האשמה בהפרת הסטטוס קוו לעסקים בשבת - על עיריית ת"א

התפטרותו של השר יעקב ליצמן מתפקיד שר הבריאות על רקע עבודות הרכבת בשבת הביאה לסיכום בין הפוליטיקאים החרדים לרה"מ בנוגע לסדרה של חקיקות בנושא השבת.

ההישג המשמעותי של החרדים, לכאורה, היה בסיכום על קידום "חוק המרכולים" של השר אריה דרעי, שמבקש להגביל את כוחן של רשויות מקומיות להסדיר פתיחת מרכולים בשבת בתחומן, זאת בהמשך לפסיקת בג"ץ שאישררה חוק עזר עירוני של עיריית תל אביב שהסדיר את הנושא. בניגוד למצב הנוכחי, הרשויות יצטרכו לקבל את אישורו של שר הפנים לכל חוק עזר עירוני שיבקש לפתוח או לסגור עסקים בשבת.

כשמדברים על נושא השבת במרחב הציבורי, פעמים רבות נשמעת הסיסמה השחוקה: "לשמור על הסטטוס קוו".

ראש עיריית ת"א, רון חולדאי | צילום: עמית שעל

ביוני האחרון ציינו 70 שנה למסמך ה"סטטוס קוו" המפורסם ששלחו דוד בן גוריון ואנשי הסוכנות היהודית לאגודת ישראל. בניגוד לשימוש הנפוץ במושג ה"סטטוס קוו", במסמך מצוין שיום השבת יהיה יום המנוחה החוקי במדינה היהודית, תוך מתן רשות לבני דתות אחרות לשבות ביום המנוחה השבועי שלהם. לא נאמר שם דבר על פתיחת עסקים או תחבורה ציבורית.

פריצת ה"סטטוס קוו" - דמיונית בלבד

הצעת החוק של ח"כ משה גפני שמחייבת את שר העבודה להתחשב במסורת ישראל כשיקול במתן היתרים לעבודה בשבת לכאורה באה גם היא "לשמור" על ה"סטטוס קוו". היא אמורה להשפיע על שיקול הדעת של שר העבודה בעניין מתן היתרים לעבודות בשבת בכלל ולעבודות רכבת ישראל בשבת בפרט. אך בפועל היא כנראה לא תשנה דבר.

במהלך חמש השנים האחרונות משרד הכלכלה אישר 900 בקשות להיתרים בשנה, מתוך 950 בקשות שהוגשו. לדברי שר העבודה חיים כץ, הוא גם כך מתחשב במסורת ישראל ומשתדל לאשר עבודות שהם בגדר "פיקוח נפש" בלבד. פריצת ה"סטטוס קוו", אם כן, דמיונית בלבד.

נושא פתיחת וסגירת עסקים בשבת הוא ללא ספק חלק משיח ה"סטטוס קוו" שאינו קשור למסמך באופן ישיר. הנושא עלה לסדר היום הציבורי מספר פעמים, ובסופו של דבר הגיע גם לכנסת, כאשר בשנת 1990 חוקקה הכנסת את "חוק ההסמכה" שהסמיך את הרשויות המקומיות להחליט בדבר פתיחת וסגירת עסקים בשבת בתחומן. מכוח חוק ההסמכה תיקנה עיריית ת"א באוגוסט 2014 את חוק העזר העירוני שלה. האבסורד הוא שדווקא התיקון הזההוא שהביא לשינוי מגמת פתיחת המרכולים בשבת. לאחר שנים של מדיניות אי-אכיפה, באמצעות החוק החדש וכעת לאחר אישרורו בבג"ץ, נסגרו לראשונה מרכולים רבים. זאת משום שהחוק החדש הגביל את מספר

המרכולים הפתוחים ל-164, בנוסף לשלושה מתחמים מובחנים ולחנויות נוחות בחלק מתחנות הדלק. זאת אומרת שמספר המקומות הפתוחים בשבת ירד מכ-280 שהיו פתוחים לפני כן, לפחות מ-200.

אז מי בעצם שומר על הסטטוס קוו? לא ח"כ גפני שמקדם חוק שלא יבצע שינוי במדיניות הנוכחית של מתן היתרים לעבודה בשבת. לא השר דרעי, שהחוק שלו לא ישנה את המציאות בתל-אביב ולא ישפיע על רוב הרשויות, שכבר חוקקו חוקי עזר עירוניים בנושא. דווקא מי שביצע שינוי במגמת פתיחת העסקים בשבת היא עיריית תל-אביב בעצמה.

אמנם, צעד זה נעשה בעקבות עתירה של בעלי מרכולים קטנים שטענו בצדק נגד מדיניות אי האכיפה שפוגעת בהם, אך לבסוף עיריית תל-אביב והעומד בראשה רון חולדאי הם אלו שהביאו לכרסום, ולו מועט, במגמת התגברות הפעילות המסחרית בשבת. זוהי ההוכחה לכך שצריך לתת משקל ראוי לרשויות המקומיות בנושאים כמו עיצוב המרחב הציבורי בשבת באופן שישמור על האיזון בין שמירת השבת והצרכים של התושבים. לא לשלול מהן סמכות זו.

הכותב הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה