אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הזחיחות והעיוורון חושפים את ראשי טבע לתביעות צילום: עמית שעל, אוראל כהן

פרשנות

הזחיחות והעיוורון חושפים את ראשי טבע לתביעות

את מחיר הכישלון של טבע ישלמו העובדים, זה קל: מכתב פיטורים וגמרנו. הרבה יותר קשה לגבות מחיר מהמנהלים והדירקטורים. מי שיוכלו לכפות עליהם לשלם הם בתי המשפט שידונו עתה בשלל תביעות שכבר הוגשו

17.12.2017, 06:50 | משה גורלי

לאחר שדירקטוריון המריונטות של דסק"ש אישר לנוחי דנקנר את רכישת עיתון מעריב, אישר השופט עופר גרוסקופף תביעה נגזרת שהסתיימה בפשרה של כ־100 מיליון שקל. האם דירקטוריון המריונטות של טבע, ששימש חותמת גומי למנכ"ל ארז ויגודמן לרכישות הרות אסון לא פחות, ייחשף לסיכון דומה?

קראו עוד בכלכליסט

לאחר שבנק לאומי שילם בארצות הברית קנס של 400 מיליון דולר על סיוע להעלמת מס, החזירו בכירי הבנק בונוסים בסך 5.1 מיליון שקל, בנוסף ל־92 מיליון דולר ששילמו לבנק המבטחים של נושאי המשרה. האם הקנס של 519 מיליון דולר ששילמה טבע בארצות הברית על שוחד יניב כאן בישראל הסדר דומה?

גליה מאור וארז ויגודמן. שילוב קטלני של יוהרה והימור, צילום: עמית שעל, אוראל כהן גליה מאור וארז ויגודמן. שילוב קטלני של יוהרה והימור | צילום: עמית שעל, אוראל כהן גליה מאור וארז ויגודמן. שילוב קטלני של יוהרה והימור, צילום: עמית שעל, אוראל כהן

ובשולי הדברים שאלה נוספת. מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, גליה מאור, שהחזירה 2.6 מיליון שקל מתוך ה־5.1 מיליון שהשיבו בכירי לאומי היא אחת הדירקטוריות שמעורבות בקריסת טבע. לאור העובדה שזו התאונה הכלכלית השלישית שמאור מעורבת בה (הראשונה היתה משבר מניות הבנקים בשנות ה־80, כשכיהנה כמפקחת על הבנקים), האם לא ראוי להחיל עליה את כלל הפסילה השלישית של הרחקה אוטומטית כמקובל בבייסבול ובמשפט הפלילי בארצות הברית?

את מחיר הכישלון של טבע ישלמו בוודאות העובדים, כי את המחיר הזה הכי קל לגבות: מכתב פיטורים וגמרנו. הרבה יותר קשה לגבות מחיר מהאחראים לכישלון — המנהלים והדירקטורים. מי שיכול לכפות עליהם לשלם — כסף וגם קלון — הם בתי המשפט שידונו בשלל התביעות הנגזרות והייצוגיות שכבר הוגשו. עורכי הדין שמתמחים במשברים כלכליים מסוג זה כבר התקבצו ליד הגופה המפרפרת של טבע כדי לתבוע את ארז ויגודמן, יצחק פטרבורג, גליה מאור וחבריהם, שבשילוב קטלני ומתוגמל היטב של זחיחות, יוהרה והימור (ההנהלה) שמגובים באימפוטנציה ועיוורון (הדירקטוריון), אחראים לקריסה הרועמת.

מפת האיומים המשפטית על ההנהלה והדירקטורים מכילה בשלב זה ארבע מטרות: הרכישות הכושלות, פרשת השוחד וחלוקת דיבידנד אסורה ברבעון השלישי של 2017, בשלושת אלה הוגשו בקשות לתביעה נגזרת; ועוד תביעה ייצוגית הוגשה על הטעיית משקיעים בהצגה אופטימית מופרכת של מצב החברה.

רשלנות מכל מקרה

במרץ 2016 רכשה טבע ב־2.3 מיליארד דולר את חברת התרופות המקסיקאית רימאסה. שלושה חודשים לאחר מכן טענה טבע שרומתה בעסקה בגלל שרימאסה הגישה לרגולטורים במקסיקו נוסחאות ייצור שאינן תואמות לנוסחאות המיוצרות בפועל. הצדדים החלו להתכתש בבתי המשפט בארצות הברית, ואילו התובעים בישראל — גור צמח וחברת י.ע.א.ש השקעות באמצעות עורכי הדין יעקב סבו, חגי קלעי ואוהד רוזן — טוענים בתביעה נגזרת שרשלנות הוכחה בכל מקרה: אם טבע צודקת, הרי שהיא כשלה בבדיקת הנאותות, ואילו אם המקסיקאים צודקים וטבע מנסה לסגת מעסקה כושלת — גם זו ראיה להתרשלות של טבע.

רימאסה נרכשה בכסף קטן, 2.3 מיליארד דולר. התביעות ההדדיות בארצות הברית יכולות לשמש כראיה לרשלנות. האם אפשר להוכיח רשלנות ברכישת אקטביס, החטיבה הגנרית של אלרגן ב־40 מיליארד דולר, סכום שהוערך כלמעלה מכפול משווי אקטביס? המחיר לבדו אינו ראיה. במיוחד אם יודעים להציג את העסקה כתורמת לצמיחה ולהכנסות של טבע. אלא ששתי שאלות סביב הרכישה הן בעייתיות: ראשית, אם המטרה האמיתית של העסקה היתה למנוע השתלטות עוינת על טבע והאם גם אז היא שירתה את טובת החברה? לעתים טובת החברה, טבע במקרה זה, היא להירכש בהשתלטות עוינת, שמנוגדת לטובת המנהלים המבקשים בכל מחיר להישאר בכיסא. ו־40 מיליארד דולר הוא מחיר גבוה שמוביל לתהייה משנית: האם חברה שעומדת לאבד את מקור ההכנסות המרכזי שלה, הקופקסון, יכולה בכלל להיכנס לעסקת מינוף אדירה כזו?

עסקאות רכישה חוסות בדרך כלל תחת כלל "שיקול הדעת העסקי", שקיבל לאחרונה חיזוק בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת חלוקת הדיבידנד בבזק. כדי לתקוף את "שיקול הדעת העסקי" יש להוכיח שנושאי המשרה פעלו בחוסר תום לב, בניגוד עניינים, ולא בדקו כנדרש את העסקה. תנאי שלישי זה בוחן את רמת השליטה בחומר, והוא בעייתי להוכחה. דומה קצת לפסילת חוק בגלל שחברי הכנסת שהצביעו בעדו לא למדו אותו כנדרש. כך נפסל חוק מיסוי דירה שלישית. בשני המקרים, בוחן בית המשפט את הבנת הח"כים והדירקטורים בנשוא החלטתם.

כסף מתחת לשולחן

בתחילת 2017 שילמה טבע בארצות הברית קנס של 519 מיליון דולר במסגרת הסדר, לאחר שגובש נגדה כתב אישום לאחר חקירת שוחד במדינות דרום אמריקה, רוסיה ואוקראינה בשנים 2013-2002. בישראל מתחרות מספר בקשות לתביעה נגזרת על הבכורה שממתינות להכרעה ביניהן בבית המשפט העליון. המגישים הם שלומי טלמור באמצעות עו"ד עמית מנור, רבקה טכנולוגיות באמצעות עו"ד רם דקל ויעל עידו באמצעות עו"ד עידן איידן. הסיפור מזכיר את הנגזרת נגד בנק לאומי על הקנס של 400 מיליון דולר, לרשויות בארצות הברית, בעקבות כתב אישום על סיוע להעלמות מס. במקרה זה הקים הבנק ועדה בלתי תלויה שגיבשה הסדר ולפיו יחזירו נושאי המשרה באמצעות המבטחים 92 מיליון דולר; ובעלי התפקיד, גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ, יחזירו מכיסם בונוסים בסכום 5.1 מיליון שקל.

