אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כחלון בחר לגזור קופון בדרך הקלה צילום: יואב דודקביץ

כחלון בחר לגזור קופון בדרך הקלה

המחירים אולי יירדו, אבל מתוכניות זמניות כמו נטו הוזלות לא יבוא השינוי האמיתי שדרוש לישראלים

12.12.2017, 08:21 | עמרי מילמן

הבשורה לציבור בתוכנית של שר האוצר משה כחלון היא שהוא יוכל לקנות מסחטת מיצים וליפסטיק בכמה שקלים פחות. הבשורה לכחלון היא שהוא סחט לעצמו עוד קצת מעודפי התקציב ויוכל לסחוט עוד כמה סלוגנים לשלטי ה"נטו כחלון" שייתלו ברחבי המדינה, על אפו ועל חמתו של ראש הממשלה שבכלל נמצא בחו"ל.

אז נכון שהפחתות המכסים החדשות יסייעו להוריד את יוקר המחיה לא רק לשכבות המוחלשות אלא גם למעמד הביניים ואפילו לשכבות החזקות שצורכות יותר, אבל אי אפשר להתעלם מכך שכל המהלך הזה צועק כלכלת בחירות. ישנו דמיון מדהים בין כחלון שמבקש "להחזיר את הכסף לאזרחים" לבין פעולותיו של שר האוצר לשעבר יורם ארידור, שהפחית דראסטית את המכס על מוצרי צריכה רבים במטרה "להיטיב עם העם" רגע לפני הבחירות לכנסת בשנת 1981, וכך שלח את הישראלים לרכוש טלוויזיות צבעוניות ומכוניות ולנסוע לחו"ל. כלכלנים לא רואים בארידור שר אוצר טוב, בלשון המעטה. המדיניות שלו לא הצליחה לרסן את האינפלציה והובילה לריקון יתרות המט"ח של ישראל, אבל יש שמייחסים לה את ההצלחה של הליכוד בבחירות באותה שנה.

ישנו דמיון מדהים בין המהלך של כחלון לצעד של שר האוצר לשעבר יורם ארידור, שהפחית את המס על מוצרי צריכה לפני בחירות 81 ישנו דמיון מדהים בין המהלך של כחלון לצעד של שר האוצר לשעבר יורם ארידור, שהפחית את המס על מוצרי צריכה לפני בחירות 81'. כלכלנים לא רואים בו שר אוצר טוב | צילום: פוטו מרסאלו ישנו דמיון מדהים בין המהלך של כחלון לצעד של שר האוצר לשעבר יורם ארידור, שהפחית את המס על מוצרי צריכה לפני בחירות 81

דרוש טיפול עומק

 

לעובדה שהחיים בישראל יקרים משמעותית ביחס לרוב מדינות המערב יש הרבה סיבות. חלקן, כמו למשל זה שהוצאות הביטחון עצומות, כנראה לא ייפתרו בקרוב ולעד יבדילו אותנו מהמדינות שאליהן היינו רוצים להידמות. חלקן ניתנות לפתרון, אבל דורשות חזון, מהלכים מורכבים ובעיקר עמוד שדרה בלתי ניתן לכיפוף — למשל פישוט הליכים בירוקרטיים שמייקרים את ההתנהלות של עסקים, תיקון מבנה הארנונה המעוות שמייקר להם את החשבונות ועוד ועוד. פתרונות אמיתיים ועמוקים לבעיות מסוג זה גם יפחיתו את יוקר המחיה, אבל יעשו זאת באופן בריא, באופן שמייעל את המשק ושכולנו נרוויח ממנו בטווח הארוך. להפחתת המסים ומס הקנייה יש מחיר. 800 מיליון שקל ליתר דיוק. 800 מיליון שקל שיכלו ללכת להמון המון מטרות, מסל הבריאות ועד לתקציב הביטחון.

כחלון אפילו אמר דברים דומים בעצמו כשהבטיח לא לפגוע בתעשייה הישראלית. פגיעה בתעשייה היא כמובן לא דבר רצוי, אבל אם כבר מפחיתים מכסים, כדאי שהם יהיו גם כאלה שדוחפים את המשק להיות תחרותי יותר, וחייבים גם לסייע לו באמצעות מענקים שונים. כחלון ניסה לרקוד על שתי החתונות — מצד אחד להרגיע אותנו שאף אחד לא ייפגע ומצד שני לציין ש"כדי לעשות שינוי אמיתי צריך לנקוט צעדים אמיצים". אלא שלא ברור איזה אומץ נדרש כדי להפחית מכסים על מוצרים שלא מיוצרים בישראל.

יתעלמו מההוזלות כמו משינויי המע"מ התכופים

 

השאלה עכשיו היא אם בעלי העסקים באמת יורידו מחירים, כשבעוד פחות משנה הם עלולים לעלות שוב משום שלתוכנית אין מקור תקציבי מעבר ל־2018. העלאת מחירים גוררת תשומת לב, ולכן עסקים יחשבו פעמיים לפני שיורידו מחירים שבעוד כמה חודשים יצטרכו להעלות בחזרה. זו הגישה הרווחת למשל לגבי מע"מ בארץ, מס הפכפך שעולה ויורד לעתים תכופות, וזה מה שעלול לעלות בגורל תוכנית נטו הוזלות.

תגיות