אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפועל באר שבע מציגה: קרירות אירופאית צילום: איי אף פי

הפועל באר שבע מציגה: קרירות אירופאית

על אף שהפועל באר שבע סיימה את הקמפיין האירופי שלה עם אווירה של גביע הטוטו, המועדון נמצא במצב הכי טוב בהיסטוריה שלו

08.12.2017, 12:33 | אורי לוי
קרירות אירופאית אפפה את באר שבע משעות הערב המוקדמות של יום חמישי. השבוע, אחרי קרוב ל-8 חודשים של קיץ, החורף הגיע לעיר ולמדבר, והוא נכח בכוחות מחודשים.

שישה ערבי כדורגל אירופאי היו בבאר שבע העונה, אבל רק אתמול, בערב השישי במספר, מזג האוויר התאים עצמו לאווירה של הליגה האירופאית, ולא לגביע ה-AFC האסיאתי או ליגת האלופות האפריקאית.

עד כה, כל משחקי הבית התנהלו בטמפרטורות מזרח תיכוניות טיפוסיות שגרמו לקבוצות האורחות להזיע, ואף לחשוש מתנאי מזג האוויר. מול הונבד, לודוגורטס ומאריבור, הטמפרטורות הבהירו שהמשחק נערך רחוק משוויץ וצרפת, באקלים אחר. בבאר שבע. אתמול לא. אתמול היה קר.

ביום בו שיר צדק, אחד משחקניה הבכירים, עומד לבירור מול ועדה של אופ"א לאחר שנמצאו בגופו חומרים אסורים, הפועל באר שבע שיחקה בעצמה את משחקה האחרון במסגרת אירופאית לעונת 2017/18, עם הפסד לפרוטוקול, 2-0 ביתי לויקטוריה פלזן הצ'כית.

אחרי מחצית ראשונה סבירה בסיומה הובילה פלזן 1-0 אחרי שתי החמצות ממצבים קורצים של איסאק קואנקה, במחצית השנייה התנהל משחק קשוח, איכותי יחסית, בו הפועל באר שבע ניסתה לחזור למשחק, אך ללא הועיל. בדקות הסיום פלזן נעצה את השני, ובאוויר התפזר לו ריח של סיום חמצמץ וקריר.

על אף העובדה שהמשחק יכול היה לזכות את הקבוצה בסכום כספי נאה של כמה מאות אלפי יורו, נדמה היה שהעובדה שהיה זה משחק לפרוטוקול בלבד ולא כחלק ממאמצי העפלה לשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית, השפיעה על האינטנסיביות בה תפקדה הקבוצה.

ללא ג'ון אוגו, מאור מליקסון וטוני וואקמה, בהרכב שהתבסס על וובה בראון, דן אייבינדר, מראהן ראדי ומיכאל אוחנה, עם תומאש פקהארט שהיה אנמי מתמיד וקואנקה שהמשיך ביכולתו הפושרת והלא תכליתית מאז חזר מהפציעה שהעיבה, ועדיין מעיבה על הקדנציה שלו בבירת הנגב - לרגעים נדמה היה שעל הדשא מתנהל לו משחק גביע הטוטו. הנוכחות הדלילה יחסית של הקהל ביציעים גם היא לא תרמה לאווירה.

הפועל באר שבע סיימה קמפיין לא מספיק טוב באירופה, אך מי שמחפש כישלון ישראלי נוסף, אחרי הקמפיין הגרוע של מכבי תל אביב, לא ימצא אותו כאן.

