אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכונס נפלט מהתיק, אבל דרש שכר של 1.2 מיליון שקל צילום: Google Streets

הכונס נפלט מהתיק, אבל דרש שכר של 1.2 מיליון שקל

עו”ד אשר נוטוביץ מונה ככונס של קרקע למרות התנגדות נחרצת של הצדדים בתיק. לאחר שלא עלה בידיהם לסלקו הם ביקשו למחוק את התביעה. כעת הוא דורש סכום אסטרונומי על 7 חודשים, שבהם הוא בעיקר הדף התנגדויות למינויו

13.12.2017, 08:30 | ענת רואה

עו"ד אשר נוטוביץ, בעלה של השופטת עירית וינברג נוטוביץ, מונה על ידי שופט השלום פתח תקווה אריאל ברגנר ככונס נכסים של קרקע, למרות התנגדות בעלי הקרקע. בעקבות המינוי הכפוי ניסו במשך חודשים בעלי הקרקע להוציאו מהתיק, ומשכשלו ביקשו למחוק את התביעה כולה ולסיים את ההליך, מה שהוביל לכך שנוטוביץ נפלט מהתיק בעל כורחו. כל זה לא מנע ממנו לדרוש שכר טרחה בגובה 1.2 מיליון שקל לפני מע"מ לתקופה של שבעה חודשים. 

לטענתו, זה הסכום שיש לשלם לו בעבור העבודה הרבה שהוא השקיע בתיק, בין היתר בהדיפת ההתנגדויות למינויו. מנגד, בעלי הקרקע הגישו התנגדות לדרישת השכר שלו, ובה הם מאשימים את נוטוביץ בהתנהלות אגרסיבית ובדיווחים כוזבים של שעות עבודתו.

הפרשה הזו מתבררת כעת בבית המשפט. פרט להתנגדות בעלי הקרקע, החלטתו של השופט ברגנר למנות דווקא את נוטוביץ עשויה להיראות בעייתית מעט, לנוכח כהונתה של השופטת נוטוביץ בבית המשפט המחוזי מרכז, המשמש כערכאת ערעור על השלום בפתח תקווה. מדוברת בתי המשפט לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.

 

קרקע המריבה בגבעת שמואל. בעלי הקרקע רצו למנות כונס שתעריפיו נמוכים יותר, צילום: Google Streets קרקע המריבה בגבעת שמואל. בעלי הקרקע רצו למנות כונס שתעריפיו נמוכים יותר | צילום: Google Streets קרקע המריבה בגבעת שמואל. בעלי הקרקע רצו למנות כונס שתעריפיו נמוכים יותר, צילום: Google Streets

 

"מילים של שבת"

התיק הנדון עוסק בסכסוך בין עשרות בעלים של קרקע בגבעת שמואל. כמה מבעלי הקרקע פנו לבית המשפט וביקשו פירוק שיתוף. בדיון שהתקיים במרץ 2017 בפני השופט אריאל ברגנר הסכימו כל הצדדים על מינוי כונס נכסים לביצוע פירוק השיתוף, אך הם היו חלוקים בדבר זהותו של בעל התפקיד, והשופט החליט "למנות כונס נכסים חיצוני וניטרלי" ומינה את עו"ד נוטוביץ.

הרגע הזה הצית מלחמת עולם זוטא: התובעים, באמצעות עו”ד משה אליה ממשרד נשיץ ברנדס, הביעו התנגדות נחרצת למינוי שהונחת עליהם, וגם כמה מהנתבעים תמכו בהחלפתו של נוטוביץ. אלא שנוטוביץ מצדו התעקש לדבוק במינוי. בעלי הקרקע הגישו בקשות נוספות בטענה שנוטוביץ עדיין לא החל בתפקידו ויש להחליפו בגורם מוסכם. כשכל זה לא הועיל הגיעו התובעים והנתבעים להסכמה נדירה למחוק את ההליך כולו לאלתר. משמעות המהלך היתה כמובן הפסקת עבודתו של נוטוביץ, אולם הוא מצא לנכון להתנגד לכך בטענה כי מדובר בדרישה חסרת תום לב שבבסיסה שיקולי שכר טרחה. התנגדותו נדחתה הפעם, כשהשופט קבע שלתובע הזכות לעתור להפסקת תביעתו, והורה לנוטוביץ להגיש בקשת שכר טרחה.

