רשות המסים מפרסמת את נוהל הגילוי מרצון החדש, עם מסלול אנונימי לשנה

רשות המסים מפרסמת היום את "נוהל הגילוי מרצון" החדש שגובש יחד עם משרד המשפטים לאחר שהקודם שהסתיים בסוף 2016.

מטרת הנוהל הוא לאפשר לישראלים שלא דיווחו לפי החוק על הכנסותיהם והונם להסדיר את תשלום המס מול רשות המסים באמצעות "גילוי מרצון", לשלם את המסים וכך להימנע מהליכים פליליים.

הנוהל החדש יהיה בתוקף עד סוף שנת 2019 ובדומה לנוהל הקודם נכללו בו גם מסלול מקוצר ואנונימי. אולם הרשות ומשרד המשפטים הגבילו את המסלול האנונימי כך שיחול עד 31.12.18 בלבד. הגשת בקשה במסלול מקוצר תתאפשר במקרים בהם ההון שלא דווח אינו עולה על 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון שקל.

אילוסטרציה | צילום: יחידת הדוברות של רשות המסים

ברשות המסים מדגישים כי אחד הקריטריונים שמאפשרים כניסה להליך הגילוי מרצון הם כי הפנייה נעשתה בתום לב וכי לא נערכת במועד הפנייה בדיקה או חקירה של רשות המסים. זאת כאשר ברקע ישראל צפויה להכנס להכסם ה-CRS לחילופי מידע אוטומטיים בין רשויות המס בעוד כשנה מה שייקל על הרשות להגיע לחשבונות זרים של ישראלים.

הליך הגילוי מרצון שהסתיים בסוף 2016 זכה להצלחה רבה, ברקע המלחמה העולמית בהון השחור כאשר סה"כ הוגשו במסגרת הנוהל 7,549 בקשות לגילוי מרצון, מהן 4,620 במסלול האנונימי, 1,436 במסלול המקוצר 1,493 במסלול הרגיל. כמו כן, נחשף במסגרת הנוהל הון המוערך ב- 30 מיליארד שקל, שיכנס למערכות הדיווח השוטפות ברשות המסים.

"מדובר בשינוי משמעותי שיכול להשפיע על מגלים רבים"

עורכי הדין אורי גולדמן וישראל בן-ציון ממשרד גולדמן ושות' המתמחה במסים ואיסור הלבנת הון, "הנוהל החדש אמנם דומה במהותו לנוהל והוראת השעה הישנים, אולם יש לשים לב למספר נקודות הבדל משמעותיות: ככל הנראה בעקבות הניסיון מתקופת הנוהל הקודמת, הבינו ברשות המסים שלא ניתן לסיים הליך גילוי בתוך 90 יום, כולל עם אפשרות אורכה ב 90 יום נוספים, ולכן תקופת ניהול הליך הגילוי הוארכה - 180 יום, עם אפשרות אורכה ב- 90 יום נוספים. מדובר בשינוי משמעותי שיכול להשפיע על מגלים רבים ועל האופן שבו מנוהל ההליך ע"י רשות המסים".

גולדמן ובן ציון מציינים שינוי נוסף בנוהל של הרשות לפיו "כבר בשלב הגשת הבקשה יצוין 'סכום ההשקעה', כלומר קרן חשבונות הבנק לרוב, ויצורפו אליה דפי יתרות ותנועה של חשבון הבנק". לדבריהם ,נתונים אלו דרושים בעיקר לשם קביעת המס בפשרה על קרן ההשקעה בחו"ל כאשר אין לנישום די אסמכתאות לבסס את מקור קרן כספי ההשקעה. שינוי נוסף שמציינים גולדמן ובן-ציון הוא כי "הוסרה הדרישה המקוממת בנוהל הקודם שלפיה 'הנוהל לא יחול כאשר אינו מניב תשלום מס משמעותי', ובכך נפתחה הדרך גם ל"עבריינים" קטנים יותר ליהנות מהנוהל".

עוה"ד ורו"ח סיימון יניב המתמחה במיסים ואיסור הלבנת הון, מסר ל"כלכליסט" כי לאור ההקשחה במדיניות האכיפה והענישה לצידה ולאור ההקשחה במדיניות של ניהול חשבונות מצד הבנקים בארץ ובעולם ובפרט לאור הסכמי חילופי המידע שנחתמו כאמור בין מדינת ישראל למדינות אחרות, לדעתו אין כל הגיון ו/או אפשרות להמשיך ולהחזיק בהון לא מדווח, על כל הסיכון הכרוך בכך, במיוחד שככל הנראה מדובר בהזדמנות אחרונה בהחלט להסדיר את המחדלים מול רשות המיסים".