אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סמכות החנינה צילום: אלכס קולומויבקי

סמכות החנינה

מוסד החנינה איננו חוליה נוספת במערכת המשפט ואיננו בגדר ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט. מדובר בסמכות ״מיוחדת במינה״ שבידי נשיא המדינה ומיועדת למקרים חריגים

27.11.2017, 11:56 | עו"ד לירן זילברמן

החנינה, כפי שהיא נתפסת לא אחת בציבור הנה "ערכאת ערעור נוספת". וקשה להתעלם מהפער בין הרטוריקה הציבורית סביב נושא החנינה לבין הפרקטיקה הנהוגה באשר לתפיסת החנינה בעיני הציבור. על פי חוק יסוד נשיא המדינה, לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתה או המרה של העונש, סמכות זו ניתנת לשימוש גם בדרך של קיצור תקופת ההתיישנות והמחיקה הקבועה בצידה של העבירה.

סמכות החנינה הינה סמכות של "חסד ורחמים" הנתונה לנשיא המדינה, והיא מיועדת למקרים חריגים בלבד ובהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.

חנינה - מוסד על משפטי

מוסד החנינה איננו חוליה נוספת במערכת המשפט ואיננו בגדר ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט. כאמור, סמכות החנינה הוכרה כ״סמכות מיוחדת במינה״, ומדובר בסמכות מיוחדת וחריגה, בה עושה נשיא המדינה שימוש במשורה והיא נועדה למקרים חריגים שבחריגים אשר החוק, הפסיקה ובתי המשפט מתקשים לתת להם מענה.

עו"ד לירן זילברמן , צילום: יח"צ עו"ד לירן זילברמן | צילום: יח"צ עו"ד לירן זילברמן , צילום: יח"צ

אם נרצה, מוסד החנינות, הוא מוסד על משפטי, אשר נועד לתת פתרון לסיטואציות בעלות קושי משפטי ונסיבות ייחודיות וחריגות. משכך, נשיא המדינה מתערב במקרים חריגים שבחריגים. על מנת להמחיש מהם מקרים חריגים בהם מתערב נשיא המדינה ובאיזה ״רף של חריגות״ מדובר,  אספר על שני מקרים בהם התערב נשיא המדינה:

המקרה הראשון הנו מקרה של אדם שנידון לעונש מאסר, ובין גזר הדין למועד תחילת הרישוי התפשטה בכל גופו מחלת הסרטן וימיו היו ספורים. המקרה השני הוא מקרה לפיו אדם שהורשע לפני כחמש שנים בעבירה פעוטה של תכנון ובנייה, מנהל כיום עסק המעסיק עובדים פגועים מוחית, בשל ההרשעה מנוע הוא מלהשתתף במכרז של רשות ביטחונית ואיבוד הזיכיון עלול להוביל לפיטוריהם של עשרות עובדים פגועים מוחית, שרקום העבודה הנוכחי הוא המוצא היחיד שלהם.

ישנן כמובן עוד דוגמאות רבות כשלכולן מכנה משותף אחד - נסיבות חריגות וייחודיות. נהוג לומר, כי נשיא המדינה העניק חנינה, אך בפועל, הגם שההחלטה האחרונה היא של הנשיא עצמו, מדובר בהליך ארוך, מורכב ולעתים מייגע. לאחר הגשת בקשת החנינה, היא מועברת למשרד המשפטים למתן חוות דעת מטעמם (כאשר עסקינן בהרשעה שמקורה בהליך צבאי מועברת היא למקבילה של מחלקת חנינות בצה״ל). משרד המשפטים אוסף את כל החומר המשפטי הרלוונטי, מבקש מסמכים נוספים במידת הצורך ומכין חוות דעת. חוות הדעת מועברת לאישור מנהלת המחלקה עוה״ד נוחי פוליטיס, אשר מעבירה את חוות דעתה לשרת המשפטים.

ראוי לציין כי כעניין של מדיניות, משרד המשפטים אינו דן בבקשות חנינה שמקורן בהליך משפטי פעיל או בפסק דין שאינו חלוט. לאחר קבלת חוות הדעת מטעם שרת המשפטים מועבר התיק עם המלצה לבית הנשיא. בבית הנשיא מתכנסת ועדה שדנה בהמלצת השרה ומשרד המשפטים, ויחד הם מעבירים את המלצתם לחתימת נשיא המדינה. נשיא המדינה כמובן איננו חותמת גומי, כאשר ההחלטה האחרונה היא תמיד שלו, אך לבסוף, במרבית המקרים מאמץ נשיא המדינה את חוות הדעת של הגורמים המקצועיים.

לירן זילברמן הוא עו״ד פלילי העוסק במחיקת רישום פלילי והגשת בקשות חנינה.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות