רשות ההגבלים מאיצה את התחרות בשירותים הפיננסיים

בשבועות הקרובים רשות ההגבלים העסקיים תפרסם תזכיר להערות הציבור ביחס לסעיפים של המלצות ועדת שטרום הנוגעים להיבטים צרכניים.

מדובר במספר צעדים שעל בסיסם נחקק חוק שטרום. על מנת ליישם את חלק מההמלצות יש לקיים עבודת מטה של משרדים שונים ולבצע שינויי חקיקה.

ועדת שטרום בראשות עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים, ניסחה כללים והצעות להגברת התחרותיות בשירותים הפיננסיים בישראל. היא הוקמה ביוני 2015 על ידי שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג, לשם בחינת דרכים להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ואחרים.

מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים | צילום: נמרוד גליקמן

בתחילת השנה תוקן סעיף 23 לחוק הבנקאות ועל פיו חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) מהווה צומת התקשורת ונתב עסקאות בין חברות האשראי ובין מסופי אשראי, תספק שירותים לא רק לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים אלא גם לגופים חוץ בנקאיים. כך למשל גוף קמעונאי יוכל להתחבר לשב"א על מנת להעמיד ללקוחות שלו שירותי העברת תשלומים ושירותי אשראי שונים.

תחום נוסף הוא שירותי המידע. כאן מדובר בשינוי עקרוני והוא נתינת אפשרות לצד ג' להתחבר לקריאת נתונים מחשבונות הבנק של אזרחים שיסכימו לכך. חברות צד ג' יספקו ללקוחות שירותי השוואה והצעות בעלות ערך מגופים פיננסיים אחרים. כך למשל לקוח שייתן הרשאה יוכל לקבל הצעות אטרקטיביות יותר עבור הלוואות מגופים אחרים, או הצעות עבור ניהול חשבון עו"ש בבנקים אחרים. על תחום זה מופקד צוות בין משרדי של רשות ההגבלים העסקיים, משרד האוצר, משרד המשפטים ובנק ישראל. במקרה זה התקנות ייכנסו מיידית לתוקף היות שפעילות הוועדה מבוססת על חוק שטרום עצמו.

תחום נוסף שהטיפול בו יתחיל בשנה הבאה עוסק בהרשאות לאפשר לצד ג' לבצע פעולה בחשבון הבנק של הלקוחות. כך למשל אם לקוח מעוניין להעביר את תיק ניירות הערך שלו מהבנק לבית השקעות חיצוני או לגוף פיננסי חיצוני אחר אזי צד ג' שתהיה לו הרשאה יוכל לבצע זאת בשם הלקוח, בצורה פשוטה וקלה. כיום כדי לבצע תהליך כזה הלקוח נדרש לפנות לבנק שלו, אשר מנסה לשמר את הלקוח ולשכנע אותו מדוע לא כדאי לו לעבור.

המטרה בתחום טיפול זה היא להקל את המעבר תוך שימוש באמצעים דיגיטליים נגישים ופשוטים.

חלק מהעקרונות החדשים כבר מיושמים בכמה ממדינות אירופה ברמות שונות וחלק עדיין לא מיושמים.

יצוין כי המלצות ועדת שטרום בהקשר זה מתבססות על הדירקטיבה האירופית לשירותי תשלום מתקדמים (PSD2) אשר אומצה בשנה שעברה ותיכנס לתוקפה באירופה בתחילת 2018. החידוש המשמעותי בתקנות הוא שבאמצעותן הבנקים מחויבים לאפשר לחברות פינטק לבצע דרכם פעולות תשלום בחשבונות של לקוחותיהם, המעוניינים להשתמש בשירותים פיננסיים שלא דרכם (הבנקים). אף שבישראל הדירקטיבה טרם אומצה, בפועל היא חלה על חברות ישראליות (למשל בתחום הפינטק) המספקות שירותי תשלומים באירופה וכן על בנקים ישראליים המעניקים שירותים באירופה.

בהקשר זה ערכה VISA באחרונה כנס בישראל בשיתוף Citi בנק ופירמת עורכי הדין הגלובלית DLA PIPER. בכנס, אמר עו"ד מארק דיואר, בכיר מ-Dla המתמחה ברגולציה פיננסית כי "הרגולטורים הישראליים רואים בתקנות האירופיות החדשות את הבסיס לרפורמה ברגולציה הפיננסית בישראל. כך, יכול להיות שהתקנות האירופיות, למעשה ישמשו כטיוטה העבודה לצורך פתיחת שוק התשלומים בישראל. הדירקטיבה האירופית תחולל שינוי דרמטי בעולם הבנקאות והפיננסים".