בור השחיתות של הכדורגל העירוני

במאי 2015 חתם איל ברקוביץ' באמצעות עמותה על הסכם העברת זכויות הניהול וההפעלה של קבוצת הכדורגל של ראשון לציון, שבבעלות העירייה, תמורת מיליון שקל. על פניו, הסכם פשוט. אך כשצוללים לעומקו מגלים שהתמורה תשולם לעירייה ב־8 תשלומים שנתיים, שווים ורצופים, של 125 אלף שקל כל אחד, החל משנת 2018. כמו כן, מגלים שלא שבאמת יועברו תשלומים. לפי ההסכם, "התשלומים יקוזזו בכל שנה קלנדרית מסכומי התמיכות שהעירייה תעביר לקונה באותה שנה".

כלומר, ברקוביץ' קיבל לידיו ב־2015 קבוצה ציבורית שהוא לא צריך לשלם עליה עד 2018, וגם אז הוא לא באמת ישלם עליה, אלא פשוט יקבל פחות תמיכות. התמיכות אגב נקבעות בעירייה. ברקוביץ' התחייב להשקעה של 850 אלף שקל בשנה בקבוצה, אבל בהסכם לא מפורט איזשהו חזון מקצועי או שיווקי. כמו כן, אף אחד לא התעניין במחאת האוהדים, רובם תושבי העיר שמממנים את הקבוצה לאורך שנים, או בכך שמקורביו ומשפחתו של ברקוביץ' מילאו תפקידים בקבוצה הציבורית הזו.

שקיפות מינימלית בשירות הבעלים

יש לא מעט קבוצות כדורגל מקצועניות כמו זו של ראשל"צ, שהן בבעלות אדם פרטי ומקבלות תמיכות עירוניות, כשלא ממש ברור מה יוצא מזה לקהילה. פעמים רבות זה גם לא נעשה עם סלב כמו ברקוביץ' אלא עם פקידי עירייה או מקורביהם, אנשי עסקים בינוניים ולעתים גם סוכני כדורגל. השימוש בקבוצות המקצועניות הללו נעשה בשקיפות מינימלית ומשיג ל"בעלים", כלומר אלו שהתחייבו ל"זכויות הניהול" של הקבוצה, רווחים. פוליטיים — מקשר ישיר עם בכירים בעירייה וכספיים — משוק העברות השחקנים, מחסויות או במקרים רעים במיוחד מהטיית משחקים.

איל ברקוביץ' קיבל את קבוצת הכדורגל העירונית של ראשל"צ בלי באמת לשלם עליה. העובדה שמקורביו הועסקו בה לא עניינה אף אחד | צילום: עוז מועלם

ישנם סיפורים רבים על הקשר הבעייתי בין גופים פרטיים לקבוצות כדורגל עירוניות, חלקם מאוד בעייתים ולרוב עוברים מתחת לרדאר התקשורתי. למשל ליאור סילוק, שהורשע בעבירות הימורים, ניהל את קבוצת הכדורגל העירונית של רמת השרון, שנמצאת בבעלות עירונית ונשלטת על ידי סגן ראש העיר יעקב קורצקי. בשנה שעברה ההתאחדות הרחיקה אותו מהקבוצה אחרי שנחשפה ההרשעה שלו, אך הוא כבר חזר אליה. לתוך עירוני ניר רמת השרון הוזרמו מיליונים מכספי ציבור בשנים האחרונות, והקבוצה לא בדיוק נהפכה לאימפריה (וגם לא לגוף קהילתי שמאגד סביבו את תושבי העיר).

ללא מסלול לכספי הציבור, מישהו ייקח אותם

מפרויקט של מדור עסקי ספורט ב"כלכליסט", שפורסם ב־14 בספטמבר, עולה כי 11 מתוך 14 קבוצות בליגת העל מקבלות תמיכה ציבורית, השווה ל־10%-20% מהתקציבים שלהן - 580 מיליון שקל ב־2016-2017 הגיעו מכספי הציבור, מהעיריות ומהמועצות המקומיות.

התמיכות מגיעות לעתים לכמעט 10 מיליון שקל בשנה לקבוצה. מדובר במיליונים רבים - כסף ציבורי - שאף אחד לא באמת יודע היכן הוא מושקע ובמי. וכשיש מיליונים ציבוריים שמסתובבים להם בלי תוכנית או מסלול, יהיה גם מי שייקח אותם.