צילום: רפי דלויה
משרד התקשורת מתעלם ו־HOT נהנית מההפקר
בזמן שבזק נאלצת לשתף את תשתיותיה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, וסלקום ופרטנר נאבקות ברגולציה ובבזק על הקמת תשתית עצמאית משל עצמן, HOT ממשיכה ליהנות מההפקר
בזמן שבזק נאלצת לשתף את תשתיותיה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, ועושה זאת במידה רבה של אי חשק, וסלקום ופרטנר נאבקות ברגולציה ובבזק על הקמת תשתית עצמאית משל עצמן, HOT ממשיכה ליהנות מההפקר.
בשבוע שעבר אישר שר התקשורת איוב קרא את המלצת הוועדה המייעצת שהקים משרד התקשורת לבחינת יישום חובת הפריסה האוניברסלית של תשתיות HOT, ולדחות אותה בחצי שנה נוספת כדי לבחון האם יש צורך בתשתית תקשורת נוספת שתתחרה בתשתית בזק הקיימת ב־61 יישובים בשלב הראשון וב־170 בשלב מאוחר יותר כדי לייצר תחרות.
על פי ההערכות עלות פריסת התשתיות ביישובים אלה תעלה ל־HOT כמיליארד שקל.
בהוראות הרישיון שלה היא מחויבת לפרוס תשתיות בכל רחבי הארץ באופן בלתי מפלה, אולם בעת שקיבלה את הרישיון לפני כ־15 שנה הוחלט להעניק לה הקלה משמעותית — פריסת תשתיות באזורים שבהם צפיפות האוכלוסייה גבוהה יותר, במלים אחרות כדאי לה כלכלית. על פי ההקלה, בתום התקופה תצטרך הוט להשלים את הפריסה שלה ביישובים שבהם הכדאיות היא לא כלכלית וזאת מתוך ראייה שכדי לקדם תשתית תקשורת נוספת יש צורך לסייע במתן תמריצים.
לפני כשלוש שנים אימץ שר התקשורת הקודם גלעד ארדן החלטה לחייב את הוט לפרוס תשתיות ביישובים אלה בתוך שנתיים ל־61 היישובים בשלב הראשון. אולם באוקטובר 2016 החליט השר צחי הנגבי לאמץ החלטה נוספת של הוועדה המייעצת, בראשה עמד שלמה פילבר, ולדחות בשנה נוספת את יישום ההחלטה.
ההחלטה של הנגבי הגיעה מלחצים שהגיעו מצדו של פילבר שבאותה התקופה קידם טיוטת מדיניות המשנה את הגישה שבה נוקט המשרד כלפי החברות בעלות תשתית תקשורת משיטה של יצירת תחרות לשיטת תמריצים.
הבסיס שעמד מאחורי הטיוטה היה שבזק תתחייב להרחיב את פריסת הסיבים שלה ולמכור אותה לציבור בתמורה לביטול ההפרדה המבנית. HOT התבקשה להשקיע בפיתוח התשתיות הקיימות בתמורה לדחייה נוספת בפריסה האוניברסלית. הנגבי גם החליט ש־HOT תעניק פתרון חלופי ללקוחות המעוניינים בשירותיה באמצעות שידורים על גבי האינטרנט — שיבוססו על תשתית בזק.
הוועדה נימקה אז את המלצתה בהתפתחות טכנולוגית בשוק הטלקום, ושבעקבותיה עברו יותר ויותר בעלי רישיונות לשירות גישה לתשתית פסיבית במסגרת השוק הסיטונאי. זאת בנוסף להתפתחות בשוק השידורים (טלוויזיה רב־ערוצית) המוצעות על ידי בעלי הרישיונות.
החלטה זו נבחנה גם על ידי מבקר המדינה בדו"ח המיוחד שפרסם על התנהלות משרד התקשורת ביולי האחרון. המבקר התייחס לטיוטת המדיניות שהוביל פילבר וטען כי הוא פועל בניגוד לאינטרס הציבורי ולמען האינטרס הכלכלי של החברות.
ההודעה על בדיקת מבקר המדינה השהתה את קידום המהלך עד לפרסום הדו"ח, כאשר ביום הפרסום עצרה הרשות לניירות ערך את פילבר בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת בזק, הכלולים אף הם באותו מסמך.
בחצי השנה הקרובה יצטרך משרד התקשורת להחליט לאן פניו מועדות, מכיוון ששתי החלטות משמעותיות עומדות לפרקו — דחיית חובת הפריסה האוניברסלית של הוט ושל מיזם הסיבים האופטיים. אם יבחרו לדחות, סימן כי המשרד נוקט בגישתו של פילבר הדוגלת במתן תמריצים לחברות כדי לעודד פיתוח השקעות בתשתיות.
אם יחליט לחייב את שתי החברות ברור כי גורלו של מיזם הסיבים ייחרץ ואילו הוט תיאלץ להשקיע בפיתוח תשתיות שלא יראו מהן הכנסה. אולם מהצד השני עומד עקרון השוויוניות והאפשרות להעניק לצרכן הקצה תחרות הוגנת. ייתכן והמשרד יקבל החלטה שונה לגבי כל אחת מהחברות.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה