סלינגר ממסמסת את הצלחת רפורמת ברירת המחדל שהיתה שותפה לה

"יש גם סיכונים להקדמת יישומה המלא של רפורמת ברירת המחדל וסירב להמליץ לבצע את ההקדמה של יישומה המלא של הרפורמה", כך אמר הבוקר (ג') הראל שרעבי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון דורית סלינגר, בדיון בוועדת הכספים.

ח"כ יואב קיש (ליכוד) דרש לפני חודש מוועדת הכספים להקדים את יישומה המלא של הרפורמה כך שהחל ממרץ הקרוב יחוייבו המעסיקים לצרף עובדים שלא בחרו אקטיבית בקרן פנסיה לאחת משתי קרנות הפנסיה המוזלות שבחר משרד האוצר - זו של מיטב-דש או הלמן אלדובי, אלא אם יצאו למכרז פנסיוני בו פעלו להשיג לעובדים הללו את דמי הניהול הזולים ביותר. זאת במקום מרץ 2019 כפי שנקבע עם כניסת הרפורמה לפני שנה.

בינתיים רפורמת ברירת המחדל לא מתרוממת ורק עשרות אלפי עובדים הצטרפו לקרנות המוזלות שכן כדי להצטרף לקרנות המוזלות בשלב זה על העובד להיות אקטיבי ולבקש זאת בעוד הנדבך השני מבוסס דווקא על הפאסיביות של העובדים, בעיקר החלשים ביותר, שלא בוחרים בקרן פנסיה ומצורפים ברובם על ידי המעסיק באופן אוטומאטי לקרנות פנסיה עם דמי ניהול גבוהים. למעשה מנתוני רשות שוק ההון מתוך 32 אלף הסכמים של מעסיקים לצירוף עובדים שלא בחרו לקרן ברירת מחדל - מחציתם הם בדמי ניהול מקסימאלים.

בדיקת היתכנות משפטית

תחילתה של הסאגה לפני שלושה שבועות אז קיים ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת כספים דיון ראשון בדרישתו של קיש. חברי הועדה הביעו תמיכה בהקדמה אך שלחו את רשות שוק ההון לבדוק את היתכנות שלה משפטית. אלא שאז התחילו חברות הביטוח המחזיקות בקרנות הפנסיה הגדולות במשק שצפויות להיפגע מיישום הנדבך השני (כתוצאה מלחץ על הקרנות להוזיל דמי ניהול דרך מכרזים או לחלופין העברת עובדים לקרנות המוזלות) ללחוץ על חברי הכנסת שלא לקדם את המהלך.

דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר | צילום: ישראל הדרי

נציגי איגוד חברות הביטוח בראשו עומד עו"ד גיא רוטקופף אף הזהירו את גפני מחשיפה משפטית אם יאשר הקדמה כאמור שכן לפני שנה הגישו חברות הביטוח בגץ כנגד רפורמת ברירת המחדל ובגץ נתן את אישורו למתווה המקורי הכולל חובת הצירוף האוטומאטית רק החל ממרץ 2019. אלא שבית ההשקעות מיטב-דש, המנהל את אחת משתי הקרנות המוזלות לא נותר חייב וגייס את עו"ד ארנון שגב המייצג את איגוד בתי ההשקעות כדי להכין עבורו חוות דעת משפטית המוכיחה שאין שום בעיה עם הקדמת היישום המלא של הרפורמה, בפרט כאשר ארגוני המעסיקים מוכנים להקדים את המכרזים הפנסיונים ואין להם שום בעיה עם הקדמת הנדבך הזה ורק חברות הביטוח החוששות מפגיעה כספית פועלות כנגד המהלך.

אף על פי כן, בדיון שהתקיים היום בועדת הכספים, שוב לא הגיעו לשום תוצאות. ח"כ קיש שיזם את הדרישה כלל לא נכח ואילו נציג רשות שוק ההון כאמור, הראל שרעבי הביע אף הוא הסתייגות מהקיצור של התקופה, ככל הנראה בשל חששות לחשיפה משפטית. גפני מצידו ביקש שלא לכפות את דעת חברי ועדת הכספים כאן שכן הוא העדיף שהגורמים המקצועיים יקבלו את ההחלטה ולכן שלח שוב את רשות שוק ההון לעשות שיעורי בית. לא ברור מדוע הרשות צריכה לבצע בדיקה נוספת אם רק לפני כמה שבועות שלח אותה גפני לבצע בדיוק את אותה הבדיקה, ויש תחושה קשה שהמהלך בדרך להתמסמס.

במהלך הדיון תקף נציג איגוד חברות הביטוח גיל סלומון את עו"ד ארנון שגב שנכח בדיון ושאל אותו את מי הוא מייצג - את איגוד בתי ההשקעות או את מיטב-דש ואם לא חושב שהוא נמצא כאן בניגוד עניינים. סלומון אף עקץ את רונן טוב, משנה למנכ"ל מיטב-דש ושאל אותו האם הוא מוכן להעביר חוסכים ותיקים בקרן הפנסיה של מיטב-דש שמשלמים דמי ניהול גבוהים לדמי הניהול של קרן הפנסיה המוזלת וטוב השיב שכן, אף על פי שלא מעט חוסכים שניסו לבצע מהלך כזה נתקלו בקשיים.

בשורה התחתונה, הכדור כעט בידיים של רשות שוק ההון. אם יוחלט להשאיר את המועד על כנו, עשרות אלפי עובדים, בעיקר עובדים בעלי שכר נמוך ונעדרי כוח מיקוח ימשיכו לשלם דמי ניהול גבוהים שנה נוספת ולא להנות מרפורמת ברירת המחדל.

יש לציין כי בנובמבר 2018, כ-9 חודשים לאחר מועד ההקדמה המבוקש, צריך משרד האוצר לצאת למכרז לבחירת קרנות ברירת מחדל חדשות. מיטב-דש והלמן אלדובי מצידן התחייבו לדמי הניהול הנמוכים לכל המצטרפים במהלך תקופת הזכייה (שנתיים) לתקופה של 10 שנים וצפויים גם להתמודד במכרז החדש.