הקופה תמיד צודקת

עם הימנותה של הפועל באר שבע בין 48 המועדונים שהעפילו לשלב הבתים של הליגה האירופאית, היא קיבלה מענק השתתפות של 2.6 מיליון יורו. הניצחון הביתי על לוגאנו שלשל לקופת הקבוצה כ-360 אלף יורו והתיקו ההירואי בקור של בוקרשט נגד סטיאווה הזרים כ-120 אלף יורו. תוסיפו לכך את המענק על ההעפלה מהשלב השני של מוקדמות ליגת האלופות על סך 320 אלף יורו, ודמי הסולידריות על ההדחה בפלייאוף ליגת האלופות על סך 260 אלף יורו בעונת 2017/18, בסיבוב האירופאי שלה הקבוצה הבוגרת הרוויחה למועדון כ-3.66 מיליון יורו נטו, לא מעט כסף אם מביאים בחשבון שזה לא כולל מכירת מנויים לליגה האירופאית וכרטיסים מזדמנים פר משחק. ובעברית: כ-15.1 מיליון שקל. ובביטקוין: כמעט 236. נכון, זו אינה התשואה הכלכלית והמקצועית לה ציפו במועדון כאשר השקיעו בתחילת העונה, אבל בדרך שבה התפתחו הדברים, זה לא מעט כסף לכל הדעות.

המאמן ברק בכר, צילום: איי אף פי המאמן ברק בכר | צילום: איי אף פי המאמן ברק בכר, צילום: איי אף פי

בדרך למועדון הגדולות, "על אמת"

 

יחד עם מכבי תל אביב, שהשלימה עונה שלישית רצופה בשלב בתים אירופאי (2015/16 אלופות, 2016/17 ו-17/18 ליגה אירופאית), באר שבע גם היא ברצף פעיל של השתתפות בשלב בתים ברמה היבשתית.

שתיהן רודפות אחר השיא של הפועל ת"א שבין העונות 2009/10 ל-2012/13 השתתפה בשלבי בתים בקביעות - שלוש פעמים בליגה האירופית, ופעם אחת בליגת אלופות. הסוד כאן הוא התמדה, ויתרה מכך יכולת להתעלות בזירה המקומית בזמן, כדי להבטיח השתתפות בתנאים סבירים באירופה בשנה שלאחר מכן. במהלך הרצף שלה, הפועל תל אביב הידרדרה מקצועית בכל שנה, סיים במיקום נמוך יותר בליגה מהשנה שקדמה לה, והשתי העונות האחרונות ברצף לא עברו את שלב הבתים.

אז נכון, יש לבאר שבע עוד דרך לעשות העונה ובעונה הבאה כדי להדביק את השיא הזה, אבל יש כאן שורה תחתונה חשובה מאוד: הבאר שבעים השלימו עונה שנייה ברצף בשלב בתים אירופאי, ועדיין נאבקים על כל התארים בישראל ל-2018, עם מספיק זמן לשחק. אין זה תקדים, אך בלי שום ספק – אינדיקציה שהמועדון נמצא בכיוון הנכון, בדרך להיחקק במועדון הגדולות באמת של הכדורגל הישראלי.

איפה שלא תהיי - תזכרי תמיד

 

המשחק נגד פלזן היה אחד המשחקים עם מספר הצופים הנמוך ביותר בטרנר מאז שנפתח, והנמוך ביותר במשחקיה הבית של הקבוצה באירופה ובוודאי שבקמפיין האירופי הזה. נכון, הקבוצה איבדה את הסיכוי להעפיל כבר בהפסד בלוגאנו. 10,542 צופים נכחו אתמול באצטדיון במשחק הנעילה של העונה האירופית הזו. לראות קרחות ביציעים זה אף פעם לא נעים.

לקראת הסיום פלזן הבקיעו את השני, הרבה צופים החלו לצאת והמשחק נראה היה גמור, ואז קרה דבר מדהים. היציע הדרומי כולו פצח בשירה אדירה, נופף בעשרות דגלים בגדלים שונים, וסחף אחריו את האלפים שנותרו באצטדיון, כולל מספר עיתונאים צ'כים שחייכו ותופפו עם העט על הלפטופ בקצב של דספסיטו. "עצרי שימי לרגע את הכל בצד, את ואנחנו אגרוף אחד, אם את איתי, מי יכול עלינו....איפה שלא תהיי תזכרי תמיד, זה החיים שלנו, זה החיים שלנו..." השירה הזו המשיכה גם דקות ארוכות לאחר שריקת הסיום, עד שאחרון השחקנים ירד לחדרי ההלבשה.

