עובד חברה ציבורית נהרג? היא תחויב לדווח על התאונה

שוק ההון באירופה עומד לעבור שינוי לא קטן בקרוב. החל ממרץ 2018 כל החברות הציבוריות באירופה, ובכלל זה כ־6,000 תאגידים המעסיקים יותר מ־500 עובדים, בהם חברות בורסאיות, בנקים וחברות ביטוח, יחויבו לפרסם בצמוד לדו"חות הכספיים שלהן דו"ח אחריות תאגידית שמפרט, בין השאר, ובעיקר, את מספר תאונות העבודה ומספר ההרוגים של כל חברה. גם רשות ני"ע האמריקאית (SEC) מבצעת הכנות לקראת אימוץ של תקן דומה לקראת 2018. הרעיון הוא פשוט: שקיפות מביאה לפיקוח יתר על הבטיחות בעבודה ולפחות הרוגים. ומה בישראל? עדיין מפגרים מאחור.

עורכי הדין אסתי פדר וליעד אורתר מ"המכון לאחריות תאגידית", שהוקם על ידי המרכז האקדמי למשפטים ועסקים ברמת גן, פנו כבר לפני שנתיים אל יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר, בבקשה שיפעיל את סמכותו וישווה את המצב בישראל לזה שבאירופה. הם דרשו כי יטיל חובת דיווח על חברות ציבוריות אודות מקרי מוות ופציעה קשה באתריהן.

שתיקה תאגידית כוללת

פנייה זו באה על רקע מותו של קאסם אבו ראס מעילוט בינואר 2016, שנהרג בנפילה לפיר מעלית באתר העבודות של התחדשות קניון חורב בחיפה. אבו ראס היה בן 34 ואבא לשלושה. חברת רום גבס קירוי וחיפוי, שהיא חברה־בת של א. דורי הציבורית, היתה החברה האחראית לביצוע העבודות באתר. אתר הבנייה עצמו נמצא בבעלותה של גזית גלוב שנסחרת בתל אביב. האוזר לא הרים את הכפפה. כעת תולים במכון את התקווה ביורשת שלו ענת גואטה, שהגיעה מחברת הייעוץ אנטרופי שעסקה, בין השאר, בביקורת על ממשל תאגידי תקין בחברות ציבוריות. בעבר ניסה גם ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) להעביר הצעת חוק להקמת שדולה לאחריות תאגידית בישראל, אך ההצעה נכשלה.

קריסת החניון ברמת החייל | צילום: דנה קופל

רק 23 חברות ציבוריות – בהן שיכון ובינוי, אסם, שטראוס, אורמת, אל על וטמבור – מתוך יותר מ־500 חברות שנסחרות בבורסה פרסמו דו"חות אחריות תאגידית ב־2016. הבנקים בישראל מפרסמים דו"חות שכאלו, אולם נוטים להחסיר לא מעט פרטים חשובים. כך, למשל, פרשת ההטרדה המינית בבנק הפועלים לא הוזכרה כלל בדו"ח האחריות התאגידית של הבנק כמו גם פרשת המסים של בנק לאומי שלא הוזכרה בדו"ח של הבנק.

"נתונים רשמיים מעוותים"

אם מסתכלים על הנתונים היבשים של משרד העבודה והרווחה רואים ירידה לכאורה במספר ההרוגים. מתחילת 2017 נהרגו 33 פועלים באתרי בנייה שונים לעומת 58 הרוגים ב־2016. אבל לדברי ראובן בן שמעון, ראש הפורום למניעת תאונות עבודה בישראל, נתונים אלה אינם משקפים את המציאות. "הנתונים של משרד העבודה מעוותים. לפי הארגונים החברתיים, מספר התאונות הוא גדול יותר ומראה שיש עלייה במספר ההרוגים", אמר אתמול בן שמעון ל"כלכליסט". "כך, למשל, ששת העובדים שנהרגו בחניון הברזל של דניה סיבוס ברמת החייל בתל אביב, בספטמבר 2016, לא נספרו במניין ההרוגים הכללי מכיוון שלטענת משרד העבודה התאונה הזו היא תוצאה, לכאורה, של כשל הנדסי שאינו נחשב כתאונת עבודה. בישראל כמעט שלא קיימות חברות ציבוריות שמדווחות באופן שקוף.

"אם רשות ני"ע תקדם את זה, אברך על כך. אני ניסיתי לקדם סגירת אתרי בנייה לאחר תאונה קשה למשך שבוע לפחות. הקבלנים והלוביסטים לחצו ובסוף אישרו את סגירת האתר ל־48 שעות בלבד. פעם, כשעובד נהרג, היו שמים אותו בשקית והאתר היה ממשיך לעבוד כרגיל. ראיתי את זה במו עיניי".

עורכי הדין כתבו להאוזר: "אין זה סוד, שמערכת האכיפה והפיקוח על בטיחות העובדים באתרי בנייה אינה ממלאת את תפקידה כראוי, בין השאר נוכח היעדר כוח אדם מספיק ביחידות הפיקוח – 18 מפקחים ל־13 אלף אתרי בנייה... גם לרשות ני"ע תפקיד חשוב ומשמעותי במערך ההרתעה ובקידום הגברת אכיפת כללי הבטיחות באתרי הבניה, וזאת מכוח סמכויות הטלת חובות גילוי המוקנות לה בחוק ני"ע ובתקנות שהותקנו מכוחו".

תורת המספרים של משרד העבודה

בטיוטת הנחיה של הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, שפורסמה בספטמבר, מוצע שמשקיע מוסדי יידרש להצהיר "אם בקביעת מדיניות ההשקעה הוא מתייחס להיבטים של השקעות אחראיות שמתחשבות ברווחה חברתית בנוסף לשיקולי הרווח הכלכלי, ובמסגרת זאת כללי ממשל תאגידי התומכים בשמירה על איכות הסביבה, צדק חברתי ושמירה על זכויות אדם".

"לא רק שיקולי השקעה"

לדברי עוה"ד מהמכון לאחריות תאגידית, "מהנחיה זו עולה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי מדובר במידע תאגידי מהותי ולא רק באינטרס חברתי שמחוץ למערך שיקולי ההשקעה של המשקיעים, שאפשר להתעלם ממנו. לאחרונה הוקנתה סמכות למנהל הבטיחות התעסוקתית להטיל צווים מיידיים להפסקת עבודות באתרי בנייה שבהם התרחשו תאונות קשות למשך יומיים לפחות, כך שוודאי יש צורך לפרסם דיווח מיידי למשקיעים על תאונות, ולכל הפחות לדווח על הטלת צווים להפסקת העבודה באתר".