דרישת השכר האסטרונומית שנוטוביץ הגיש לאחרונה הכתה את התובעים בתדהמה. בקשתו משתרעת על 22 עמודים, שרובם מוקדשים להתקפה חזיתית נגד בעלי הקרקע ולתיאור קורותיו של נוטוביץ מול הניסיונות הבלתי פוסקים לסלקו מהתיק. לטענתו, בעלי הקרקע לא הצליחו להבין שהוא מונה כגורם ניטרלי ועסקו ללא הרף בשאלה מה יהיה שכרו של נוטוביץ. בכל פעם הוא נאלץ להקדיש עשרות שעות עבודה כדי להדוף את הבקשות להדיח אותו מהתיק, וכשניסה להרגיע את התובעים באמירה שבסך הכל יקבל "אחוזים בודדים", קפצו התובעים כנשוכי נחש והדגישו ששווי הקרקע הוא יותר מ־100 מיליון שקל. לטענתו, הוא הוצג כ”תאב בצע”, “תופר חליפות” ועוד “מילים של שבת”.  

 

השופט אריאל ברגנר , צילום: אתר בתי המשפט השופט אריאל ברגנר | צילום: אתר בתי המשפט השופט אריאל ברגנר , צילום: אתר בתי המשפט

"המילים 'אחוזים בודדים' היו מילים גסות כל עוד דובר על שכרו של הח"מ, ואולם כאשר דובר באחוזים בודדים על שכרו של ב"כ התובעים... הפכו המילים אחוזים בודדים למילים נעימות יותר והכינוי להם היה 'שכר טרחה מקובל לכונס נכסים חיצוני'", כתב נוטוביץ. לטענתו, הוגשו בקשות מבישות להחליפו, והתובעים אף הציגו מכתבי הסכמה של שני עורכי דין שהסכימו להיכנס לתיק במקומו בשכר טרחה מוסכם מראש: עו"ד שי רוה הסכים לבצע את העבודה כולה תמורת 200 אלף שקל ועו"ד עדי קריגר הסכימה לעשותה תמורת 300 אלף שקל. עוד הוא פירט כי מיומו הראשון בתפקיד הוא נדרש להגן על החלטת המינוי ולהשפיע שעות עבודה אין־סופיות ומיותרות בלימוד הבקשות ובמענה להן.

לא תיעד שעות עבודה

נוטוביץ טען שמגיעים לו 2% משווי הקרקע, שהם לפחות 2 מיליון שקל, אך מאחר שלא השלים את העבודה הוא דורש 60% מסכום זה. לדבריו, ניסיון לכמת את שכרו לפי שעות עבודה הוא בעייתי מאחר שלא תיעד בזמן אמת את מספר שעות העבודה שלו. עם זאת, הוא הציע הצעה חלופית, למקרה שדרישתו המקורית לא תתקבל, ולפיה ישולם לו לפי מספר השעות שהוא הצליח לשחזר. לטענתו הוא גובה 1,200 שקל לשעת עבודה לפני מע”מ, וזאת יש להכפיל ב־336 שעות עבודה.

בעלי הקרקע דרשו לפסוק לו שכר ש"ישקף את השעות הבודדות שהקדיש לעבודת הכינוס", שנדרשה על פי דין ועל פי בקשת בעלי הקרקע, ובלי להתחשב במאות שעות "שהוקדשו לעבודת סרק שמהיום הראשון הובהר לו כי אין בה צורך, כי היא בניגוד לדין וכי יותר מ־90% מבעלי הקרקע התנגדו לה".

בעלי הקרקע הוסיפו כי נוטוביץ ניסה "לייצר מראית עין של עבודה מאומצת רק כדי להצדיק שכר טרחה שלא מגיע לו בסכומים דמיוניים... תחת לקדם במהירות מכירה למרבה במחיר לטובת בעלי הקרקע, פעל עו"ד נוטוביץ לקדם פעולות שיצדיקו דרישה דמיונית לשכר טרחה כשבפועל הוא לא עשה דבר לקידום העניין".

מעו”ד נוטוביץ לא נמסרה תגובה.

תגיות