אין אפס. הצלחה, במיוחד במקום קטן כמו ישראל מושכת מעריצים משלל סוגים, בהם גם אוהדי הצלחות. אבל אתמול, כאשר לא "כל באר שבע" היתה איתם, יותר משליש מהקהל כלל לא הגיע וחלק כבר בכלל לא נכח, הלב האמיתי של אוהדי הקבוצה המסורים יצא החוצה. מבחינתם, כך נראה, העונה האירופאית הזו לא היתה כישלון גמור, אלא עוד שלב בדרך. הם זוכרים איפה היו לפני ארבע שנים, ואיפה הם היום. והם צודקים.

הסוד: התבגרות והמשכיות, בהדרגתיות

 

אף תירוץ של פציעות, טעויות, התלבטויות וכדומה, לא יסתיר שלהפועל באר שבע ולמאמן שלה יש הרבה מה לשפר, גם אם ברצונם להשיג דבר מה בזירה המקומית השנה – והם רוצים. ההמשכיות, כפי שנכתב במדור זה לא פעם, היא הדבר הכי חשוב בעונה האירופית הזו של באר שבע. והיא לא חפה מתיקונים וטעויות. ברמה המקצועית ובסקאוטינג -  בבחירת השחקנים שמתאימים לשיטה, לחומר האנושי לאופי המועדון ולמטרותיו, ולא רק שמות שנתפסים כשוברי שוויון באירופה, ע"ע קואנקה ופקהארט – שהם שחקנים איכותיים בהחלט אבל לא נמצאים בנקודה בה יכולים לשים את גופם ולסחוב חלק מסוים מהקבוצה הזו על גבם.

ברמה התקשורתית הקבוצה התמודדה עם אתגרי ענק עד כה העונה. מהפרידה מאור מבוזגלו בסוף העונה שעברה, דרך הפציעה של הרכש היקר קואנקה, פרשת שיר צדק כמובן שזעזעה את הכדורגל הישראלי, סאגת עזיבתו והישארותו של וואקמה, וממש לאחרונה גם מיכאל אוחנה וניב זריהן הצטרפו, שמקורביו של אחד דיברו בתקשורת, והשני הסתבך בפרשייה לא ברורה.

אלונה ברקת, צילום: עמית שעל אלונה ברקת | צילום: עמית שעל אלונה ברקת, צילום: עמית שעל

עם כוח גדול באה אחריות גדולה, ואכן הפועל באר שבע לראשונה, ובמיוחד באירופה, עם הציפיות לשחזור מעט ממסע הקסם של השנה שעברה – טעמה גם את הצד הפחות נעים של "להיות בטופ". כולם מסתכלים עליך, ורבים מחכים שתיפול. ככל שהפסגה יותר גבוהה, הרוחות יותר חזקות.

אבל מכל אלו ניתן ואפשרי להשתפר ולצמוח, ואם השנה המועדון פרסם לפני אופ"א תאריכים ומיקומים למשחקי שלב הבתים באירופית וגרם לבהלה בקרב הקהל, בפעם הבאה, אם וכאשר, הם יתקנו וישדרגו את המועדון שלהם בעוד אספקט.

איפה היתה הפועל באר שבע במשחק העונה הראשון מול מכבי תל אביב בבלומפילד בעונת 2012/13, כאשר נוצר הבלאגן עם הכרטיסים, ואיפה היא היום, מארחת בעצמה באצטדיון חדש, משחקי שלב בתים אירופאי.

אחרי הניצחון על מאריבור במוקדמות הצ'מפיונס, נכתבו כאן שמונת חוקי "מועדון קרב" בפראפרזה על הפועל באר שבע. חוק מס' 7 היה "הקרב ממשיך כמה זמן שצריך" – ההמשכיות באירופה מעל הכול. הערב הכביכול רדום הזה בטרנר אתמול, הדגיש עבור צופה מהצד מה באמת חשוב.

הפועל באר שבע נמצאת כרגע בשיאו של תהליך. אחרי שתי אליפויות, גביעי טוטו, גביע אלוף האלופים, קמפיין אירופאי מרגש בעונה שעברה, היעד המוצהר היה שלב הבתים בליגת האלופות. כמובן שאי השגתו, ואי ההעפלה גם משלב הבתים של הליגה האירופאית, מקשות ומשמעותיות מבחינה כלכלית להתפתחות המועדון, אך אין לשבור את הכלים. בהפועל באר שבע בונים לטווח ארוך, ובמובן זה יש לציין, שגם עונה בליגה האירופאית, ואפילו פחות נוצצת מהקודמת, תהיה חשובה למועדון.

הקרב של הפועל באר שבע כרגע הוא על המשכיות וביסוס מעמדה כקבוצה הישראלית הבכירה ביותר, המתחרה על התארים המקומיים ומשיגה תוצאות יפות באירופה - לאורך שנים. לא לאורך שישה משחקים, לא בבית קל, לא בבית קשה ולא בריצה משוגעת בנוקאאוט בניסיון הראשון. בהינתן החומר האנושי האיכותי והטוב שיש במועדון, הקרב הזה יימשך כמה זמן שצריך, אך באר שבע תגיע למטרותיה אם רק תקפיד להמשיך בדרכה, ההדרגתית, הסבלנית, הנכונה להתאמץ ולספוג מהלומות, שהביאה אותה עד הלום.

עכשיו לבאר שבע יש שישה חודשים לעבוד ולהתכונן ל'קרב' האירופי הבא שלה. היא בתמונת האליפות בליגה, תשחק בגביע וכבר בשבוע הבא יש לה קרב מקומי רציני. גמר גביע הטוטו נגד מכבי תל אביב, שפתאום, הופך למשחק שבאמת אסור להפסיד.

הכותב הוא מייסד ועורך BabaGol - בלוג כדורגל המסקר את הכדורגל על היבטיו הפוליטיים, הכלכליים-חברתיים והתרבותיים במזרח התיכון, אמריקה הלטינית, אפריקה ועוד

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
אחרי 4 אליפויות לא 2 ובדרך לחמישית
לא מבין את הקטע הזה שמוחקים את שתי האליפויות המדהימות של 74-5 ן 75-6 מה הקטע ? צריך חברת חקירות כדי לברר? הלו אורי תנסה לחשוב לרגע את אותם כוכבים שהיו באמת אגדות מהלכות באותם זמנים מה הם מרגישים היום כשאתה מוחק אותם ואם נדבר על כדורגל נטו אז תוציא שני זרים מבאר שבע של היום היא לא מדגדגת את אותה קבוצה של האליפות הראשונה בשנות ה 70 שהיתה מורכבת מכשרונות(יצירתיים) רבים אפילו המחליפים היחידים שהם כישורות בקבוצה של היום הם וואקמה,מליקסון,אוחנה וכל השאאר שחקנים טובים בלבד, לא רואה איך הם מדגדגים את אורי בנימין יעקב כהן אלון בן דור אליהו עופר מאיר ברד רפי אליהו ואברהם נומה ואפילו שלום אביטן זה לא בר השוואה תוסיף את האיצטדיון שהוא פאקטור מאוד משמעותי בזכייה. בלי שתי האליפויות של שנות השבעים טרנר היה ריק כל האוהדים האלו הם בנים או נכדים של אותם אוהדים שישבו על סוללות החול באיצטדיון הישן לפני שהפך לוסרמיל
ק.גאונוביץ.  |  09.12.17
3.
הפועל באר שבע
כתבה קולעת להפליא. הייתי אף מוסיף דגש לקטע בנושא הסקאוטינג...כדי לצמוח לגבהים בקטע המקצועי...יש לפתח ולהשקיע במערך הגילוי כשרונות ורכישת שחקנים זרים..כמועדון השואף להשתלב באירופה ולנסות לפרוץ את תקרת הזכוכית.המועדון חייב לבנות לעצמו מערך שיימצא את השחקן המתאים ואת השחקן הכשרוני לעתיד.זה דורש מקצוענות גבוהה.
אבי  |  09.12.17
לכל התגובות