באב"ד דוחף לסגירת נציבות שירות המדינה

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד שם לו למטרה לסגור את נציבות שירות המדינה, הגוף המופקד על ניהול כוח האדם של המדינה, ואף הציג את יוזמתו בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו - כך נודע ל"כלכליסט".

לפי היוזמה המתגבשת, סמכויות הנציבות יחולקו בין שלושה גופים ממשלתיים: הטיפול בסוגיות משמעת יופקד בידי משרד המשפטים; האחריות על נושאים הקשורים לסגל הבכיר תופקד בידי משרד ראש הממשלה; והסמכויות הקשורות לתקנים, מכרזים וקידומים יועברו לאגף הממונה על השכר במשרד האוצר.

סמכויותיו של באב"ד מתוקף תפקידו כמנכ"ל משרד האוצר אינן מאפשרות לו לפרק את נציבות שירות המדינה. עם זאת, הוא יכול להשתמש בהשפעתו כדי לנסות להוביל יוזמה כזאת ולגייס אליה גורמים נוספים בשירות המדינה.

אלי גרונר | צילום: נמרוד גליקמן

פקיד בכיר בשירות המדינה סיפר ל"כלכליסט" כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר מתנגד ליוזמה. "באב"ד כבר שיתף את כלל הגורמים שנוגעים במהלך, לרבות גרונר", אמר הפקיד.

הזמני הפך לקבוע

גורמים בנציבות ששוחחו עם "כלכליסט" אמרו כי היוזמה של באב"ד היא "נקמה בנציבות". היחסים בין באב"ד לבין הנציבות ידעו עליות ומורדות מאז החל לכהן כמנכ"ל משרד האוצר. לדברי גורמים בנציבות שעבדו איתו, בתחילת הדרך "היה אפשר לסגור איתו דברים, הוא היה בסדר". לדבריהם, הוא גם ניסה לסייע לקדם את הרפורמה המקיפה בנציבות, זו שנציב שירות המדינה הקודם משה דיין ניסה להוביל.

אולם מאז חלה הידרדרות ביחסים בין הצדדים. לטענת גורמים בנציבות, באב"ד מעכב מכרז לתפקיד דובר משרד האוצר על מנת להשאיר את הדוברת הזמנית לילך ויסמן, מקורבת לבאב"ד שמונתה ללא מכרז במרץ 2016.

מאז כניסתה של ויסמן לתפקיד התקיימו שני מכרזים ונבחנו מועמדים. במקרה הראשון, באב"ד טען כי לא נמצא מועמד כשיר. המכרז השני עדיין לא הסתיים ונמשך כבר כשנה. בשבוע שעבר חברי ועדת האיתור היו אמורים לפגוש את המועמדים, אך באב"ד דחה את הפגישה. בינתיים, ויסמן ממשיכה לכהן כממלאת מקום.

צילום: עמית שעל

דיין קבע בפברואר 2016 נוהל שלפיו אסור לממלאי מקום להגיש מועמדות למשרה קבועה. מאז, נוצר מעין נוהל שבו ממנים ממלא מקום ומקיימים מכרזים שלא מובילים למינוי, כדי להפוך את המינוי הזמני לקבוע.

באב"ד והנציבות התנגשו שוב סביב מינויו של הציר הכלכלי של משרד האוצר בוושינגטון. באב"ד דיווח אז כי קיימת היכרות מוקדמת בינו לבין אחד המועמדים לתפקיד. בעקבות זאת, בייעוץ המשפטי של הנציבות המליצו להגביל את באב"ד ושקלו לאסור עליו לקחת חלק פעיל במכרז לתפקיד או לחילופין להגביל אותו רק לגבי אותו מועמד. באב"ד סירב לקבל את העמדה שלפיה אסור לו להיות מעורב במכרז - ובעקבות הסכסוך הזה לישראל לא היה ציר בוושינגטון במשך כמעט שנתיים. גורמים בנציבות מסבירים כי במקרה הזה באב"ד צדק ולא היה מקום להרחיק אותו מהמכרז - אך מסתייגים מדרך הפעולה שבה בחר.

המכנה המשותף: כחלון

סוגיית הסמכויות של נציבות שירות המדינה עוררה מחלוקות רבות לאורך השנים. עד שנות ה־70, הפונקציות של נציבות שירות המדינה ושל הממונה על השכר היו מאוחדות תחת קורת גג אחת. לבסוף הוחלט שמדובר במודל לא מוצלח והוחלט להפרידם. עד 1997, אז נבחר נתניהו לראשות הממשלה בפעם הראשונה, הנציבות היתה חלק ממשרד האוצר. אלא שנתניהו דרש להעבירה אז לתוך משרד ראש הממשלה. כשנתניהו מונה לשר האוצר ב־2003, הנציבות נדדה יחד איתו בחזרה למשרד האוצר. ביולי 2007 שבה הנציבות למשרד ראש הממשלה, בהמלצת הנציב דאז שמואל הולנדר.

