג את אבקות המרק מחובת הסימון המזיק צפויה להוביל במהלך הדיונים שיחלו מחר לשורה של בקשות החרגה נוספות למוצרים שמנת צריכתם קטנה מ־100 גרם, הכמות שלפיה יימדדו ערכי הסוכר, הנתרן והשומן הרווי במוצרים. המוצר המשמעותי ביותר שאותו ינסו חברות המזון להחריג הוא הגבינה הצהובה. מדובר במוצר הצפוי לקבל שני סמלים אדומים, על רקע כמויות השומן הרווי והנתרן שהוא מכיל לכל 100 גרם. כיוון שנהוג לצרוך פרוסה או שתיים של גבינה צהובה, המחלבות מבקשות להחריג אותה מחובת הסימון.

מדף גבינות צהובות. יצרני הגבינה הצהובה בדרך לבקש החרגה, צילום: אוראל כהן מדף גבינות צהובות. יצרני הגבינה הצהובה בדרך לבקש החרגה | צילום: אוראל כהן מדף גבינות צהובות. יצרני הגבינה הצהובה בדרך לבקש החרגה, צילום: אוראל כהן

לפני תשעה חודשים התקיימה פגישה בין ליצמן לאיל מליס, מנכ"ל תנובה, וארז גילהר, הלוביסט של החברה, במטרה לשכנע את ליצמן להחריג את הגבינה הצהובה. כמו כן במחלבות מבקשים להבליט את היתרונות התזונתיים של הגבינה הצהובה המכילה חלבון וסידן.

אפשר להבין את דרישת החברות להחריג מוצרים כגון אבקת מרק או גבינה צהובה, שמנות צריכתם קטנות, אולם החלטה נקודתית בנוגע למוצר ספציפי ולא לסוג המוצר תמוהה. כלומר לא ברור מדוע הוחלט להחריג רק את אבקות המרק, ולא את אבקות המשקה כגון שוקולית של עלית. זאת ועוד, ועדת האסדרה לתזונה בריאה פעלה במשך חצי שנה בטרם גיבשה את מסקנותיה. היה לה זמן מספיק במהלך השנה וחצי שחלפו מאז כדי לדון בבקשות החרגה ולקבל החלטה בעניינן, ולא להעביר זאת במחטף ערב דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

לקראת הגשת התקנות לוועדה התגלה כי הן אינן כוללות חובת סימון כפיות לציון תכולת הסוכר במזון. במשרד הבריאות טענו כי הסיבה לכך היא חוסר מקום על האריזה, ולא הלחצים שהפעילו היצרנים והיבואנים. אלא שאת בעיית המקום היה אפשר לגלות מוקדם יותר.

בנוסף לניסיונות היצרניות הישראליות להחריג מוצרים, צפויים יבואני המזון המתנגדים לסימון בחזית האריזות להמשיך להפעיל לחצים על הרגולטורים. באיגוד לשכות המסחר טוענים כי המהלך הוא חלקי ביותר, שכן הוא חל רק על 2% מצריכת המזון בישראל. לשכת המסחר, המייצגת גם את רשתות השיווק, מתנגדת להטיל את אחריות הבדיקה על הקמעונאים, הנדרשים על פי התקנות לוודא שכל מוצר על המדף מסומן כנדרש :"הדרישה חורגת מכל גבולות ההיגיון. היא מצריכה בדיקת עשרות אלפי פריטים. האם יש מדבקה או האם אין מדבקה; וגם בכל מוצר שאין מדבקה, האם הערכים המפורטים בסימון התזונתי ביחס לכל אחד משלושת המרכיבים הרלוונטיים אינם חורגים מהערכים שמחייבים סימון. לא סביר לדרוש נתון זה מהמשווקים. האחריות לסימון המדבקה האדומה חלה על היצרנים ועל היבואנים, שמעבר לסנקציות הרגולטוריות חשופים גם לתובענות ייצוגיות. אין זה נכון, ובוודאי שאין זה מידתי, להוסיף את המשווקים כגורם אחראי נוסף לפיקוח על נושא זה".

תגיות