צילום: David M. Russell
ראש טוב: "סדר אותי" היא סדרה בוטה אך מרגשת
סדרה חדשה על סוחר גראס מגישה מנה הגונה של סמים וסקס, אבל גם כמות מפתיעה של תבונה ורגישות
"סדר אותי" ("High Maintenance") היא עוף מוזר אפילו ביחס לשאר התוצרת של חברת הכבלים פורצת הדרך HBO. הסדרה החדשה שעונתה הראשונה בת ששת הפרקים עולה הערב לערוץ yes OH, התחילה בכלל כסדרת רשת שאותה יצרו בני הזוג קטיה בליכפלד ובן סינקלייר, כאשר חיפשו פרויקט משותף לעבוד עליו.
בליכפלד, מלהקת זוכת פרסים ("רוק 30"), השתמשה בקשריה להשיג שחקנים מוכרים ואהובים, והשניים צילמו את הפרקים הקצרצרים בלוקיישנים זמינים וללא תקציב של ממש. הקונספט היה פשוט למדי: כל פרק יביא דמויות חדשות ממרכז ניו יורק, שהקשר בין כולן הוא סוחר הסמים שלהן, הקרוי בפשטות "הבחור" (אותו מגלם סינקלייר), שדרכו אנחנו נחשפים לסיפוריהן.
"סדר אותי" זכתה לפופולריות ברשת, ו־HBO מיהרה לתפוס לעצמה את הרעיון וביקשה מהזוג להרחיב כל פרק לחצי שעה. כל השאר נשאר פחות או יותר אותו דבר. התוצאה היא אחת הסדרות המקוריות של הזמן האחרון, כזו שבהחלט כדאי לצפות בה בכל מיני סוגי של מצבי תודעה.
שחקני פורנו ודראג קווין
מה שהופך את "סדר אותי" ליוצאת דופן הוא לא רק המבנה שלה, שעל פיו כל פרק מביא סיפורים חדשים ודמויות משתנות כמעט ללא קשר ביניהן, אלא גם ההתעקשות שלא לדבוק בז'אנר אחד, וכמעט כל פרק פועל במישורים שונים. משני הפרקים הראשונים קל לטעות שמדובר בסדרה קיצונית ובוטה, אבל ככל שמתקדמים נחשפים ליותר ויותר סיפורים שנוגעים במקומות חשופים ומרגשים למדי.
הפרק הראשון הוא כנראה המטורלל מכולם, וכולל לא רק עירום גברי שיכול לתת פייט ל"אוז", אלא גם סצנת סקס אחת שהופכת את הפרק למשהו שלא מומלץ לראות על המחשב בזמן העבודה. אפשר להמר שהקהילה הגאה בוודאי תעריך את הפרק בזכות הופעות האורח של שחקן הפורנו המפורסם קולבי קלר, ואחד מזוכי מירוץ הדראג של רופול, בוב דה דראג קווין, הפעם בלי שמלה ופאות.
נקודת מבט של כלב
גם הפרק השני, העוסק במסיבת חשק שמתערערת כאשר מתגלה שלאחד הנוכחים יש מחלת מין, נוגע בכמה טבואים ועלול לעורר מבוכה. אבל גם אם זה לא בדיוק ההומור שלכם, בהחלט מומלץ להחזיק מעמד לפחות עד הפרק השלישי שבו הסדרה תופסת כיוון אחר לגמרי. הפרק הקרוי "סבא" מסופר כולו מנקודת מבטו של כלב מקסים שעובר עם בעליו מהפרבר אל העיר הסואנת, ומתאהב בדוג־ווקרית שלו. "סבא" הוא יותר מסתם פרק מצטיין, הוא פשוט סרט קצר ומושלם שקשה להאמין שישאיר אתכם עם עיניים יבשות. יש בו יותר רגש ודרמה אנושית מברוב סרטי הקולנוע שראינו לאחרונה.
לא תמיד הכוונות הטובות של "סדר אותי" מצליחות. לעתים ישנה נטייה לדידקטיות, כמו באפיזודה קצרה ולא מוצלחת במיוחד על בלוגרית אובססיבית לאינסטגרם שלמעשה מרגישה ריקנות בפנים (קלישאה איומה), או ייצוג די סטריאוטיפי של גייז. בנוסף, כמה מהדמויות המככבות בפרקים נוטות לאקסצנטריות שיכולה קצת להרתיע, אבל הן לא נשארות להרבה זמן, וגם בפרקים הפחות חזקים תמיד יהיה רגע שפוגע בול.
הכאוטיות של "סדר אותי" יכולה לבלבל ולעתים אף להתיש, אבל הרעננות והמקוריות שלה הופכות אותה לסדרה נבונה ובעיקר ומהנה לצפייה.
תגובה אחת לכתיבת תגובה