"מדובר במהלך חמור מאוד ומדאיג לחיסול אחד משומרי הסף החשובים שיש במדינה, שמיועד לשמור על טוהר המינויים והמינהל התקין של שירות המדינה", אמר הולנדר ל"כלכליסט". "לא בכדי יש מוסדות מקבילים כאלו בכל המדינות, כולל ארה"ב. זה ניסיון לחיסול שומרי הסף ולפוליטיזציה של שירות המדינה".

הצעה דומה לזו של באב"ד כבר עלתה בשנת 2002. מנכ"ל משרד ראש הממשלה אז הציע לסגור את הנציבות, אולם ההחלטה שונתה ברגע האחרון. שמו של המנכ"ל הוא אביגדור יצחקי, אותו יצחקי שמכהן כעת כראש מטה הדיור ומנסה לטפל בנושא מחירי הנדל"ן - הנושא המרכזי בסדר היום של שר האוצר משה כחלון. יצחקי ובאב"ד נחשבים לשניים מהאנשים הקרובים ביותר אל כחלון.

נציבות ללא נציב

נציבות שירות המדינה נמצאת באחת התקופות הקשות ביותר שידעה מאז הקמתה. זה כמעט חצי שנה שהיא מתנהלת ללא נציב, אף שמועד עזיבתו של דיין היה ידוע לכל והותיר מספיק זמן להיערך למינוי מחליף.

דמויות דומיננטיות רבות נעלמו מנציבות שירות המדינה בחצי השנה האחרונה. בין העוזבים: אסף רוזנברג ואילה הוניגמן, הממונה על המשמעת וסגניתו, שפתחו בבדיקות לגבי אישים רבים בכוורת של נתניהו. בין השאר, מדובר בראש הסגל לשעבר נתן אשל שהורשע בדין משמעתי לאחר שעלו נגדו טענות להתנהגות מינית בלתי הולמת; ביועצת פרח לרנר שהורחקה מהשירות הציבורי לאחר שהודתה במרמה והפרת אמונים; ובראש הלשכה יואב הורוביץ.

גם יו"ר מטה הרפורמה בנציבות רון צור עזב, לאחר שהובהר לו שסיכוייו להתמנות לנציב הבא אפסיים. בתחילה צור נענה לבקשתו של הנציב הזמני אהוד פראוור להישאר בתפקידו, אך עזב באופן סופי לפני כמה שבועות.

בנוסף, הנציבות מתנהלת על רקע ניסיונות להפיכת תפקידים בכירים בשירות הציבורי למשרות אמון. בחודשים האחרונים מובילים שרים וחברי כנסת מהקואליציה יוזמות למינוי סמנכ"לי משרדים ממשלתיים ויועצים משפטיים כמשרות אמון, ללא צורך במכרז או בוועדת איתור. בנציבות מתנגדים בתוקף ליוזמות אלו.

המינוי התקוע של נתניהו

בתוך כך, ראש הממשלה נתניהו ממשיך להסתבך בניסיונו למנות את עפרה ברכה לתפקיד נציבת שירות המדינה. פרופ' רון שפירא, יו"ר הוועדה המאשרת את מינוי הנציב, התפטר במפתיע בתחילת החודש - ובכך הוביל לעוד עיכוב במינוי, שכן על מזכירות הממשלה לבחור כעת יו"ר חדש לוועדה.

ברכה, מנהלת בדרג לא בכיר במשרד הפנים, היא המועמדת היחידה של נתניהו לתפקיד. הניסיון למנות אותה לנציבת שירות המדינה ספג ביקורת קשה מאוד, משום שאינה ניחנת בכישורים המתאימים לתפקיד וכן מכיוון שבתה עובדת כמזכירה בלשכת ראש הממשלה.

ד"ר רפי נץ, מומחה למשפט, הגיש לפני כשבועיים עתירה לבג"ץ שבה טען כי בתהליך הקמת הוועדה של שפירא נפל מספר רב של פגמים. לפי העתירה, בחירתו של שפירא לתפקיד לא היתה תקינה, משום שהוא שותפו המסחרי של עו"ד יעקב וינרוט, פרקליטו של נתניהו; בשל העובדה שהוא אינו שופט; ומשום שהוא אינו נכלל ברשימת נציגי הציבור המוגבלת שממנה ניתן לבחור חברים לוועדה. עוד עולה כי בחירתם של שני חברי הוועדה הנותרים - נגה קינן ואריה בר - לא הייתה תקינה שכן הם לא הם לא נבחרו על ידי יו"ר הוועדה כפי שקובעים הנהלים וכן מכיוון שגם הם אינם מופיעים ברשימת נציגי הציבור.

לדברי ממלא מקום נציב שירות המדינה אהוד פראוור, הנחשב למקורב לנתניהו, הוא "רק עוסק בניהול הנציבות וביישום הרפורמה ולא עוסק בשינויים מבניים". ל"כלכליסט" נודע כי פראוור מכיר את היוזמה ומתנגד לה באופן נחרץ.

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "מנכ"ל משרד ראש הממשלה לא עוסק בפירוק נציבות שירות המדינה".

מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "להבנת הנציבות, אין בעת הזו אף גורם מקצועי הבוחן את פירוקה של נציבות שירות המדינה. נציבות שירות המדינה היא חלק הכרחי בבניית שירות מדינה אפקטיבי".