אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממשלה הפסידה במלחמה נגד יוקר המחיה צילום: חיים צח

הממשלה הפסידה במלחמה נגד יוקר המחיה

למרות מאמצי הממשלה להוזלת המחירים, הסוחרים והיבואנים הצליחו לגרוף לכיסם את מרבית ההוזלות שהיו אמורות להגיע לצרכן

23.11.2017, 14:46 | אלכס זבז'ינסקי

למרות שהאינפלציה (קצב עליית המחירים) בישראל אפסית כבר מספר שנים ברציפות, המחירים בישראל דווקא התייקרו ביחס לעולם. 

קראו עוד בכלכליסט

בחמש השנים האחרונות מדד המחירים בישראל עלה במצטבר ב-0.7% בלבד כאשר רק בשוויץ וביוון הייתה אינפלציה נמוכה יותר. כל שאר המדינות עקפו אותנו משמעותית מבחינת עליות המחירים - בארה"ב האינפלציה הייתה 6.6%, בגרמניה 4.8% ואפילו בספרד ובאיטליה הייתה אינפלציה גבוהה יותר. הסיבות לאינפלציה הנמוכה ידועות וקשורות ברובן לצמיחה הנמוכה בעולם, ולירידה במחירי הסחורות (כמו הנפט למשל). ניתן גם להזכיר את ההשפעה של הטכנולוגיה והסחר האלקטרוני כגורם מרכזי להוזלת המחירים.

גורמים אלו היו אמורים להשפיע באופן דומה על כלל המדינות. אך בישראל, לעומת זאת, היו גם הכוחות הייחודיים למשק המקומי שדיכאו את עליות המחירים כמו הממשלה שנלחמה ביוקר המחייה וכמובן השקל החזק.

כאן התמונה מתחילה להיות קצת פחות מובנת. השקל התחזק מול הדולר האמריקאי ב-12% בחמש השנים האחרונות. לא היה אף מטבע אחר בעולם (!) שהתחזק מול הדולר בתקופה זו. בהינתן שהשקל חזק והממשלה פעלה לפתוח משק לתחרות (במיוחד התחרות ליבוא), המחירים של המוצרים המיובאים בישראל היו צריכים להשתפר בגובה התחזקות השקל ואף יותר לעומת המדינות האחרות.

אולם, כשבודקים את מה שקרה בפועל במחירי המוצרים והשירותים הסחירים המיובאים, לא רק שישראל לא השתפרה, היא אף התדרדרה. לדוגמה, מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו בחמש השנים האחרונות ב-5.5% בישראל וב-1.5% בארה"ב. באירופה המחירים עלו ב-1%. למעשה, נוצר פער של 4% לטובת ישראל מול ארה"ב ו-6.5% מול אירופה. אבל השקל, כפי שאמרנו, התחזק מול הדולר ב-12% ומול היורו ביותר מ-20%. במצב כזה היינו אמורים לראות שהפערים במחירי הבגדים בין ישראל לארה"ב ולאירופה יהיה לפחות בגובה התחזקות השקל מול הדולר והיורו. וזאת עוד לפני שמחפשים סימני השפעת הרפורמות הממשלתיות בישראל להוזלת המחירים.

 , צילום: בלומברג צילום: בלומברג  , צילום: בלומברג

בסעיף הריהוט וציוד לבית, שמורכב ברובו מהמוצרים המיובאים, המחירים בישראל ירדו ב-13% בחמש השנים, אבל בארה"ב הם ירדו ב-9%. כך שגם במחירים של מוצרים אלה התחזקות השקל כמעט לא באה לידי ביטוי. לפי מדד המחירים האמריקאי, עלויות כרטיסי הטיסה בשוק המקומי הוזלו ב-12%. בישראל לעומת זאת, סעיף הוצאות על הנסיעות לחו"ל וטיסות בארץ ירד רק ב-5.6%, למרות תכנית ה"שמים פתוחים" והתחזקות השקל. אפשר אולי להתנחם בכך שבאירופה המחירים עלו ב-8%, אך עדיין הפער בין אירופה לישראל קטן מגובה ייסוף השקל מול היורו.

במחירי המזון התמונה עוד יותר מאכזבת. אומנם מוצרי מזון רבים מיוצרים בישראל, אך מחירי מוצרי המזון, גם אלה שמיוצרים בישראל, מושפעים מהירידה במחירי הסחורות החקלאיות בעולם בשנים האחרונות שאמורה להשפיע על כל המדינות במידה זהה, למעט הבדלים בשערי המטבעות. לכן, עדיין היינו מצפים שמחירי המזון בישראל יעלו משמעותית פחות או ירדו משמעותית יותר מאשר במדינות האחרות. אבל, מחירי המזון בישראל עלו בחמש השנים האחרונות ב-2.5%, כמו בארה"ב.

כל הדוגמאות הנ"ל מראות שלמעשה, הסוחרים והיבואנים הצליחו לגרוף לכיסם את מרבית ההוזלות שהיו אמורות להגיע לצרכן כתוצאה מהתחזקות השקל. גם הממשלה עם כל הרפורמות לא הצליחה לעזור לזה לקרות.

התוצאה ניתן לראות במדד המחירים היחסי שמפרסם ארגון ה-OECD לכל מדינה בהתחשב בשוויון כוח הקנייה ובשער החליפין של המטבע שלה, כאשר הממוצע של המדינות החברות בארגון עומד על 100. המדד של ישראל עמד בשנת 2012 על 101 - כלומר המחירים בישראל היו יקרים ב-1% לעומת ממוצע הארגון. ב-2016 ישראל עלתה ל-112.

בגלל שהתחזקות השקל התגלגלה רק במעט למחירים, ישראל הפכה ליקרה יותר באופן יחסי לעומת המדינות האחרות בארגון, למרות כל המאמצים של הממשלה. תמונה זו ממחישה שלמחירים בישראל, אלה שיש להם תחרות מחו"ל, יש היום יותר לאן לרדת מאשר אחרי המחאה החברתית, כדי להתקרב למחירים בחו"ל. בינתיים, אנחנו לא מנצחים במלחמת יוקר המחיה.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות