פייסבוק מודה: השימוש בנו מסוכן לבריאות; ומה הפיתרון שלה?

סטטוס: זה מסובך

פייסבוק נאלצה, לאחר חודש רע במיוחד, להתייחס לפרסומים החוזרים ונשנים על כך שהשימוש בה עשוי לגרום נזק לבריאותו הנפשית של המשתמש, ולעובדה שהיא יצרה מלכודת דופמין שמטרתה לגרום למשתמש לחזור ולהשתמש בה. התוצאה היתה מלאכת מחשבת של הולכת שולל.

מחקרים שבו והראו ששימוש כבד בפייסבוק עשויים לגרום לנזק נפשי, במיוחד למשתמשים צעירים. הם הראו את זה גם לפני שבכירי פייסבוק בדימוס התנצלו בפומבי על חלקם בקידום מלכודת הדופמין. כך עובדת המלכודת: המשתמש כותב תוכן; הוא מקבל לייקים; כל לייק נתפס כסוג של אישור עצמי והמשתמש זוכה למכת דופמין קלה. כתוצאה מכך, הוא שב לכתוב בפייסבוק וחוזר חלילה. במקרה הטוב, פייסבוק מעודדת כאן נטיות נרקיסיסטיות. במקרה הרע יותר, המעגל הפוך: המשתמש לא מקבל שום תגובה, אז הוא כותב שוב, רק כדי שוב לא לקבל לייקים; הדימוי העצמי שלו צונח. אם הוא גם סובל מדכאון, פייסבוק מעודדת את המחלה, שממילא יושבת במוח שלך ומחכה לשעת כושר ללחוש לך שאתה לא שווה כלום ושיהיה יותר טוב לכולם אם תשים לעצמך קץ. המחלה הזו נפוצה במידה שרוב האנשים מעדיפים להדחיק: בערך עשרה אחוזים מהאוכלוסיה. או, במונחי פייסבוק, 200 מיליון איש.

פייסבוק מודה בקיומם וברלוונטיות של המחקרים שקושרים בין שימוש במדיה חברתית ובין עליית הדכאון בקרב צעירים, והיא אף מודה שאנשים שצורכים אותה בצורה פסיבית אכן סובלים מתחושות שליליות ושמשתמשים כבדים בפייסבוק סובלים, בממוצע, מבריאות נפשית גרועה יותר. החברה אפילו מודה בכך שקריאת סטטוסים בפני עצמם יכולה להוביל לדימוי עצמי נמוך יותר.

אבל, טוענת פייסבוק, יש פתרון: יותר אינטראקציה עם משתמשים. לדבריה, אם אתה חולק יותר תוכן, מגיב על תוכן ועושה לייקים על תוכן של חברים, ובמיוחד אם אתה מקבל הרבה כאלה, אתה חש טוב יותר. כלומר, הפתרון של פייסבוק הוא להיכנס עמוק יותר למלכודת הדופמין.

רק שיש כאן כמה בעיות. קודם כל, פייסבוק לא מודה בכך שהיא קידמה את הפיצ'רים שמעודדים התמכרות בכוונת מכוון; שהיא מרוויחה מההתמכרות הזו; וגרוע מכל, עכשיו היא אומרת לנו שבמשך זמן רב היא ידעה שהשימוש בה גורם נזק ניכר לחלק מהמשתמשים שלה, אבל סתמה את הפה. עכשיו, כשמלכודת הדופמין שלה עולה לכותרות על בסיס שבועי, אין לה ברירה אלא להתייחס לנושא. אם הוא לא היה נחשף, היא היתה ממשיכה לשמור על שתיקה.

זו רמת המחויבות של פייסבוק לשמור על משתמשיה, וזו רמת הרצינות שבה צריך להתייחס לטענות שלה. צרפת החלה לאחרונה בחקיקה שתאסור על משתמשים לפתוח חשבונות פייסבוק לפני גיל 16. אולי הגיע הזמן להגביל את פייסבוק רק לגילאים שבהם האדם כבר רשאי לרכוש אלכוהול וטבק.

בוס, ג'ייסון בורן על הקו

באובר מתפללים שהשנה הנוראית הזו תגמר: בסוף השבוע נחשף המסמך שניסתה אובר להסתיר במשפט וויימו, "מכתב ג'ייקובס". המסמך נכתב על ידי עובד אובר לשעבר, ריצ'רד ג'ייקובס, מפורטות שורה של תרגילים מלוכלכים שנקטה אובר כדי לפגוע במתחרים. על חלקן כבר כתבנו.

