אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המסר המסוכן של כחלון: אני סחיט צילום: ענבל מרמרי

פרשנות

המסר המסוכן של כחלון: אני סחיט

זו תקופה ארוכה שבכירים במערכת הפוליטית מספרים כי את כחלון לא מעניין כלום חוץ מלהיות שר האוצר עד 2019. ואם אפשר – עד 2029. במצב כזה השרים מבינים שאפשר להוציא משר האוצר הרבה יותר

28.11.2017, 20:01 | אדריאן פילוט

רבות נאמר על התקפלותו של שר האוצר, משה כחלון, שאפשרה את אישור חוק ההמלצות הפרסונאלי שתפור לפי מידותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו הנחקר, ועל השלכותיה על "הדמוקרטיה ושלטון החוק". הרבה פחות דובר על השלכותיה ההרסניות בתחום שקרוב לכחלון - תקציב המדינה, שמירה על מסגרות פיסקאליות, יעד ההוצאה ועל האמינות הפיסקאלית של הממשלה ולפיכך גם על דירוג האשראי והריבית שנשלם כולנו על החוב שהגיע בשנה שעברה לכ-37 מיליארד שקל. האיש שאמור להיות הכי מוטרד מהפליק פלאק של כחלון הוא שאול מרידור, הממונה על אגף התקציבים באוצר, הפקיד הבכיר שמופקד על שמירת הקופה.

זו תקופה ארוכה מאוד שבכירים במערכת הפוליטית מספרים כי את כחלון "לא מעניין כלום חוץ מלהיות שר האוצר עד 2019. ואם אפשר – עד 2029" סיפר אחד מהם בציניות. כחלון וחייליו למפלגת כולנו, ממשיכים להתעקש כי הוא הוא השומר היחיד על שלטון החוק, על הדמוקרטיה, על השוויון, על הכלכלה ועל כל ערך נעלה. אלא שאתמול הפור נפל. הנה העובדות: כחלון הבטיח בכל כלי תקשורת אפשרי – כי חוק ההמלצות לא יהיה פרסונאלי ולא יחול על ראש הממשלה. שבוע אחרי זה - הוא עשה את ההיפך. מדוע? הוא לא רוצה בחירות בשום פנים באופן.

קראו עוד בכלכליסט

הטרגדיה הגדולה החלה אתמול כאשר כל השותפות הקואליציוניות הפנימו את המסר שהוא בעל פוטנציאל הרסני בימים כתיקונם, וקל וחומר, בעיצומו של בניית תקציב המדינה, תקופה של "בזאר טורקי" ו"מסחרה" שהופכים לדבר יומיומי. ברגע שכל השרים מבינים שמי שאמור לשמור על הקופה הציבורית מוכן לעשות כל דבר כדי לא להגיע לבחירות, המסקנה שלהם ברורה: האיש סחיט. קרי, אפשר ללחוץ ולסחוט ולהוציא עוד וכשחשבנו שאין עוד - אז עוד טיפה. הפרומו שכחלון דאג לסדר לאירוע – לפיו יש עודף תקציבי של 20 מיליארד שקל (כשאין שום עודף אלא יהיה גירעון של כ-16 מיליארד שקל, קרי, 20 "מינוס" קטן מהמתוכנן כתוצאה מהנחת מס בעייתית לעשירים בלבד), רק מעמיק את רמת המסוכנות ואת התיאבון של השחקנים.

שר האוצר משה כחלון וראש אגף תקציבים שאול מרידור, צילום: עמית שאבי, שאול גולן שר האוצר משה כחלון וראש אגף תקציבים שאול מרידור | צילום: עמית שאבי, שאול גולן שר האוצר משה כחלון וראש אגף תקציבים שאול מרידור, צילום: עמית שאבי, שאול גולן

שר החינוך נפתלי בנט, שדורש תוספת לקיצור חופשות, שר הביטחון, אביגדור ליברמן, שדורש תוספת צנועה של 4.8 מיליארד שקל, שר הרווחה, חיים כץ שדורש מיליארדים לקשישים, לביטוח סיעודי ממלכתי ועוד לנכים כבר משחיזים סכינים, הם הבינו את המסר. ועוד לא שמענו מה בפיהן של הסיעות החרדיות או שר התחבורה ישראל כץ, שועלים ותיקים במשחק התקציבי. אסור לשכוח: מדובר על אותם שרים שממתינים לכחלון בפינה בנושאים האלו מאז הכרזתו על תוכנית "נטו משפחה" בה הוא החליט לחלק מיליארדים באמצעות הפחתות מסים וסבסוד צהרונים למשפחות צעירות בלי ליידע אף אחד.

אם כחלון מוכן לחלק ללא סוף ולשלם כל מחיר - למעט הקדמת הבחירות - התוצאה תהיה חד-משמעית: כלל הוצאה תתפרץ והאמינות הפיסקאלית של ישראל תיפגע – עם כל השלכות שכרוכות בכך.

כחלון במצוקה וחבריו לממשלה הבינו זאת: הוא לא הצליח עד כה להוריד את מחירי הדיור באופן חד-משמעי באמצעות תוכנית הדגל שלו "מחיר למשתכן" ומה שמתברר בתקופה האחרונה, כי הירידות שאכן נרשמו הם יותר פרי תוצר של קיפאון מסוכן בהתחלות הבנייה שמסכן את ענף הבנייה לרבות קבלני ביצוע שמספרם בסיכון רק הולך וגדל; הטלת מס ריבוי דירות, עוד תוכנית דגל של כחלון שלא מתרוממת; את הרפורמה בבנקים כולם כבר שכחו וספק רב אם היא מורגשת וכאשר נמצאות בקנה תוספות ענק לנכים, זוגות צעירים, קשישים, סיעודיים, חקלאים, תעשיינים ועוד וממתינים לתקציב 2019 שאמור להיות מוגש בעוד 41 ימים. כחלון חייב להגיע לקו הגמר הזה ועד אז, הוא חייב להחזיק מעמד ולוותר ולוותר. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא כמה זה יעלה לכולנו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות