אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בעיה יחסית צילום: איי אף פי

בעיה יחסית

רוב השחקנים בליגות המקצועניות נולדו ברבעון הראשון של השנתון שלהם, בגלל תופעה בשם "אפקט הגיל היחסי" שמביאה לאובדן עצום של כישרונות. התאחדויות כדורגל שדואגות לשחקנים קטנים פיזית בגיל מוקדם זוכות במאגר בוגרים גדול יותר

29.11.2017, 06:49 | אוריאל דסקל

בגיל 13 רומלו לוקאקו היה גבוה יותר מרוב השחקנים הבוגרים בנבחרת בלגיה. הוא היה כל כך גדול שאמו היתה צריכה להסתובב עם תעודת ליגה במשחקי ליגת הילדים שהשתתף בה כדי להראות להורי ילדים מקבוצות יריבות שהבן שלה בגיל "הנכון". "ההורים האחרים תמיד חשבו שהוא בן 14. תמיד היה בלגן כאשר הוא כבש שלושער או רביעייה במשחק", סיפר מינו ראיולה, הסוכן של לוקאקו מגיל צעיר. "אכן, הוא היה גדול וחזק יותר מכולם, אבל הם צעקו שהוא לא בגיל הנכון, ולכן היא הסתובבה עם תעודת הליגה שלו. הוא נולד בבלגיה, אבל תמיד היו שמועות שהוא הגיע מאפריקה והוא מבוגר יותר".

קראו עוד בכלכליסט

לוקאקו. לא האמינו שהוא בן 13, צילום: רויטרס לוקאקו. לא האמינו שהוא בן 13 | צילום: רויטרס לוקאקו. לא האמינו שהוא בן 13, צילום: רויטרס

ללוקאקו היה מזל. מלבד העניין הגנטי של גוף אלוהי שקיבל מאביו, שגם היה כדורגלן עוצמתי — הוא נולד בבלגיה אחרי שעשו שם מהפכה בטיפוח שחקנים מקומיים. במערכות שגדל בהן (ההתאחדות לכדורגל ואנדרלכט) הבינו שרומלו הצעיר הוא בעל פוטנציאל ענק, ולכן השקיעו רבות בטיפוח היכולות הקוגנטיביות והטכניות שלו — כדי שלא יסתמך אך ורק על הגוף החזק והגובה המרשים שלו. ההשקעה הגדולה של המערכת בו מנעה סיטואציה שעברו שחקנים רבים שהיו גדולים פיזית לגילם: הם היו דומיננטיים בגילים צעירים בזכות גופם, אך כשכולם מסביבם גדלו גם כן, הם איבדו את היתרון הגדול שלהם, ומאחר שלא עבדו על אלמנטים אחרים במשחקם מלבד מהירות וכוח, נהפכו לשחקנים נורמליים לחלוטין. מה שנקרא "הלך הגודל, הלך הכישרון".

כוכבים קטנים עתידיים

הגובה של יאניק קארסקו, חברו של לוקאקו לנבחרת בלגיה, היה 1.60 מטר והוא שקל 45 ק"ג כנער. הוא היה כל כך קטן שראסינג גנק החליטה לוותר עליו. למזלו, לפני כעשור, ב־2008, התחילה ההתאחדות לכדורגל הבלגית תוכנית מיוחדת ל"כוכבים עתידיים", שמשמרת שחקנים "קטנים" מדי בתוך מערכת הכדורגל. קארסקו שיחק עם ילדים קטנים אחרים ובמסגרת הזו הרשים סקאוט של מונאקו, שבסופו של דבר החתימה אותו. בדרום צרפת קארסקו צמח, התבגר, השתפר וכיום מככב במדי אתלטיקו מדריד והנבחרת הבלגית. הקבוצה הזו, "כוכבי העתיד", היא קבוצה שמורכבת משחקנים שנולדו בחודשים האחרונים של השנה. קארסקו נולד בספטמבר וכמוהו יש שחקנים רבים ש"קטנים" מדי עבור אקדמיות רק בגלל העובדה שהם פשוט צעירים בכמה חודשים מהשחקנים המובילים, שבזכות העובדה שנולדו מוקדם יותר בשנה הם גם גדולים יותר, חזקים יותר ולכן גם נראים מוכשרים יותר.

מספר רב של מחקרים בכדורגל ובענפים אחרים מראים שיש הטיה לא הוגנת עבור כדורגלנים צעירים שנולדו ברבעון האחרון של השנה. זה נקרא Relative age effect. לפי בדיקה של CIES Football Observatory, כ־30% מהכדורגלנים באירופה נולדו ברבעון הראשון של העונה, 27% מהשחקנים נולדו ברבעון השני, 24% ברבעון השלישי ורק 19% ברבעון הרביעי. זו בעיה שמודעים אליה כבר שנים, ובכל זאת, לא נראה שהיא נפתרת בקלות ברחבי אירופה. למשל, באליפות אירופה עד גיל 17 שנערכה באזרבייג'ן במאי 2016 רק 8.33% מ־288 השחקנים בטורניר נולדו ברבעון האחרון של השנה. 135 — 46.88% — נולדו ברבעון הראשון. 69.45% נולדו במחצית הראשונה של השנה. שתי הנבחרות שהעפילו לגמר היו מורכבות בעיקר (יותר מ־60%) מהשחקנים שנולדו ברבעון הראשון של העונה. בפרמיירליג כ־75% מהשחקנים באקדמיות נולדו בין ספטמבר לפברואר (באנגליה השנתונים בקבוצות מתחלקים מספטמבר עד אוגוסט), בלה מאסיה — האקדמיה של ברצלונה, שייצרה שחקנים קטנים פנטסטיים כגון צ'אבי, אנדרס אינייסטה וליאו מסי — 22 מ־30 השחקנים ששיחקו בקבוצה הבוגרת של ברצלונה נולדו במחצית הראשונה של השנה.

