אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יובנטוס - קורבן של חוק שלוש השנים? צילום: אי פי איי

יובנטוס - קורבן של חוק שלוש השנים?

בלה גוטמן, אחד מהמאמנים הגדולים כל הזמנים, עזב מועדונים אחרי שנתיים בלבד מאחר שהאמין כי "השנה השלישית היא פטאלית". האם יובנטוס מתקשה בליגה כי המאמן שלה, מסימיליאנו אלגרי, נמצא בעונה הרביעית שלו בקבוצה?

24.11.2017, 12:26 | אוריאל דסקל

אייאקס הגדולה של 1971 עד 1973 (שלוש אליפויות אירופה רצופות) הורכבה ממנהיגים רבים על המגרש ולכן כל הנפת גביע אירופה נעשתה על ידי קפטן אחר. ב-1971 זה היה וליבור ואסוביץ', הקפטן שרינוס מיכלס בחר לקבוצה הצעירה. בשנה שאחרי, פייט קייזר - הכדורגלן ההולנדי המקצועני הראשון שנבחר לקפטן על ידי השחקנים - הניף את הגביע השני. בשנה שלאחר מכן קייזר וויתר על התפקיד והעניק אותו ליוהן קרויף, שהניף את הגביע השלישי.

קראו עוד בכלכליסט

בלה גוטמן. אחרי שלוש שנים צריך לשנות משהו בלה גוטמן. אחרי שלוש שנים צריך לשנות משהו בלה גוטמן. אחרי שלוש שנים צריך לשנות משהו

בקיץ של 1973 אייאקס התכנסה במחנה האימונים בדי לוטה, עיירה קטנה ליד הגבול של הולנד-גרמניה. ג'ורג' קנובל, המאמן החדש של הקבוצה, כינס את השחקנים וביקש מהם לבחור את הקפטן לעונה. לפי רבים שהיו באותה פגישה, זו היתה הבקשה שהובילה לסיום עידן הזהב של אייאקס.

מה שקרה זה שנבחרו שלושה מועמדים: קרויף, קייזר וברי הולסוהוף. לא נעשה שום "קמפיין בחירות" ואף אחד לא ניסה לשכנע את חבריו להצביע לו. פשוט כל שחקן רשם על פיסת נייר את הקפטן שהוא מעוניין בו. כשספרו את הקולות ראו שקייזר קיבל יותר מקרויף. בערך פי 2 יותר קולות ממנו.

קרויף לקח את זה קשה. לא אמר כלום לאף אחד ועלה לחדר שלו במהירות. "זו היתה כמו מהפכה עבורו", אמר יאן מולדר, חלוץ בקבוצה. קרויף, שהיה המנהיג הקולני ביותר בקבוצה, שהורה לשחקנים לאן ללכת ולאן לרוץ - אפילו כשהיה רק בן 17 - ראה בבחירה של קייזר כעלבון גדול. אבל לשחקנים של אייאקס, אחרי שלוש שנים מוצלחות עם קרויף, פשוט נמאס. באותו ערב קרויף התקשר לחמו, קור קוסטר, ואמר לו, 'תתקשר לברצלונה מיד, אני עוזב". קרויף שיחק עוד שני משחקים עבור אייאקס ובאוגוסט עזב לקאמפ נואו עבור מיליון דולר. הוא כל כך היה נחוש לעזוב את אייאקס - שאפילו העובדה שלא היה יכול לשחק עד תחילת 1974 בגלל בעיות רישום - לא הרתיעה אותו.

נראה היה שלשחקנים באייאקס, אחרי 3 עונות בשיא היכולת שלהם, פשוט נמאס אחד מהשני. וכך נגמרה התקופה הגדולה בהיסטוריה של המועדון ההולנדי.

ישנה תיאוריה מוכרת לגבי סוגיית שלוש העונות. תיאוריה שהיא פרי מוחו הקודח של בלה גוטמן, אחד מהמאמנים הגדולים בכל הזמנים. את התיאוריה הוא מסכם במשפט קצר: "העונה השלישית היא פטאלית". ההסבר שלו הוא שאחרי שנתיים מוצלחות בתפקיד, ובטח אחרי שלוש שנים, מאמן לא יכול להישאר באותו מועדון מאחר שהשחקנים משתעממים ממנו. כמו כן, תיסכולים שונים יוצאים לאוויר העולם ופוגעים בקבוצתיות, שאחראית להצלחה. לכן המאמן צריך לשנות את הקבוצה כדי להכניס גיוון ודם חדש או פשוט לעזוב.

בנוסף, לפי גוטמן, גם היריבות מתחילות להבין טוב יותר את הקבוצה שלך ויש את עניין "השובע". השחקנים צריכים לשאוב מוטיבציה מאיפשהו, להרגיש שינוי אווירה או לעמוד בפני אתגר חדש.