לשמור על תמונה ורודה

ב־2017 חילקה טבע לבעלי המניות דיבידנד בסך מיליארד שקל. בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת הוגשה לאחרונה נגד טבע, בגלל ההחלטה לחלק 150 מיליון דולר במסגרת דו"ח הרבעון השלישי של 2017. החוק מאפשר לבעל מניות או מחזיק אג"ח לתבוע בשם החברה בשל חלוקה אסורה שזו ביצעה. את בקשת גילוי המסמכים והפרוטוקולים שיבססו את התביעה הגישו עורכי הדין אופיר נאור, רנן גרשט, שחר בן מאיר, יצחק אבירם ועדי גרנות. הבקשה מציינת את צפי החברה לירידה דרמטית של יותר ממיליארד דולר בהכנסות אל מול חוב כולל של 34.7 מיליארד דולר, כאשר עד סוף 2018 יש לפרוע 2.7 מיליארד דולר. לכן, נטען, אסור לחלק דיבידנד במצב הזה. "המקרה שלפנינו", נכתב בבקשה, "מעורר את החשש כי חברי הדירקטוריון החליטו לחלק דיבידנד מתוך מטרה לשמור על תמונה ורודה של החברה ולהציג המשך מגמה של חלוקת דיבידנדים, וכדי לאותת לבעלי המניות כי 'כדאי' להם להמשיך ולהשקיע בחברה וכדי למנוע בריחת משקיעים, למרות שהיה ברור להם כי הגיעה העת לעצור את הדיבידנד".

לפמפם את הציבור

תביעה ייצוגית להטעיית משקיעים הוגשה על ידי חברת לייטקום ואברהם ברק, באמצעות עורכי הדין עידן איידן ועידן דיין ממשרד איידן תירוש ושות' ועו"ד ישראל וולנרמן. הטענה היא שטבע הסתירה מידע מהותי על ההתפתחויות השליליות שהביאו, בסופו של דבר, להפחתת ענק של 6.1 מיליארד דולר במוניטין בדו"חות הרבעון השני של 2017 כתוצאה מכך קרסה המניה ונגרם לבעלי המניות בתל אביב הפסד מצטבר של 393 מיליון שקל בין סוף הרבעון השני של 2017 ועד סוף יולי. "החל ממועד רכישת אקטביס", נטען בבקשה, "ולאורך הדרך מאז, לרבות בעיצומו של הרבעון השני של 2017, דאגו טבע ובכיריה להציג ו'לפמפם' בפני ציבור המשקיעים תחזיות אופטימיות וורודות ביותר אודות תוצאותיה הכספיות של החברה והערך הצפוי לבעלי מניותיה בשנים 2019-2017".  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



31 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

30.
ויגודמן ארז
למה אותו שוכחים, הוא המנכ"ל היהיר והזחוח שקיבל 5.7 מליון $ לשנה איזה כתרים קשרו לראשו שהוא התמנה, המילים הגבוהות החלומות באספמיה אבל זאת לא הפעם הראשונה, ממנהל כספים בעלית הוא נהיה מנכ"ל עלית הביא אותה כמעט לקריסה ברגה האחרון גיורא בר דעה הציל את החברה אבל את ויגודמן מינו לנשיא שטראוס עלית . איך אמר מאיר אריאל "מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה" אז הוא סיבך את עפרה שטראוס ברכישות ענק של חברות קפה מהלך שסיבך מאוד את החיים עבור שטראוס מבלי להזכיר את הביזיון והקריסה הכלכלית של מקס ברנר עם אביטל רפאלי, בסוף נמאס לעופרה והיא שילחה אותו לדרכו בקיצור חבל שהוא לא נשאר הנדסאי מכונות ככה לפחות הנזק היה נשאר קטן. מספיק עם כוכבי העל האלה שהם גיבורים בלהפסיד אתהכסף לא שלהם
מועסק לשעבר בשטראוס  |  21.12.17
27.
ויגודמן ארז
למה אותו שוכחים, הוא המנכ"ל היהיר והזחוח שקיבל 5.7 מליון $ לשנה איזה כתרים קשרו לראשו שהוא התמנה, המילים הגבוהות החלומות באספמיה אבל זאת לא הפעם הראשונה, ממנהל כספים בעלית הוא נהיה מנכ"ל עלית הביא אותה כמעט לקריסה ברגה האחרון גיורא בר דעה הציל את החברה אבל את ויגודמן מינו לנשיא שטראוס עלית . איך אמר מאיר אריאל "מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה" אז הוא סיבך את עפרה שטראוס ברכישות ענק של חברות קפה מהלך שסיבך מאוד את החיים עבור שטראוס מבלי להזכיר את הביזיון והקריסה הכלכלית של מקס ברנר עם אביטל רפאלי, בסוף נמאס לעופרה והיא שילחה אותו לדרכו בקיצור חבל שהוא לא נשאר הנדסאי מכונות ככה לפחות הנזק היה נשאר קטן. מספיק עם כוכבי העל האלה שהם גיבורים בלהפסיד אתהכסף לא שלהם
מועסק לשעבר בשטראוס  |  21.12.17
לכל התגובות