לפי פרופ' ורנר הלסן, מומחה האימונים של אופ"א ומדען ספורט באוניברסיטת לוון הבלגית, "מדובר בבעיה רצינית שמובילה לאובדן כישרונות רבים". גם החלפת תאריכי כניסה לקבוצות לא פותרת את הבעיה כי היא עדיין מציבה שחקנים שגדולים ב־6 חודשים עד 11 חודשים מחבריהם לקבוצה. והחודשים הללו משמעותיים מאוד בשורשי הכדורגל, כשילדים נכנסים לקבוצות בגילים 7 עד 11. ישנה בעיה גם כשלא מדובר רק בבגרות ביולוגית. "ילדים שנולדו בתחילת השנה זוכים לציפיות שונות מהמורים והמאמנים שלהם", אומר הלסן. "הציפייה עוזרת לתלמיד לעשות יותר, להתאמן יותר, ללמוד יותר ולכן הרבה פעמים ילדים קטנים יותר לא מקבלים את אותה התמיכה הפסיכולוגית כמו אלו שנולדו לפניהם. לא מאתגרים אותם".

ז ז'אן פרנסואה דומורז', ממחלקת פיתוח הכישרון של אופ"א, טוען שכל התאחדות לכדורגל צריכה למצוא דרכים להוציא את מיטב הכישרונות מהמאגר שבידה | צילום: איי אף פי ז

מה עושים בצרפת?

 

בצרפת מנסים לפתור את הבעיה על ידי סקאוטים מיוחדים שהתבקשו לבחון רק שחקנים שנולדו בין החודשים יולי עד דצמבר. כמו כן, לפי פרנסואה בלאקוור, המנהל הטכני של ההתאחדות לכדורגל הצרפתית, הסקאוטים של ההתאחדות — שמחפשים שחקנים לנבחרות — מתבקשים להתעלם מיכולות פיזיות של השחקנים עד גיל 16. "האתלטיות של שחקן יכולה להתפתח בין הגילים 16 ו־20", טען בלאקוור. בצרפת גם מקפיצים את השחקנים המפותחים יותר בשנה כדי שיתמודדו עם אתגרים שיותר מתאימים ליכולות הפיזיולוגיות שלהם. עם זאת, בהתאחדות לכדורגל הצרפתית כועסים על המועדונים שלא אימצו את אותם כללים כי "הם מעדיפים לזכות בפרסים". ג'יימס בונס, המנהל המדעי של הפרמיירליג, אמר למגזין אופ"א כי כיום יש הכלים והיכולות לדעת לאיזה גובה יגדלו שחקנים וככה להשאיר אותם בתוך המערכת בגיל המתאים להם ביולוגית. הוא אפילו מארגן טורנירים עבור ילדים צעירים מבחינה ביולוגית. ב־AZ אלקמאר עושים משהו דומה ומחלקים שחקנים לפי הגיל הביולוגי שלהם ולא לפי הגיל הכרונולוגי שלהם.

ז'אן פרנסואה דומורז', ממחלקת פיתוח הכישרון של אופ"א, טוען שכל התאחדות לכדורגל צריכה למצוא דרכים להוציא את מיטב הכישרונות מהמאגר שבידה. בלגיה, שבדיה, דנמרק וצ'כיה כבר התחילו להקים "קבוצות עתיד" מילדים שנולדו ברבעון האחרון של השנה. לכל קבוצת נערים במועדונים הצ'כיים יש קבוצה עתידית. בשבדיה ההתאחדות מקיימת אימונים ומחנות אימונים ל־33 שחקנים (3 מכל עמדה) שנולדו בחודשים האחרונים של כל שנתון. חלק מהשחקנים שעברו במחנות הללו כבר משחקים בקבוצה הבוגרת שלהם בשבדיה. קלאס אריקסון מההתאחדות השבדית טוען שזה "משנה את התפיסה כלפיהם גם מצד השחקנים וגם של מצד הסביבה הקרובה להם. פתאום מצפים מהם — פתאום הם משחקים עבור הנבחרת השבדית אף שהם לא השחקנים הבכירים בקבוצה שלהם. זה משנה הכל".

בסופו של דבר, האתגר הוא להביט מעבר ליכולות הפיזיולוגיות של שחקן צעיר — יכולות שנותנות לו יתרון שאינו, בהכרח, קשור לכישורים שלו. שווה לראות מה עושים בבלגיה, שם הצליחו לייצר שחקנים נפלאים שנולדו בכל החודשים ונמצאים כיום בקבוצות הגדולות בעולם. הסקאוטים הבלגים גם מקבלים קטגוריות שלפיהן בוחנים את השחקנים. בשביל ששחקן יגיע לנבחרות צריך לסמן "וי" בכל אחת מהקטגוריות הללו — אף אחת מהן לא קשורה ליכולות הגנטיות שלו. הקטגוריות הן: "מנטליות ווינרית", "אישיות", "יציבות רגשית", "הבנת המשחק", "שליטה בגוף", "שליטה בכדור", "נפיצות". "נפיצות" היא העניין הכי "גנטי"/"גופני" שהסקאוטים הבלגים מחפשים עבורו — אך זו יכולת שפחות תלויה בהתפתחות הביולוגית של השחקן ויותר ב"צעד ראשון". "חשוב שמועדונים לא יפלו שחקנים שמתפתחים מאוחר", מסביר בוב ברווייז מההתאחדות לכדורגל הבלגית לאתר של אופ"א, "וחשוב להבדיל בין שחקנים צעירים שנותנים מספרים עכשיו לבין כאלו שיש להם פוטנציאל לתת מספרים בעתיד".

תגיות