שרת המסחר של שבדיה: "חייבת להיות חקיקה ייעודית למיסוי ענקיות טכנולוגיה"

"אני ממש מקווה שמשהו ישתנה מכיוון שהשעון מתקתק. אני לא מאוד אופטימית כרגע, אבל כבר קרה יותר מפעם אחת שבעיות גדולות באיחוד האירופי נפתרו ברגע האחרון". שרת המסחר וענייני האיחוד האירופי של שבדיה אן לינדה (Ann Linde) משתדלת להנמיך ציפיות בכל הנוגע למו"מ בין האיחוד לבריטניה על הברקזיט. ואכן, כפי שהדברים נראו השבוע לצופה מבחוץ, יש סיבה לכך.  

 האיחוד האירופי ובריטניה אמנם הגיעו לסיכום ראשוני על התשלום שתעביר בריטניה לאיחוד — אחד מסלעי המחלוקת שמונעים מהם לדון בטיב היחסים ביניהם לאחר הברקזיט. אבל, אחרי שהושג הסכם במחלוקת על הסדר הגבול בין הרפובליקה האירית לבין צפון אירלנד, נסוגה ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי מהסיכומים בלחץ שותפיה הקואליציוניים.

פמיניזם שבדי בסעודיה

לינדה הגיעה לישראל בחודש שעבר לביקור קצר לרגל מינויה ל"ציידת חדשנות" מטעם ממשלת שבדיה, שתנסה לפתח שיתופי פעולה בין תעשיית ההייטק המקומית לבין המשק השבדי. בראיון ל"כלכליסט" היא הסבירה על עמדתה של שבדיה בענייני הברקזיט, מיסוי חברות טכנולוגיה בינלאומיות וגם על הקשר בין ארצה לבין המדינות השכנות.

שבדיה מפעילה תוכניות לעידוד יזמות עסקית לנשים בסעודיה. את רואה בהן הזדמנות לפיתוח קשרים בין ישראל לבין העולם הערבי?

"למעשה יש לנו שתי תוכניות. אחת נקראת entrepreneurs She, והיא פועלת גם בשטחי הרשות הפלסטינית. התוכנית שיש בסעודיה נקראת leads She והיא תוכניות למנהיגות של נשים יזמיות. באופן כללי חברות שבדיות היו מובילות בכל הנוגע לשילוב נשים בשוק התעסוקה שם. H&M למשל הייתה הרשת הגדולה הראשונה שהעסיקה נשים בתפקידי מכירות ולאיקאה יש בסעודיה נשים בתפקידי ניהול. לגבי קשרים עם ישראל, זה לא משהו שדיברנו עליו, אבל למה לא?".

אן לינדה, שרת המסחר והאיחוד האירופי של שבדיה | צילום: כריסטיאן פול

צרפת וגרמניה מנסות לגבש מדיניות מיסוי כלל־אירופית לחברות טכנולוגיה בינלאומיות. מה עמדתה של שבדיה בעניין?

"חייבת להיות חקיקה ייעודית למיסוי חברות טכנולוגיה בינלאומיות מכיוון שכרגע הן לא משלמות מסים. אבל, אנחנו בהחלט מעדיפים מהלך מתואם גלובלית. העבודה על כך כבר החלה בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) ויש התקדמות גדולה. לכן, עמדת ממשלת שבדיה היא שיש להמתין עד שתסתיים העבודה של ה־OECD שתתווה את הדרך למדיניות בינלאומית ולא רק למדיניות האיחוד האירופי".

שיחות יחסינו לאן

גם אם האיחוד האירופי יהיה שותף למהלך בינלאומי לגביית מס מענקיות טכנולוגיה, הוא יצטרך קודם לפתור את הבעיה בבית, כאשר מדינות כמו אירלנד ולוקסמבורג מפתות חברות בינלאומיות באמצעות מדיניות מסים מקלה מאוד.

מה דעתך על מדינות באיחוד שידועות כמקלט מס לענקיות טכנולוגיה?

"הייתי בדבלין כמה פעמים, וביקרתי במטות האירופיים של פייסבוק, גוגל וחברות אחרות. כל עוד אין מדיניות מס אחידה באיחוד, וזה המצב כרגע, כל ממשלה יכולה לנקוט מדיניות משלה. בה בעת, אנחנו לא רואים בעין יפה את העובדה שחלק מהממשלות מעניקות הטבות מס גדולות או תופרות פתרונות שמאפשרים לאנשים להתחמק מתשלום מס. היינו שמחים אם היתה יותר הסכמה בין המדינות החברות באיחוד בעניין זה".

כאמור, במסגרת תפקידה כשרה לענייני האיחוד האירופי לינדה מעורה בשיחות על תנאי הברקזיט. תאריך היעד להשגת הסכם הוא ה־29 במרץ 2019, כמעט הרף עין במושגים דיפלומטיים.

הברקזיט יתרחש כמתוכנן?

"תלוי מה הכוונה ב'מתוכנן': האם אני מאמינה שיהיה ברקזיט — כן. האם אני מאמינה שיהיה הסכם — אני מקווה שכן. אבל כרגע הדברים לא נראים טוב. בצד האירופי יש קונצנזוס על כך שקיימים שלושה נושאים שיש לסכם עם בריטניה לפני שנחליט כיצד ייראו היחסים בעתיד. כמה כסף בריטניה חייבת? מה יהיו הזכויות של אזרחים אירופיים בבריטניה ולהפך? איזה סוג של גבול יהיה בין בריטניה לאירלנד? נכון לעכשיו ברור לכולם שלא היתה התקדמות מספקת".