פרשת הכספים הקואליציוניים: יועצי שרים גזרו קופונים מהפניית תקציבים

פרשת הכספים הקואליציוניים: הפרקליטות הגישה היום (ד') לבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד טלי קידר, יועצת לשר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, ולשר החקלאות לשעבר, יאיר שמיר, ונגד רונן משה, יועץ תקשורת ובעל חברת שירותי ייעוץ אסטרטגי, ניהול משברים, דוברות ותקשורת, על ביצוע עבירות של קבלה ומתן שוחד. משה מואשם בנוסף בהלבנת הון.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עוה"ד ד"ר מאור אבן חן וענבל לוי מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בין השנים 2009 עד 2014 שימשה קידר יועצת לשרים. תחילה למיסז'ניקוב ולאחר מכן לשמיר. בתקופת עבודתה במשרד החקלאות הייתה קידר מקורבת למנכ"ל המשרד, רמי כהן ונהנתה מרמת אמון גבוהה וממעמד רם והייתה דמות דומיננטית במשרד.

לגבי משה נכתב כי בשנים 2010-2014 עסק במתן ייעוץ אסטרטגי, ניהול משברים דוברות ותקשורת. קודם לכן, בשנים 2004-2009, שימש כיועץ תקשורת לשורה של שרים בממשלות ישראל. לאחר שפרש מהשירות הממשלתי הקים משה את חברת הייעוץ. משה וקידר הכירו זה את זו במהלך עבודתם בכנסת.

היועץ ניתב תקציב פרסום תמורת תשלום

על פי כתב האישום, משה פעל לתת שוחד לקידר ולאמנון ליברמן, יועץ התקשורת של מיסז'ניקוב, ששימש בהמשך כיועץ התקשורת של שמיר, בתמורה לכך שהם יקדמו את האינטרסים העסקיים שלו ויפעלו לרתום את הגורמים הרלוונטיים במשרד התיירות ובמשרד החקלאות לפרסם בפינה "דקה לשמונה". פינה אשר הייתה צמודה למהדורת החדשות המרכזית בערוצי הטלוויזיה 2, 10 ו-1. באותה עת, משה נתן שירותי ייעוץ, גיבוש אסטרטגיה, והתווית דרך בקשר ל"דקה לשמונה" לחברה שהפיקה את הפינה, גריי קונקט. כמו כן, משה איתר בעבורה גופים ממשלתיים רלוונטיים ורתם אותם לפרסום תכנים ברצועת השידור של "דקה לשמונה".

באוגוסט 2010 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין גריי קונקט ולשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) בעבור משרד התיירות, עבור תכנים שגריי קונקט תפיק וישודרו ב"דקה לשמונה" ועבור פינת תיירות קבועה שתפיק גריי קונקט ותשודר בתוכנית טלוויזיה. בתמורה לכך, התחייבה לפ"מ לשלם לגריי קונטנט 4 מיליון שקלים. משרד התיירות היה המשרד הממשלתי הראשון שפרסם תכניו ב"דקה לשמונה" וכך נסללה הדרך לפרסום תכנים של משרדי ממשלה אחרים בפינה זו.

משה קיבל מגריי קונטנט סך של 300 אלף שקלים בתמורה לתקציב שהשיג ממשרד התיירות. בהמשך הוא דאג לתת לליברמן תשלום בתמורה לסיוע שהעניק לו. ליברמן קיבל באמצעות חברה בבעלות חברו כ-25 אלף שקל אשר נחזו להיות תשלום בעבור שירותי ייעוץ שקיבלה החברה של משה.

משרד החקלאות פרסם, היועצים גזרו קופון

על פי כתב האישום בשנת 2013 פנה משה לליברמן כאשר שימש כיועץ התקשורת של שמיר, והציע לו לרתום את משרד החקלאות לפרסם תכניו ב"דקה לשמונה". ליברמן אמר למשה כי בעד פעולותיו, יצטרך לשלם לו סכום גבוה יותר מזה ששילם לו במשרד התיירות. זאת, בשל הצורך לשכנע את מנכ"ל המשרד, רמי כהן, לפרסם תכנים של המשרד ב"דקה לשמונה".

לאחר מכן, פנה ליברמן לקידר ועדכן אותה בדבר הצעתו של משה, כיוון שסבר שיזדקק לה על מנת לרתום את כהן. ליברמן, משה וקידר נפגשו ודנו על גובה הסכום שיהיה על משה להעביר ועל חלוקתו. השלושה הסכימו כי הסכום שישלם משה לשלושה יהיה במזומן, וכי גודלו יקבע לפי סכום התקציב אותו יצליחו להשיג ממשרד החקלאות בעבור הפרסום.

