אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חרדים משלמים חמישית ממס ההכנסה של חילונים ודתיים צילום: גיל יוחנן

חרדים משלמים חמישית ממס ההכנסה של חילונים ודתיים

מנתונים שריכז מרכז טאוב לכלכליסט עולה כי הפער בתשלומי המס והחובה הצטמק מאז 2011, אולם עלול לגדול שוב בשל מדיניות הממשלה

12.12.2017, 08:28 | שחר אילן

משפחה חרדית משלמת בממוצע 500 שקל בחודש למס הכנסה, כחמישית ממשפחה יהודית לא חרדית ‑ כך עולה מנתונים שהכין לבקשת "כלכליסט" ד"ר איתן רגב, חוקר בכיר במרכז טאוב ומומחה למגזר החרדי. מהנתונים, המתבססים על סקרי ההוצאות וההכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2015, עולה עוד כי משפחה חרדית משלמת בממוצע 1,200 שקל בחודש לתשלומי חובה (מס הכנסה, מס בריאות, ביטוח לאומי), פחות משליש ממשפחה לא חרדית, שמשלמת 3,850 שקל.

קראו עוד בכלכליסט

למרות הפערים העצומים, הנתונים מלמדים על שיפור. בדו”ח מצב המדינה שפרסם מרכז טאוב לשנת 2014, והתבסס על נתוני 2011, מצא רגב כי משפחה חרדית משלמת תשלומי חובה בסך 700 שקל, פחות מרבע (24%) ממשפחה יהודית לא חרדית, שמשלמת 3,000 שקל. התשלום של משק בית חרדי למס הכנסה עמד באותה על על 225 שקל בלבד ‑ כשמינית מהתשלום של משפחה יהודית לא חרדית, שהיה 1,700 שקל.

מכאן שבארבע השנים שחלפו מאז, תשלומי המשפחות החרדיות יותר מהוכפלו: תשלומיה של משפחה חרדית למס הכנסה גדלו ב־117%, ותשלומי החובה של משפחה חרדית גדלו באותה תקופה ב־69%.

בין הסיבות לשיעור התשלומים הנמוך במגזר החרדי אפשר למנות את רמת התעסוקה הנמוכה ‑ 51% בקרב הגברים ו־73% בקרב הנשים. כמו כן, השכר הממוצע למועסק חרדי עמד ב־2014 על 7,400 שקל ‑ 71% בלבד מהשכר הממוצע במשק, שעמד על 10,400 שקל.

מצב זה עלול להחמיר בשל השינויים במדיניות הממשלה, כמו הגדלת הקצבאות לאברכים. המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא שהעלייה בשעור הגברים החרדים העובדים נבלמה בעקבות תוספות התקציב הגדולות שניתנו לאברכים בקדנציה הנוכחית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
הנתונים 2
ובקשה קטנה לסיום: בפעם הבאה תבדקו כמה תקציבים עוברים למגזר הלא-חרדי לעומת אלו שעוברים למגזר החרדי (ז'אנר החלוקה הזה מוכר לכם עד מאוד). הנתונים שיתפרסמו יפתיעו מאוד רבים. עם תקציבי חינוך כוללים שעומדים על עד כמחצית (בחלק גדול מהמקרים) שניתנים לציבור החרדי, לעומת מקביליהם החילוניים (זה למרות התקציב הרב שמכניסים חלק נכבד מהישיבות החרדיות למדינה, באמצעות תיירות קבועה של אלפי נערים מארה"ב ומעוד מדינות בעולם שמגיעים ללמוד בישיבות ברחבי הארץ, כאשר כל חודש נשלחים להם כספים מבתיהם שבחו"ל ומכניסים כסף זר רב למדינת ישראל) + בדיקה של התקציבים של משרד התרבות שאינם מגיעים ברובם המוחלט לחרדים. והלוואי שנאהב זה את זה ונסייע לקירוב לבבות במקום לפירוד.
רוטשילד  |  07.01.20
11.
הנתונים
שהובאו בכתבה מעניינים. עם זאת, מעניין לבדוק מה קורה במגזר הערבי. או שזה נוגד את האג'נדה של העיתונאים. להכות בחרדים מותר. בערבים פחות. הבעיה הגדולה בכתבה זו, שאף עיתון במדינה לא יעז לכתוב תחקיר דומה על קבוצה אחרת כמו, לדוגמה, על אזרחי ישראל האתיופים. כמה מסים הם משלמים לעומת אלו שאינם אתיופים. וכן לגבי מגזרים אחרים. תחקירים מסוגים אלו נוגדים את האג'נדה התקשורתית ולא יתפרסמו. השאלה הגדולה היא כיצד מתאפשר כזה יחס של איפה ואיפה בתקשורת. לגבי הנתונים עצמם, קל לקחת נתון כולל של כל האזרחים היהודים הלא-חרדיים לעומת החרדיים. עם זאת, בבדיקה מדוקדקת יותר שתתייחס לשכבות מסוימות נגלה כי בפריפריה הנתונים מצטמצמים ואולי לא קיימים. קל להעמיד את החרדים מול כל השאר. זה עובד טוב, אבל לגבי חלקים גדולים מהציבוריות הישראלית זה פשוט לא נכון.
רוטשילד  |  07.01.20
לכל התגובות