אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לייקים עם דם על הידיים

דו"ח טכנולוגי

לייקים עם דם על הידיים

הרשויות בארה"ב מצאו קשר מסוכן בין התאבדויות קטינים ובין פעילות ברשתות חברתיות, איזו סוכנות מודיעין הפקירה מידע חשאי במיוחד ברשת, ברלין רושמת שיא מפוקפק בתחום אינטרנט הדברים ומי החליט שאלון מאסק המציא את הביטקוין

29.11.2017, 14:44 | יוסי גורביץ
הילדים שלא יגדלו

הסימנים היו פה די מזמן; לפני ארבע-חמש שנים ידענו שניתוק של משתמשים מהרשת מוביל לתסמינים שדומים לאלה של נגמלים מעישון. באותה תקופה, פייסבוק ערכה (מבלי לקבל אישור מהמשתמשים, כמובן) ניסוי שמטרתו היתה לראות האם היא יכולה לגרום למשתמשים לחוש דיכאון. רק על בסיס התוכן שהיא מציגה לו בפיד. התשובה היתה חיובית.

זה היה השלב שבו ציבור אחראי היה קורא לחטא את משרדי פייסבוק עם להביור, אבל אנשים סתם התעצבנו והמשיכו כרגיל. לפני כמה חודשים, התוודה ממציא הלייק שמדובר בסוג של התמכרות, ושהוא עצמו לא משתמש בהמצאה שלו יותר. לפני כחודש, הודה שון פארקר - מהמשקיעים הראשונים בפייסבוק - שהחברה בנתה, במודע ומרצון, את מלכודת ההתמכרות שלה: לייקים מעניקים למשתמש מכת דופמין קלה. למישהו אכפת ממך. בוא שוב, אולי יהיו עוד. ותוך כמה זמן, כמו אוגר מאולף, אתה בודק את פייסבוק כל רבע שעה. ואם אין לייקים, מקבלים את ההפך משמחה, עד לרמה של דיכאון קליני - מחלה אמיתית שכ-10% מהאוכלוסיה לוקים בה ברמות שונות.

שון פארקר, צילום: בלומברג שון פארקר | צילום: בלומברג שון פארקר, צילום: בלומברג

מחקר של ה-CDC, המרכז האמריקאי לניטור מחלות, גילה שיש קשר מובהק בין שימוש אינטנסיבי ברשתות חברתיות ובין אובדנות בקרב קטינים. המחקר הקיף כחצי מיליון בני 13 עד 18. לפי המרכז, קטינים שמשתמשים במכשירי מובייל חמש שעות ביום או יותר הם החשופים ביותר לסיכון: יש להם סיכוי גבוה ב-70% לחוש אובדנות, ביחס לקטינים שגולשים במובייל כשעה ביום.

לפי נתונים של המרכז מ-2015, כ-36% מהקטינים תכננו התאבדות או ניסו להוציא אותה לפועל, כשילדות נוטות לעשות כן יותר מילדים. בפועל, אנחנו לא יודעים וכנראה לא נדע כמה דם של ילדים יש להנהלת פייסבוק על הידיים. לפיכך, לא הוכח קשר ישיר בין החברה ובין מקרי התאבדות. יתכן שיימצא קשר כזה בעתיד, אחרי הרבה גופות של בני אדם שלא יגדלו להיות סופרים, חוקרים, אנשי משפחה ועמל. אנשים שהיו עולם ומלואו, אך עבור חברות הטכנולוגיה, היו רק מקור רווח זמין.

מי צריך את וויקיליקס?

דמיינו את המידע הצבאי הכי סודי וחשאי שיש לממשלה, כזה שאסור להציג אפילו למנהיגי מדינות ידידותיות בשום מצב. ועכשיו, דמיינו אותו מונח ברשת - זמין לכל דורש.

חברת האבטחה UpGuard חשפה אתמול (ג') שאיתרה תיקיה לא מאובטחת על שרת של אמזון, שמכילה מסמכים סודיים במיוחד; הם סווגו כ-TS/NOFORN, כלומר "סודי ביותר - לא להפצה לבעלי ברית". התיקייה, שהועלתה לשם בידי INSCOM, פיקוד המודיעין והאותות של צבא ארצות הברית, שויכה למערכת שנועדה להעביר בזמן אמת מידע רגיש לכוחות בעיראק ואפגניסטן; מין דרופבוקס לצבאות.

מי צריך את וויקיליקס, צילום: בלומברג מי צריך את וויקיליקס | צילום: בלומברג מי צריך את וויקיליקס, צילום: בלומברג

רק לפני כמה שבועות חשפה אותה החברה שצבא ארצות הברית החזיק מידע שאסף על משתמשי מדיה חברתית בשרת דומה, שגם הוא לא כלל שום אבטחה. אין הגיע המידע לשרתים הללו? בשני המקרים, העלה אותם לשם קבלן אזרחי.

ה-NSA, דווח בחודשים האחרונים, מתקשה להתאושש מכל הפרשיות שנחתו עליה לאחרונה, במיוחד כלי הנשק שהיא הטמינה ברשת ושהאקרים רוסים חשפו והפיצו. המוראל בארגון נמוך. הם יוכלו כנראה להתנחם בכך שהפאשלות האלה קורות לאורך כל הקו.

נוכל ורע לו

כתבנו אתמול (ג') על העובדה ששנים של התנהלות נפשעת של אובר חזרו לנגוס בה, ושהערכת השווי שלה צונחת. היום מגיעות שתי כותרות: ראשית, הערכה שההפסדים של אובר ברבעון השלישי גדולים משחשבו, ושהם עומדים על 1.46 מיליארד דולר; ושנית, שנמצא אקדח מעשן של השמדת ראיות במשפט וויימו.

לפני כשבוע דווח שהשופט בתיק, וויליאם אלסופ, קיבל דיווח מסוים ממחלקת המשפטים, ושהוא עתיד לכנס דיון בנושא. הדיווח התברר כפצצה: עובד של אובר, ריצ'רד ג'ייקובס, שלח לפני כשנה מכתב לעורך דין של אובר, בו דיווח על כך שהחברה הפעילה דרך קבע מחלקה שהתפקיד שלה היה לרגל אחרי חברות אחרות כדי לגנוב טכנולוגיה; שהיא ריגלה ספציפית אחרי וויימו; ושהיא השמידה ראיות משפטיות דרך קבע.

מטה אובר בסן פרנסיסקו, צילום: Hills48 מטה אובר בסן פרנסיסקו | צילום: Hills48 מטה אובר בסן פרנסיסקו, צילום: Hills48

השופט אלסופ, שהסבלנות שלו כלפי שני הצדדים כבר היתה על פי תהום, התפוצץ על אובר. הוא האשים אותה בטיוח ובהסתרת מידע, ודחה את המשפט עד שוויימו תוכל למצוא יותר מידע על השמדת המידע של אובר. הוא תקף את עורכי הדין של אובר ואמר שהם הטעו את בית המשפט לאורך כל הדרך - דרך מנומסת לומר "שיקרו לבית המשפט" - ושהם ידעו על המסמך של ג'ייקובס אבל הסתירו אותו למרות בקשות חוזרות ונשנות למסור את כל החומר הרלוונטי לתיק.

אלסופ אמר שבכוונתו לוודא שחבר המושבעים, אם וכאשר יתכנס, יקבל את כל המידע על תרגילי ההסתרה של אובר, מה שיציב אותה בעמדת נחיתות מובהקת. עכשיו עולה השאלה האם וויימו תערער על ההחלטה שלא להקפיא את פעילות הרכב העצמוני של אובר עד להכרעה במשפט. מאחר והתברר שאובר שיקרה, היחס של בית המשפט לבקשה עשוי להשתנות. המדור מעריך שהערכת השווי של אובר צפויה להמשיך ולרדת.

קצרצרים

1. שער הביטקוין עבר אתמול (ג') את רף 10,000 הדולר, מה שאומר שהנפילה שלו תהיה קשה במיוחד. בינתיים, נאלץ אלון מאסק להכחיש שהוא סאטושי נקמוטו, הממציא לכאורה של ביטקוין. לדברי מאסק, לפני כמה שנים ידיד שלח לו כמה שברירי ביטקוין, אבל אין לו מושג מה קרה איתם. איך זה קרה? ובכן, מסתבר שלמאסק יש כת מעריצים נלהבת, ואחד מחבריה הגיע למסקנה שבהתחשב בגאונותו של מאסק ובתחומי העניין שלו, רק הוא גאון דיו כדי להמציא את המטבע הווירטואלי. הכותב התחנן בפני מאסק לשפוך על המאמינים מאורו ושיחשוף בפני המשתמשים את עתידו של הביטקוין. מאסק, כאמור, טען שלא קוראים לו סאטושי.

מאסק, לא נקמוטו, צילום: גטי אימג מאסק, לא נקמוטו | צילום: גטי אימג'ס מאסק, לא נקמוטו, צילום: גטי אימג

2. פייסבוק מתחילה לבקש ממשתמשים להעלות תמונות פנים ברורות במיוחד, למטרת אימות הזהות שלהם. החברה נשבעת, כמו תמיד, שהיא לא תעשה במידע הזה שום סוג של שימוש ושהיא תמחוק את התמונה מיד. אתם רשאים להאמין לה, אם בא לכם. בפייסבוק רומזים שמדובר בנסיון להתגבר על בעיית הפרופילים המזויפים והחדירה הרוסית, ולגמרי יתכן שזה ישמש גם לכך. אם אני צריך לנחש מה המטרה של התרגיל הזה, הייתי הולך על אימון תוכנת זיהוי הפנים של פייסבוק.

3. אינטרנט הדברים מכה שוב - במשתמש, כמובן: דו"ח חדש מוצא בבעתה מסוימת שבערים אירופיות יש מיליוני מכשירי בית חכם שמחוברים לרשת ושלא מוגנים כלל, כאילו היו מידע סודי של המודיעין האמריקאי. ברלין מובילה את היבשת עם 2.8 מיליון מכשירים, בעוד שבלונדון יש 2.5 מיליון מהם. ואבטחה? אבטחה זה לחלשים. תראה, אנחנו יכולים לשנות לך את צבע הנורה מהסמארטפון!

4. גוגל פיתחה כלי נחמד שמאפשר לדעת מתי מישהו מציץ לכם מעבר לכתף ובוהה במסך הסלולרי שלכם. זה בינתיים ברמה של ניסוי פנימי ויש לקוות שיהפוך למוצר. אבל אתם יודעים מה היה עוד יותר נחמד? אם גוגל היתה משקיעה אותה רמה של מאמצים בחנות הפליי שלה, שכרגע כ-75% מהאפליקציות בה מרגלות אחרי המשתמשים באמצעות פלאגאינים מצד שלישי. בין החברות שאוספות מידע ללא הסכמת המשתמש אפשר למצוא את אובר (הפתעה!), אוקייקיופיד, ספוטיפיי וטינדר. וכמובן רבות, רבות אחרות. האפליקציות מצליבות מידע עם אפליקציות אחרות כדי לדעת, למשל, באילו חנויות ביקרת לאחרונה.

תגיות