כיצד נוציא את הדרום ממעגל העוני

העיר באר שבע היא מטרופולין של המחוז הגיאוגרפי הנרחב ביותר בישראל, מחוז המשתרע בין קריית גת לאילת. 40.4% מתושבי מחוז זה משתכרים למחייתם בממוצע שכר מינימום ומטה. המחוז כולל אמנם את ערי השינה עומר להבים ומיתר המצטיינות בשכר ממוצע לחודש הנע בין 13.5 אלף שקל ל-15 אלף שקל , אך מרבית אזרחי ישובי מטרופולין באר שבע שקועים בתחתית רף ההשתכרות: בקריית גת, שדרות, נתיבות, אופקים ומצפה רמון: עומד השכר החודשי הממוצע על 5,000 שקל עד 5,700 שקל , וברהט, כסיפה, תל שבע, חורה, ושגב שלום על 4,000 שקל עד 4,800 שקל לחודש. בתנאי השתכרות אלו גם שני עובדים משתכרים למשפחה אינם מסוגלים לפרנס משפחה בת 4 -5 נפשות, גם בתנאי עוני נסבלים.

הבעיות המוצפות לעיל יעמדו בפני קברניטי העם והמדינה לפחות עוד שני דורות, בהנחה שניתן יהיה להכשיר את בני הדורות הבאים לתעסוקה מתגמלת ובתנאי שיגיעו לנגב מיזמים ומפעלים המסוגלים לספק תעסוקות מתגמלות שיש בהן כדי לספק רווחה ואיכות חיים למשפחות שבחרו לחיות בנגב.

תוכנית הכשרת הדורות הבאים חייבת להיות מעמיקה, יסודית, ומקיפה את כל תושבי הנגב ללא הבדל דת גזע ומין. הדרך הנכונה לשפר את תעסוקת המגזר העני ביותר - המגזר הבדואי הוא לכוון ולייעד רבים מצעיריו להכשרה בתחומי הרפואה, רופאים, טכנאי רפואה, רוקחים, פיסיוטרפיסטים, אחים ואחיות. כוון נוסף הוא הכשרה הנדסית בתחומי הבינוי החשמל והמיכון. תכנית דומה חייבת להתקיים במגזר היהודי העני.

באר שבע | צילום: שאטרסטוק

כדי לצאת לדרך חדשה על מדינת ישראל ונבחריה ללמוד וליישם את מדיניות "הרווחה האוניברסלית" המתקיימת בארצות צפון מערב אירופה. הארצות נורבגיה, שבדיה, ופינלנד מאופיינות ב"מדבר קרח" הדומה בקשיי החיים למדבר היבש שלנו בין באר שבע לאילת. חרף זאת, מדינות אלו רואות עצמן אחראיות לרווחה הולמת ויציבה לכל אזרחיהן באחריות ישירה של ממשלותיהן. מדינות אלו הדומות בגודל אוכלוסייתן לישראל, עולות בכל מדדי ההצלחה הסוציו כלכלית על ישראל: התמ"ג לנפש עולה על זה של ישראל, מדד העוני נמוך משמעותית מזה של ישראל (בישראל - 20% בסקנדינביות - כ-7%), ומדד ג'יני – מדד אי השוויון, נמוך משמעותית מזה של ישראל. מדינה כהולנד אשר נהרסה לחלוטין במלחמת העולם השנייה, והיתה מסובכת במלחמה קולוניאלית באינדונזיה אחר המלחמה, מציגה מדדי הצלחה סוציו-כלכליים מרשימים ביותר, העולים משמעותית על אלו של ישראל.

במדיניות עידוד פיתוח הסייבר עלינו להזהר מלהפוך לסניף של ארה"ב, אלא לפתח מדיניות פיתוח וייצור בישראל. סטארט-אפים מוצלחים הנמכרים לתאגידים אמריקנים, אינם בהכרח מתכון להצלחה ישראלית. הצלחה ישראלית תבוא לביטוי בפיתוח ההון האנושי והחברתי בישראל – אחריותנו כעם וכמדינה לכל אזרחינו בימי שלום כבימי מלחמה.

בשנת 1961 נוכחתי בשיחה עם דוד בן גוריון בעניין עתיד הנגב. "הזקן" הבטיח בשיחה זו כי תוך מספר שנים מועט יעבור צ"הל על רוב בסיסיו אל הנגב. אנו חיים עתה בשלהי 2017 , והתחזיות לסיום קיום הבטחת "הזקן" נדחו עד שנת 2022... אינשאללה.