אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל משרד הפנים: "עשרות רשויות יקרסו בגלל הסכמי הגג" צילום: תומי הרפז

ראיון כלכליסט

מנכ"ל משרד הפנים: "עשרות רשויות יקרסו בגלל הסכמי הגג"

מרדכי כהן מזהיר כי הסכמי הגג לפתרון משבר הדיור יכניסו רשויות לגרעונות עצומים: "העיריות לא יצליחו לספק שירותים לתושבים"

23.11.2017, 19:48 | אמיתי גזית

מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, מתריע מפני הסכמי הגג שיוזם משרד האוצר וממריצים בנייה רחבה בערים שונות. בראיון ל"כלכליסט" הוא חוזה על פי מודל שנה המשרד ובודק מה יקרה לרשויות שחותמות על הסכמי הגג נמצא כי 20 מבין 25 הרשויות הראשונות שחתמו על ההסכם ייקלעו לגירעון שוטף ויתקשו לתפקד "הקטנות שבהן ייכנסו למשבר כבר בשנתיים הראשונות", הוא אומר בראיון ל"כלכליסט".

קראו עוד בכלכליסט

משרד הפנים מנסה להכניס לתקציב המדינה תוספת שנתית של מאות מיליוני שקלים שיתמכו בערים שיקלטו בבת אחת אלפי תושבים חדשים, אך אגף התקציבים באוצר מסרב לכך. לפני שבועיים הכריז כהן שהסכמי הגג הם "מכה שתדרדר את ערי הפריפריה. הדבר דומה להומלסים שסיפקו להם דיור, אבל לא חשבו על האוכל. לרשויות המקומיות לא יהיה תקציב לספק שירותים לתושבים".

משקי בית יוצרים גירעון

על השאלה מה הגירעון שאליו ייקלעו הרשויות עונה כהן ש"בקריית גת, למשל, שמוסיפה כ־8,000 דירות, אנחנו חוזים בתוך שלוש שנים גירעון של 60 מיליון שקל. באשקלון, שב־2015 חתמה על הסכם ענק לבניית 30 אלף דירות, אנחנו צופים בתוך כחמש שנים גירעון שוטף של כ־30 מיליון שקל. יבנה חתמה לפני שנה על הסכם ל־13 אלף דירות, ולפי המודל שלנו הוא יוביל לגירעון של כ־10 מיליון שקל. לאופקים, עם 14 אלף דירות חדשות, יחסרו בכל שנה כ־3 מיליון שקל, וניסיון להעלות את רמת השירותים למקובל בערים בסדר גודל דומה יצור שם גירעון שוטף של 18 מיליון. בהרבה מקרים אלה רשויות שאין להן עודפים, כך שאפילו גירעון של 10 מיליון שקל יוביל להתמוטטות שלהן, לכך שלא יוכלו לספק שירותים לתושבים".

למה זה יקרה?

"ברוב היישובים כל משק בית חדש יוצר גירעון, כי השירותים שהוא צורך יקרים יותר מתשלומי הארנונה שלו. בארבעת האשכולות הסוציו־אקונומיים הנמוכים כל דירה מוסיפה כ־5,000 שקל לגירעון בכל שנה, כי משק הבית צורך שירותי חינוך ורווחה רבים אבל מקבל הנחות בארנונה. כדי להתגבר על כך הרשויות גובות ארנונה מעסקים, שמשלמים יותר וצורכים פחות שירותים, אבל לא בכל יישוב אפשר להוסיף מספיק שטחי מסחר ותעסוקה שיפצו על כך". 

מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים. "אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור, אמר שיש מקום לסייע לרשויות, אבל מבחינתם אלה לא בעיות, הם זנחו את הפן המוניציפלי" , צילום: תומי הרפז מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים. "אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור, אמר שיש מקום לסייע לרשויות, אבל מבחינתם אלה לא בעיות, הם זנחו את הפן המוניציפלי" | צילום: תומי הרפז מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים. "אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור, אמר שיש מקום לסייע לרשויות, אבל מבחינתם אלה לא בעיות, הם זנחו את הפן המוניציפלי" , צילום: תומי הרפז

בעבר ניסה משרד הפנים לסגור את הפער עם "תמרוץ דיור". "נכון", אומר כהן. "זה כלי שמבטיח לרשות 10,000 שקל בשנה על כל יחידת דיור חדשה, אבל הפתרון הזה טוב להסכמי גג בודדים, לא למצב שבו ההסכמים הם שיטה והיקפי הבנייה דרמטיים, בייחוד ברשויות בינוניות עם מעט כוח אדם. המודל שבנתה רות יוסף, הממונה על מחוז מרכז לשעבר במשרד הפנים, העלה שתי בעיות: רשויות שחתמו על הסכמי גג יצטרכו להגדיל משמעותית את כוח האדם שלהן, והתמהיל שלהן בין ארנונה ממגורים לארנונה מעסקים ישתבש, כך שהאיזון שבו העסקים מפצים על המגורים יופר. אלה רשויות שבעמל רב הצליחו להגדיל את ההכנסה שלהן, להעלות את שיעור הגבייה ולהתייעל, והן עוד נשענות על מענקי איזון של המשרד הפנים".

כהן (48) שימש לפני שמונה למנכ"ל משרד הפנים כמנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד, תפקיד שבו עמד בקשר הדוק עם הרשויות המקומיות.

ראשי הרשויות הללו, שחותמים על הסכמי הגג, לא מודעים לבעיה?

"הם משתפים אותנו בחששות מהבעיות האפשריות, אבל זה לא הוגן להגיד להם שזה חוסר אחריות לחתום: ראש ראשות בפריפריה שמקבל טיילת, פארקים, אולמות ספורט, מתקשה לעמוד בלחצים האלה, במיוחד כשהוא רואה הכנסות קצרות טווח מהיטלים שונים על הקבלנים. יש להם הזדמנות לקלוט אוכלוסייה צעירה ואיכותית ולייצר מציאות שבה העיר משנה את פנייה. הסכמי הגג פותרים לו בעיות שאין לו סיכוי לפתור לבד. ומשרד האוצר מפעיל עליו לחץ גדול לקדם כמה שיותר היתרי בנייה, כדי שמטה הדיור יוכל להתמודד עם התכלית שלשמה הוא קם: פתרון משבר הדיור".

אפשר למנוע את המשבר?

"חשוב להבין ששר הפנים אריה דרעי והמשרד תומכים בהסכמי הגג, אבל מבקשים לשפר אותם באמצעות נספח מוניציפלי. כל מה שצריך זה שהממשלה תסכים להכניס לתקציב רשת ביטחון לרשויות. הרי לפני 12 שנה עשרות רשויות נקלעו למשבר תקציבי, ולקח למשרד הפנים עשר שנים להגדיל את מענקי האיזון ושיעור הגבייה. אבל החזרנו את הרשויות לתפקוד, אז למה עכשיו לייצר בעיה ולגרום לכך שבעוד כמה שנים רשויות מקומיות שוב ייכנסו לסחרור? לפי ההערכה שלנו צריך רק כ־600־300 מיליון שקל בשנה כדי שכל רשות שחתמה על הסכם גג תקבל תוספת תקציב שתאפשר לה להתאזן".

מי אחראי לתכנון

שר האוצר משה כחלון העביר לידיו את מינהל התכנון, שעד לפני שנתיים היה בידי משרד הפנים. לדברי כהן זו חלק מהבעיה. "מינהל התכנון חייב להיות רק במשרד הפנים, משום שאז מנכ"ל המשרד הוא גם יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה וגם אחראי על הרשויות המקומיות. כיום, יש משרד אחד שמשחרר היתרי בנייה ומשרד אחר שמתמודד עם הבעיה שהם יוצרים".

באוצר לא מודעים לבעיות?

"לפני כשנה ישבתי עם אביגדור יצחקי ועם צוות מטה הדיור, הם הבינו את הבעיה ויצחקי אמר שיש מקום לחשוב איך לסייע לרשויות המקומיות, אבל זה לא קרה. מבחינת מטה הדיור אלה לא הבעיות הקריטיות, הם זנחו את הפן המוניציפלי".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

לכל התגובות