אבל יש הרבה, הרבה יותר. על פי הטענות של ג'ייקובס, אובר לא רק גנבה סודות מסחריים - היא השתמשה בהם כדי לנפח את הערכת השווי שלה. בינואר 2017, כתב ג'ייקובס, פנה אליו אחד מחברי הצוות של אובר בעיר מסוימת – באמצעות האפליקציה המוצפנת Wickr - וכתב שהצוות שלו שתל באג בחדר שבו נפגשו רגולטורים בתחום התחבורה, וכעת הוא זקוק לסיוע בהוצאת המידע משם. ג'ייקובס פנה ליועץ המשפטי המיוחד של החברה לתרגילים מלוכלכים, וזה ייעץ לו לומר למי שפנה אליו לנתק מגע ולא לנסות להשיג את המידע מהבאג.

כאן, יש לציין, יש שתי עבירות פליליות: פריצה והאזנת סתר. במקרה אחר, הקליטה אובר שיחה עם מתלוננת על תקיפה מינית מבלי לעדכן אותה – פעולה שמהווה עבירה של האזנת סתר על פי החוק בקליפורניה, שם שורץ המטה של אובר.

אובר השתמשה בסוכנים כדי לרגל אחרי נהגי מוניות, הן כאלה שעבדו אצלה והן כאלו שלא, כמו גם אחרי פוליטיקאיים מקומיים. במקרים חמורים יותר, אומר ג'ייקובס, ביצע הצוות פעולות של ריגול כנגד ממשלה זרה, למרות אזהרותיו שלא לעשות זאת. הוא האמין שחלק מהפעולות של אובר מחוץ לארה"ב היו צפויות למשוך את תשומת ליבם של שירותי בטחון, ולהביא לכך שחלק מעובדי אובר באותה מדינה, אם לא כולם, ייכלאו.

ג'ייקובס התלונן שוב ושוב על ההתנהלות הזו, עד שפוטר. לדבריו, אחרי הפיטורים, ניהל המנכ"ל דאז קלאניק שיחות עם חלק מהחשודים על הטענות שהעלה ג'ייקובס - פעולה שעל פניה היא שיבוש הליכי משפט. עוד טען ג'ייקובס שעורכי הדין של החברה סימנו במכוון מסמכים שעוסקים בפעילות הבלתי חוקית של החברה כמסמכים שהם תחת חסיון עורך דין, כדי למנוע את חשיפתם.

כל זה מבטיח שהבלאגן לא הולך לשום מקום. במיוחד לא לאור העובדה שיש חקירה פדרלית בנושא.

טיעונים? מי צריך את זה?

כפי שחזינו מראש, ה-FCC הצביעה על ביטול ניטרליות הרשת ביום חמישי האחרון. התוצאה היתה סופה תקשורתית, 12 מדינות שהודיעו שהן יעתרו נגד ההחלטה, וסנאטור דמוקרטי - צ'אק שומר, האיש שעליו נאמר שהמקום המסוכן ביותר בעולם נמצא בינו ובין מצלמה - שהודיע שהוא יעלה את הנושא להצבעה בקונגרס. והאמת, הכל היה יכול להיות פשוט יותר אם כל העסק היה נסגר מלכתחילה בקונגרס ולא בסוכנות שהסמכות שלה לחוקק בנושא שנויה במחלוקת.

הבעיה של הרפובליקנים היא שניטרליות הרשת היא משהו שאפילו רוב הרפובליקנים רוצים, ושהמחוקקים שלהם שיצביעו בעד ביטולה יצטרכו טיעונים מעופרת יצוקה. אין כאלה. הדבר המדהים ביותר בכל ביטול ניטרליות הרשת היא שהרפובליקנים ב-FCC לא הצליחו, ולמעשה לא טרחו, להעלות טיעונים למה המדיניות הזו מיטיבה עם הציבור. כזכור, סמנכ"ל הטכנולוגיה של הרשות הזהיר שההחלטה תפגע בציבור.

אירונית, מי שצפוי להידפק קודם כל מההחלטה הם האתרים של הימין הקיצוני, בדגש על הימין הניאו נאצי. אף חברת רשת לא תרצה לגעת במקל בברייטבארט או ה-Daily Caller. האתרים הליברלים הגדולים כבר הגיעו לעסקאות עם חברות הרשת. ולמרות שזה מצחיק קצת, זה עדיין בזיון מדהים שמדינה מתקדמת מתנהלת כך.