בדצמבר 2013 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין גריי קונטקט ולשכת הפרסום הממשלתית בעבור משרד החקלאות, במסגרתו סוכם כי גריי קונקט תפיק תכנים למשרד ותשדר אותם ב"דקה לשמונה" בתמורה לכ-3 מיליון שקל. משה קיבל מגריי קונטנט 360 אלף שקל בתמורה לתקציב שהשיג.

עם חתימת ההסכם, ביקשו ליברמן וקידר את חלקם. בהתאם למוסכם, אמור היה משה לשלם להם ולרמי כהן סכום של 90 אלף שקל בעד פעולותיהם. משה העביר חלק מהסכום לליברמן ולקידר - 30 אלף שקל במזומן ולאחר מכן 24 אלף שקל במזומן. קידר וליברמן הפעילו לחצים על משה כדי שייתן להם את יתרת הסכום, אולם משה לא העביר להם את יתרת הכסף.

רונן משה בבית המשפט (ארכיון) | צילום: אוראל כהן

תשלום על סגירת דו"ח, אחוזים מתקציב ניקוז נחלים

בשני אישומים נוספים נטען שקידר ביקשה שוחד מראש מועצת מגילות, מרדכי דהמן. במקרה הראשון, הבקשה הופנתה בעקבות דו"ח ביקורת חמור על אי סדרים שהתגלו בפרויקט "הנגשת הים הנסוג"- פרויקט של משרד התיירות שמטרתו הייתה לסייע בהסדרת הגישה לחופי ים המלח, בחלקו הצפוני, בעקבות ירידתו המואצת של מפלס ים המלח ונסיגת קו החוף שלו.

במהלך סיור של אנשי מפלגת "ישראל ביתנו" והחטיבה להתיישבות בהרודיון, בהיותה יועצת בכירה לשר החקלאות, ניגשה קידר לדהמן וביקשה ממנו 300 אלף שקל בתמורה לסגירת דו"ח הביקורת. קידר ציינה בפני דהמן, כי לרמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות, יש את הקשרים הנחוצים כדי "לסגור" את דו"ח הביקורת הן במשרד מבקר המדינה והן במשרד התיירות, כך שלא יהיה לו זכר. בהמשך, בפגישה נוספת דרשה הנאשמת מדהמן שוב 300 אלף שקל. דהמן לא נענה לבקשתה ולא נתן לה את שביקשה. אף שלא נענתה, דינה של קידר, כך טוענת הפרקליטות, כמי שלקחה שוחד.

במקרה נוסף נטען שקידר דרשה לקבל אחוזים מתקציב הניקוז של מועצת מגילות. בשנת 2014 היה אמור משרד החקלאות להעביר למועצה תקציב של 3 מיליון שקל להסדרת הניקוז בנחלים. קידר נפגשה עם דהמן והלוביסט ישראל יהושוע. ובמהלך הפגישה אמרה לדהמן כי בתמורה להעברת התקציב, יהיה עליו לשלם לה סך של 5% מתקציב הניקוז, במזומן.

קידר, כך נטען, אמרה לדהמן שהיא דורשת את הכסף בשם מנכ"ל משרד החקלאות, רמי כהן. במסגרת אותה פגישה דרשה קידר מדהמן להעביר לה תוך שבוע 50 אלף שקלים מתוך סכום של 150 אלף שקלים, המהווים 5% מהתקציב. דהמן נתן לקידר הסכמה עקרונית להעביר את הכסף אותו דרשה, ובתנאי שיקבל קודם את התקציב.

בתקופה שלאחר מכן, ובמועד שאינו ידוע, יצר כהן קשר עם דהמן ואמר כי הוא דואג להעביר את תקציב הניקוז למועצה. גם קידר יצרה איתו קשר מספר פעמים. בהמשך, במועד שאינו ידוע, במהלך פגישה של קידר עם דהמן במשרדי מועצת מגילות, היא דרשה ממנו שוב 5% מהתקציב. עד לחודש אפריל 2014 לא עבר תקציב הניקוז למועצה ודהמן לא העביר כסף. אף שלא נענתה דינה של הנאשמת על פי החוק, כך טוענת הפרקליטות, כמי שלקחה שוחד.