כמה עשרות שנים לאחר מכן, פט ריילי, המאמן האגדי של לוס אנג'לס לייקרס, יגדיר זאת כ"מחלת האני" או "מחלת היותר". "הצלחה היא בדרך כלל הצעד הראשון לכיוון אסון", כתב ריילי, שסיפר שאחרי האליפות של הלייקרס ב-1980 "כולם בקבוצה עברו למחשבה אנוכית". לדבריו, השחקנים שבשנת האליפות הקריבו מעצמם לטובת ניצחונות כקבוצה, הגיעו לעונה החדשה כשהחשיבה שלהם שלהם מבוססת על איך הם משיגים תגמול כאינדיבידואלים. לפי ריילי, שחקנים רצו יותר כסף, יותר כבוד, יותר זמן על הכדור, אפילו יותר זמן בבית של ג'ק ניקולסון. "כולם רצו יותר כסף, יותר הכרה. בסופו של דבר הם איבדו פרספקטיבה והפסיקו לעשות את הדברים הקטנים שהפכו את הקבוצה לקבוצה מנצחת".  

אלגרי עם ליכטשטיינר. לא שונה ממילאן או ברצלונה הגדולות, צילום: אי פי איי אלגרי עם ליכטשטיינר. לא שונה ממילאן או ברצלונה הגדולות | צילום: אי פי איי אלגרי עם ליכטשטיינר. לא שונה ממילאן או ברצלונה הגדולות, צילום: אי פי איי

הרבה דוגמאות לשנה שלישית פטאלית

גוטמן היה חסיד גדול של התיאוריה שלו. הוא אימן ב-25 קבוצות ב-40 שנה ולרוב עזב אחרי שתי עונות מוצלחות. התיאוריה שלו התבררה כנכונה מספר רב של פעמים לאורך ההיסטוריה של הכדורגל - ולא רק במקרה של אייאקס. AC מילאן של אריגו סאקי זכתה בשתי אליפויות אירופה רצופות ושיחקה כדורגל חדשני לחלוטין לפני שקרסה לחלוטין בעונה השלישית שלה; ברצלונה של פפ גווארדיולה שיחקה כדורגל מופלא ומוצלח בשלוש השנים הראשונות שלו ובעונה הרביעית הפסידה את האליפות לריאל מדריד; ארסנל בין 2001 ל-2004 זכתה בשתי אליפויות, כולל אחת ללא הפסד, ואז סיימה את דרכה כקבוצה גדולה באמת; אלכס פרגוסון הצטיין בלבנות את מנצ'סטר יונייטד מחדש כל 3-4 עונות - בדרך כלל עם עוזר מאמן דומיננטי חדש; ברצלונה של לואיס אנריקה כבר לא היתה יכול לסחוב בעונה השלישית איתו אחרי שתי עונות סופר מוצלחות; ז'וזה מוריניו פוטר/עזב בסוף/אמצע העונה השלישית שלו בריאל מדריד וצ'לסי. גם ב-NBA קבוצות שזכו בשלוש אליפויות רצופות מתקשות להמשיך לרביעית (לייקרס 2000-2002) ושיקגו בולס (1991-93 ואז 1996-99), למשל.

"אין לכם מושג כמה זה קשה להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן ברמה הכי גבוהה שלך", אמר סטיב קר, מאמן גולדן סטייט על קבוצתו. "זה כל כך קשה - מנטלית ופיזית". "זה יהיה שקר להגיד שאנחנו לא נלחמים באדישות", הוסיף בוב מאיירס, הג'נרל מנג'ר של גולדן סטייט. "זה רק אנושי" .

האם יובנטוס קורבן העונה לחוק השלוש שנים?

המועדון האיטלקי זכה בשש אליפויות רצופות - הישג מדהים - ובשלוש השנים האחרונות העפיל פעמיים לגמר גביע האלופות. זה נעשה עם שני מאמנים שונים וגם תחלופה גבוהה של שחקנים, כולל שחקני עמוד שדרה.

העונה יובנטוס אמנם איבדה את לאונרדו בונוצ'י, הבלם המשמעותי שלה, אבל התחזקה בשורה התחתונה. ואולם, למרות שמבחינה מקצועית ליובה עדיין יש את הסגל העמוק והאיכותי ביותר באיטליה, נראה שהקבוצה מתקשה לסחוב בעליה, בעוד שנאפולי - שכמעט ולא התחזקה ואינטר המחודשת של לוצ'יאנו ספאלטי - זורמות לאליפות. ייתכן שזה קשור לכך שהמאמן מסימיליאנו אלגרי כבר בעונה הרביעית שלו ביובנטוס. ייתכן שזה העובדה שיובנטוס חווה את מה שקבוצות גדולות אחרות חוו והירידה מהשיא לא קלה. ייתכן גם שלשחקנים נמאס אחד מהשני או שהם צריכים אתגר אחר. 

מה שברור זה שיובנטוס לא מצליחה העונה כמו בעונות האחרונות שלה. ואולי זה בסדר - הרי בכל זאת, זה רק אנושי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות