ללמוד מהאמריקאים: לבנות מערכת אמון למשקיעי הביטקוין

הרגולטורים נכנעים להמון. בעוד שבימים הקרובים אמורות שתי הבורסות המרכזיות בארה"ב להתחיל את המסחר בחוזים עתידיים על שער הביטקוין, רשות ניירות ערך בישראל הכריזה לפני מספר ימים על הקמת "ועדה לבחינת הצורך באסדרת הנפקות מטבעות דיגיטליים מבוזרים לציבור" שאמורה להגיש את המלצותיה עד סוף השנה.

המהלך של הרשות בא לאחר שביולי האחרון פרסמה רשות ניירות ערך האמריקאית החלטה לפיה כללי הנפקת ניירות ערך יחולו גם על הנפקת מטבעות וירטואליים, קרי, תשקיף ועמידה בכללים והוראות נוספות. 

רצונה של רשות המסים הישראלית להשתתף "בחגיגה" מובן ונכון, אולם השאלה היא האם הביטקוין הוא אמנם 'נכס פיננסי' או נכס אחר?

בבואנו לבדוק השקעה בנכס פיננסי בכלל או מטבע יש לקחת בחשבון ששוויו של הנכס נקבע על פי הנכסים העומדים "מאחוריו", לדוגמא: תזרימי מזומנים, רווחים של חברה, זכויות לכריית פחם או חיפוש גז, פטנטים, יכולות טכנולוגיות, נכסי נדל"ן, זכויות בנייה וכו'.

הערך של מטבע רגיל המונפק על ידי מדינה לוקח בחשבון את הנכסים של המדינה - הכוח שמניע את גלגלי הכלכלה והיכולת של המדינה לגבות מיסים מתושביה, כך שלמעשה "היכולת" היא הנכס. דוגמא מצוינת לכך היא החלפת הכסף בהודו בשנה שעברה במטרה לשפר את יכולתה של המדינה להתמודד עם ההון השחור. העובדה שהמהלך התבצע על ידי ממשל מרכזי תוך אכיפת הסדר הציבורי סייעה להצלחתו והחזירה את האמון והערך לרופי החבוט.

אמון זה שם המשחק

המחיר של הנכס והמטבע קשורים באופן ישיר למידת "האמון" של המשקיעים בנכס ובמנפיק. האמון שבסופו של דבר ניתן יהיה לממש את הנכס הפיננסי ולהמיר את ההשקעה חזרה למטבע ולהשקיע בנכס פיננסי או ריאלי אחר. אמון במנפיק שהמצגים שהציג לגבי ההשקעה נכונים, אמון ברגולציה ובמערכת הפיננסית שאכן "ארזה" בצורה ראויה ונאותה את המוצר הפיננסי (לא טריוויאלי אחרי משבר 2008), ואמון שניתן יהיה להמיר בסופו של יום את ההשקעה למטבע סחיר בעל ערך.

כאמור שתי הבורסות המרכזיות בארה"ב מתחילות את המסחר בחוזים עתידיים על שער הביטקוין, חשוב להדגיש כי רמת הסיכון של החוזה נגזרת מהתנודתיות של הנכס אותו הוא עוקב. אפשר לכתוב חוזים גם על כמות הציפורים הנודדות מאירופה בחורף, כל עוד יש אמון במי שיספור את הציפורים ואמון במי שמנפיק את החוזה ובביטחונות העומדים ביום הפקיעה.

החוזים שיסחרו בבורסות הם נכס איתן ומוחשי שכן הם עומדים בתנאים הרגולטוריים לעומתם הביטקוין והנפקות ה-ICO למיניהן לא עומדות בקריטריונים האלה להשקעה (נכסים ואמון). ההנפקות נעשות ללא תשקיפים ועל סמך מצגת למשקיעים, ובדרך כלל אין בטחונות כלשהם חוץ מהרבה התלהבות וחזון של היזמים. אין ספק שבעתיד ממשלות וגופים עסקיים אחרים יאמצו את הטכנולוגיה וינפיקו מטבעות וירטואליים תחת קריטריונים ורגולציה מתאימה כולל טיפול במעבר ההון וגביית המיסים בגין העסקה.

משחק הפירמידה הגדול בכל הזמנים

טכנולוגיית האינטרנט, הבלוקצ'יין והמובייל יצרו תשתית, נגישות וזמינות והפכו את המטבעות הוירטואליים והביטקוין בראשם למשחק הפירמידה הגדול בכל הזמנים. ה"אמון" שקיים כאן זה שהיחידות שקניתי נרשמו לרשותי ולא ניתן לזייף אותן, כאמור, תודות לטכנולוגיית הבלוקצ'יין וכן שמצטרפים נוספים, פראיירים, יכנסו אחרי וידחפו את השער כלפי מעלה ו"האמון" שאדע לצאת בזמן.

ניתן לצפות מהוועדה של רשות ניירות ערך בישראל שתגדיר בראש ובראשונה מהם הקריטריונים לנכס הפיננסי, קרי, מתי הנפקות ico הן השקעה לכל דבר ועניין, זאת על מנת לאפשר גם למשקיעים פרטיים ומוסדיים להפנות כספים בצורה מסודרת לאפיק זה. הוועדה תצטרך גם לקבוע כללים להנפקות חדשות ולהתייחס למסחר שוטף במטבעות קיימים שכבר הונפקו כדוגמת הביטקוין. כל נכס שלא עומד בכללים הינו או אסור להשקעה או בבחינת הימור. אם מדובר בהימור בדומה לתעשיית האופציות הבינאריות אז יש לאסור לחלוטין את המסחר ב"מטבע" ואם מדובר בהשקעה לגיטימית צריכים לקבוע ולהסדיר את משטר המס על ההשקעה ולאפשר גם לערוצי ההפצה וגופים מוסדיים לבצע השקעות באפיק זה.

מעברי ההון העצומים יניעו רגולטורים נוספים בעולם לא לשבת בחיבוק ידיים וליזום מהלכים לאסדרה של התחום וישפיעו בסופו של דבר על קצב המצטרפים החדשים ויציאת האוויר מהבועה שהתפתחה.

קובי רוזין, מומחה לניהול הון משפחתי, לשעבר מנכ"ל בחברה מנהלת לקופ"ג וקרנות השתלמות