קצרצרים

1. באובר יוכלו להתנחם בכך שהחברה תוכל להמשיך ולפעול בלונדון לפחות עד אפריל. אף שרשות התעבורה של לונדון פסקה, פעמיים, שעל אובר להפסיק את פעילותה בשל בעיות בטיחות ואי עמידה בתקינה, ההחלטה לא תכנס לפועל עד שיכריע בית משפט בעתירה שלה נגד ההחלטה. בית המשפט ידון בנושא, במקרה הטוב, רק ב-30 באפריל ובמקרה הפחות טוב, ביוני. עד אז תוכל אובר להמשיך להרוויח בלונדון ללא הפרעה.

2. ממשלת ארה"ב לא מאמינה בעתיד הביטקוין: בית משפט אישר בסוף השבוע בקשה דחופה של הממשלה למכור 513 ביטקוינים ו-512 ביטקוין קש שחילטה מארנק של פעילות בלתי חוקית ברשת האפלה. הממשלה טענה כי אם תמשיך להחזיק את המטבעות, היא צפויה להפסיד כסף בשל התנודתיות של השוק. כנראה שלא מעריכים שם במיוחד את האפשרות לעשות עוד זלוטס מהמטבע שנתפס. משפטו של החשוד הספציפי עדיין מתנהל, כך שהממשלה תחזיק את הכסף שתרוויח מהמכירה - היא צפויה להכניס לה כתשעה מיליון דולר - בארנק נפרד.

3. במקביל, הודיע הבנק המרכזי של דנמרק שאין בכוונתו להנפיק מטבע וירטואלי של המדינה, שזכה לכינוי e-crown. בבנק אמרו שהמעבר לכסף דיגיטלי יצור סיכונים ליציבות הכלכלית של המדינה מבלי שישפר בעצם את אפשרות התשלום שזמינות לדנים. דנמרק נחשבת, יחסית לשאר אירופה, למדינה עם שימוש נמוך במזומן: רק 23% מהעסקאות מתבצעות במזומן, לעומת 79% מהמדינות שהמטבע שלהן הוא היורו. יש לציין שבשוודיה השכנה, שגם בה יורד השימוש במזומן בעקביות, דווקא הודיע הבנק המרכזי לפני שנה שהוא שוקל הוצאה של כסף דיגיטלי.

4. הנהגת מחוז מקלנבורג שבצפון קרוליינה, אחד המחוזות היותר מאוכלסים במדינה, גילתה בסוף השבוע שהאקרים השתלטו על המחשבים שלה ודורשים כופר של 23,000 דולר (או, לחילופין, שני ביטקוין). לאחר דיונים מהירים, הוחלט במחוז לשלוח את ההאקרים לחפש את החברים שלהם, ולהקים תשתית מחשבים חדשה בהתבסס על גיבויים שנחשבים אמינים. נציגי המחוז הסבירו שמעבר לעקרון של אי כניעה לסחטנות, עמד פה שיקול נוסף: החזרת המחשבים לפעולה אחרי תשלום הכופר תדרוש פחות או יותר זמן כמו התקנת המחשבים החדשים. כבוד, ושיהיה בהצלחה.

5. גוגל הודיעה לעיתונאית רייצ'ל אברהמס מהניו יורק טיימס, בצער רב וביגון קודר, שהיא מתה. אברהמס לא קיבלה את הבשורה טוב: היא מתעקשת שהיא חיה ואפילו מרגישה מצוין, שאין לה כוונה להצטרף למקהלות שמיימיות בעתיד הקרוב, על אחת כמה וכמה שהיא לא הצטרפה לאחת. הטעות של גוגל היא לבלבל את אברהמס עם אשה אחרת באותו השם, שאכן נפטרה לפני מספר שנים. גוגל בלבלה בין התמונה של אברהמס-שעדיין-נושמת-עצמונית ובין אברהמס-שרכשה-חווה. ידידים מודאגים החלו ליצור קשר עם אברהמס-שבעולם-הזה כדי להודיע לה שגוגל ערכה לה הלוויה, ואברהמס-שתזכה-לחיים-ארוכים התעקשה שהשמועות על מותה היו מוקדמות. בשבוע האחרון ערכה אברהמס מרדף אחרי נציגי גוגל כדי להביא לשינוי הטעות, וגילתה כמה קשה להשיג נציג אנושי שידבר איתך מטעם אחת החברות החזקות בעולם. בסופו של דבר השתמשה אברהמס בפריווילגיה שאין לרוב האוכלוסיה: היא הודיעה לדוברת גוגל שהיא הולכת לכתוב על זה בניו יורק טיימס ודרשה תגובה. הבעיה נפתרה תוך שעות.