אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עתירה לבג"ץ: לבטל הסיווג הביטחוני לעורכי דין שמייצגים נפגעי כורים גרעיניים צילום: יריב כץ

עתירה לבג"ץ: לבטל הסיווג הביטחוני לעורכי דין שמייצגים נפגעי כורים גרעיניים

על פי עורכי הדין שהגישו את התביעה, המדינה החליטה שהעובדים שמבקשים לתבוע יקבלו ייצוג אך ורק מעורכי דין שמצויים ברשימה סגורה של בעלי סיווג ביטחוני. "החלטה זו ניתנה בהעדר מידתיות תוך פגיעה בזכויות יסוד", נכתב בתביעה

23.11.2017, 13:49 | משה גורלי

עורכי הדין אריאל פרייברג ואלי דסה עתרו השבוע לבג"ץ שיבטל את הדרישה לסיווג ביטחוני הנדרש בייצוג נפגעים שחלו בסרטן בקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני בדימונה) וממ"ג (מרכז מחקר גרעיני שורק). לטענת עורכי הדין, דרישת המדינה לסיווג ביטחוני נועדה לפגוע בייצוג המשפטי של העובדים ובחופש העיסוק של עורכי הדין.

הסיפור הזה על חופש העיסוק של עורכי הדין וזכות הייצוג של הנפגעים הוא חוליה נוספת במערכה שנמשכת קרוב לשלושים שנה של תביעות עובדי הכורים הגרעיניים שחלו וחלקם נפטרו עקב חשיפה לקרינה ולחומרים מסוכנים. את המאבק הוביל עד כה עו"ד אילן קנר. לצד חשיפת העובדים לקרינה, ניטש מאבק משפטי על חשיפת עורכי הדין למסמכים הנוגעים לתנאי העבודה. המדינה, מטעמי ביטחון, הערימה קשיים על מסירת המסמכים, לצד הכחשת הטענה שתנאי העבודה והתקלות אחראים לתחלואה מוגברת. פריצת דרך מסויימת נרשמה כאשר ד"ר תלמה בירן, בכירה לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית ומומחית למדידת קרינה, שברה את קשר השתיקה וההסתרה והגישה חוות דעת לבית המשפט המחוזי שבה הצביעה על ליקויים חמורים בבדיקות הקרינה לעובדים ואת העובדה המזעזעת שעובדי קבלן, להבדיל מעובדי המדינה, כלל לא נמדדו ונבדקו. המדינה, כהרגלה, החליטה להתלונן ולרדוף את המומחית האמיצה/הסוררת אלא שהיועץ המשפטי לממשלה נחלץ לעזרתה.

הכור הגרעיני בדימונה, צילום: אי פי איי הכור הגרעיני בדימונה | צילום: אי פי איי הכור הגרעיני בדימונה, צילום: אי פי איי

בסופו של יום, החליטה המדינה לפצות כ-170 מעובדי קמ"ג ולחסוך לשאר העובדים את התדיינויות משפטיות. לשם כך הקימה שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, ועדה בראשות שופט ביהמ"ש העליון בדימוס אליעזר ריבלין שהמליצה על הקמת מנגנון פיצוי קצר ויעיל. כחלק מההמלצות הוקמה ועדת זוהר בראשות שופט בית המשפט המחוזי (בדימוס) שמואל ברלינר שאמורה לבחון את זכאות העובדים ומשפחותיהם לפיצוי ללא צורך בבתי משפט.

ועתה למחלוקת הנוכחית. הוועדה החליטה שהעובדים שמבקשים לתבוע יקבלו ייצוג אך ורק מעורכי דין שמצויים ברשימה סגורה של בעלי סיווג ביטחוני. מדובר כנראה ביוצאי פרקליטות, מעריכים עוה"ד פרייברג ודסה, שתוקפים את עצם קיומה, שמונע מהם פרנסה. הנחייה זו הם כותבים "ניתנה בחוסר סמכות, בחוסר תום לב תוך שקילת שיקולים זרים, בהעדר מידתיות תוך פגיעה בזכויות יסוד".

ראשית, בגלל הפגיעה בחופש העיסוק שהיא מחוסרת סמכות, לטענת העותרים, כיוון שלא נקבעה בחוק. דרישת הסיווג הביטחוני גם לא הייתה במסקנות ריבלין, לא בהחלטת הממשלה שהקימה את ועדת זוהר, ולא בחוק – תנאי בסיסי (אך לא תמיד מספיק) לפגיעה בזכות יסוד כחופש העיסוק.

שנית, טוענים השניים, לא נדרש כלל סיווג ביטחוני בהליך מול הוועדה שדומה במהותו לתביעות ביטוח לאומי. המסמכים היחידים להם זקוקים עורכי הדין כדי למצות את זכויות העובדים הינם תיקו האישי ותיקו הרפואי של העובד.

ושלישת, ככל שמסמכים יכילו מידע סודי, תוכל מערכת הביטחון להשחיר את המידע המסווג, כפי שנעשה במקרים אחרים, מבלי לדרוש סיווג ביטחוני גורף שמונע מהעותרים לייצג.

"עולה התמונה", מסכמים פרייברג ודסה, "לפיה ישנו רצון להרחיק את ציבור העובדים שחלו מייעוץ משפטי. את טופס התביעה ממלא נציג מטעם הוועדה במשרדי הוועדה, המידע יתקבל וידון במשרדי הוועדה בלבד, והעובדים לא יחשפו לנתונים על בסיסם תחושב הסתברות הקשר הסיבתי, שהינה הבסיס לחישוב הפיצוי. במצב זה, אין כל יכולת לבקר את החלטות הוועדה והמצב אינו מאפשר הליך הוגן".

והם מוסיפים: "מדוע מצפה הוועדה כי העובדים יתנו את מבטחם בידי וועדה שטרם החלה בעבודתה ומבלי לקבל ייעוץ בסיסי ככל שהוא". ובמלים אחרות, תוהה העתירה, מדוע על התובעים לשים מבטחם בעורכי הדין שמינו עבורם הנתבעים.

תשובת המדינה טרם נמסרה לעתירה.

תגיות