היום: הישורת האחרונה במינוי ברכה לנציבת שירות המדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו יעמוד היום בפני המכשול העיקרי למינוי המועמדת המועדפת עליו לנציבת שירות המדינה. הוועדה המייעצת לבחירת הנציב תתכנס בצהריים לבחון את כשרותה לתפקיד של עפרה ברכה ‑ מנהלת האגף לביקורת ברשויות המקומיות במשרד הפנים.

בין השאר, הוועדה תידרש להביא בחשבון שורה של טענות שעלו נגד מינויה של ברכה. חברי הוועדה שעליהם מוטלת האחריות הזאת הם השופט בדימוס חנן אפרתי (יו"ר הוועדה), איש השירות הציבורי הוותיק אריה בר, וכן נגה קינן ‑ מייסדת פורום ראשי המשק, הנחשבת למקורבת לנתניהו.

בנימין נתניהו ועפרה ברכה | צילום: אלכס קולומויסקי, לשכת רואי חשבון בישראל

אם תאשר הוועדה את מינויה של ברכה, הוא יעלה לשולחן הממשלה, שאינה צפויה להתנגד. עם זאת, כבר הוגשו עתירות לבג"ץ נגד המינוי.

הוועדה המייעצת לבחירות נציב שירות המדינה היא מוסד יוצא דופן, שתפקידו היחיד לבחון את הכשרות של מועמד ראש הממשלה למשרה. הצורך בוועדה נובע מכך שאחד החברים בוועדה שמאשרת את שאר המינויים הבכירים בשירות המדינה ‑ כגון נגידת בנק ישראל, הרמטכ"ל ומפכ"ל המשטרה ‑ הוא נציב שירות המדינה עצמו. לוועדה יש השפעה רבה על מינוי אחד המנהלים החזקים בשירות הציבורי, שמופקד על 72 אלף עובדים במשרדי הממשלה ובמערכת הבריאות.

בראשית החודש, כפי שנחשף באתר "כלכליסט", הציג נתניהו את מועמדותה של ברכה באופן רשמי. הידיעות על בחירה זו משכו אש בשל הקשרים לכאורה בין השניים: ברכה היא אחותה של רונית לוגסי ‑ מוותיקות העובדות בלשכת נתניהו ‑ ואמה של שני ברכה, מזכירה בלשכתו שנחשבת ל"רל"שית" שלו ומקורבת גם לשרה נתניהו.

בביקורת שערכו לפני שנתיים אנשי מבקר המדינה באגף לביקורת ברשויות המקומיות שמנהלת ברכה נתגלו "ליקויים ניכרים", בעיקר בהיבטים של מינהל תקין. המבקר יוסף שפירא כתב כי מצא בעיות בהליך מינוי רואי החשבון לביקורת ברשויות, בהעסקת מתמחים, בהקצאת השעות לרשויות ועוד.

לפני שבוע נחשף ב"כלכליסט" מקרה שאירע השנה, שבו נשלחה לברכה התרעה על מקרה שחיתות בעיריית ראשון לציון, והיא גלגלה אותו הלאה. מקרה זה עומד במוקד פרשת השחיתות הגדולה שבה חשוד גם יו''ר הקואלציה דוד ביטן.

מי הם חברי הוועדה שאמורים לבחון היום את מינויה של ברכה?

השופט בדימוס אפרתי (70), העומד בראש הוועדה, הוצנח לתפקיד ברגע האחרון אחרי שפרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס, התפטר במפתיע מחברותו בשל פגמים חמורים שנפלו בהליכי המינוי שלו. פגמים אלה תוקנו במהרה עם מינויו של אפרתי, ככל הנראה כדי להתכונן לפנייה שתוגש לבג"ץ אם יאושר מינויה של ברכה.

הלשון המשתלחת של היו"ר

אפרתי היה בעבר קצין משטרה, עורך דין פרטי, ולבסוף סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב. אחרי פרישתו מונה לסגן הממונה על תלונות הציבור על שופטים. בין הפסיקות היחידות שפרסמו אותו היתה ההרשעה של יעקב העליון במעשים מגונים. בעקבות ההרשעה האשים עורך דינו של העליון רונאל פישר ש"המעשה המגונה היחיד היה פסק הדין של אפרתי". אפרתי לא נשאר חייב ואילץ את פישר לעמוד בהליך משמעתי של לשכת עורכי הדין.

תו ההיכר של אפרתי הוא הקשיחות והנטייה לגעור בסובבים אותו. בשנת 2002 נחשף פתק שכתב אפרתי לשופטת אחרת, ובו הטיח עלבונות בשוטר שהופיע בפניו וכינה אותו "חכם כמו חתיכת בצק, עקשן וטיפש". בשנת 2009 שוב עלה שמו לכותרות כשבהיותו במעלית ראה גבר שולח ידיים לישבנה של עורכת דין צעירה. האפרתי תפס את האיש בחוזקה ולקח אותו לתא המעצר של בית המשפט.

אבל חברה מעניינת ובעייתית יותר בוועדה היא נגה קינן ‑ מייסדת ומנכ"לית פורום CFO ופורום ראשי המשק, המנסה להתקרב לנתניהו. שני הארגונים שייסדה קינן כיכבו בעשור האחרון בכמה תחקירים עיתונאיים. אף שהם מתהדרים בשמות הרומזים לפעילות ציבורית התנדבותית, שניהם למעשה חברות פרטיות, והם הקנו לקינן השפעה עצומה על פוליטיקאים, מנהלים ופקידים בכירים. בין חברי הנשיאות של הפורומים נמנו מוזי ורטהיים, יעקב פרי, אבי לוי, רוית ברניב, ארז ויגודמן, אייל סולגניק (בהיותו מנהל הכספים של IDB), וכן בכירים בחברה לישראל של משפחת עופר.

צילום: יריב כץ, אוראל כהן

עצות וכיבודים לנתניהו

קינן קשורה בכמה דרכים לראש הממשלה. הוא נועץ בה לעתים בסוגיות כלכליות, וצירף אותה ב־2009 לצוות חשיבה להתמודדות עם המשבר הפיננסי העולמי, לצד אלי הורביץ, יצחק תשובה ועידן עופר. קינן, מצדה, העניקה לראש הממשלה עוד ב־2004 את "אות ראש הממשלה לעידוד הצמיחה במשק" ‑ פרס מטעם פורום ראשי המשק, שבשנת 2011 הוענק גם לשר התקשורת דאז משה כחלון. בשנותיו הראשונות של הפרס משרד ראש הממשלה היה שותף לו, עד שהיועצת המשפטית של המשרד דרשה לנתק את הקשר עם החברה של קינן. אף על פי כן, נתניהו נאם מאז בארבעה כנסים של הפורום.

קינן היא החברה המנוסה ביותר בוועדה המייעצת, שכן היא ישבה בה גם ב־2010, כשאושר מינויו של משה דיין לנציב שירות המדינה. גורמים שהיו מעורים בעבודת הוועדה ביקשו לציין שחברי הוועדה פסלו אז את המועמד שהיה מועדף על נתניהו, ברי בר־ציון, בשל טענות לקרבה לנתניהו.

החבר השלישי בוועדה המייעצת הוא אריה בר (73), מנהל ותיק בשירות הציבורי, שנחשב לאיש מקצועי וחסר זיקה פוליטית. הוא כיהן כמנכ"ל במשרדי הפנים, התחבורה והבינוי והשיכון, כמנכ"ל החברה הממשלתית לפיתוח "ערים" וחברת נתיבי איילון, וכן ייסד את המועצה המקומית רהט ועמד בראשה. ההרפתקה הפוליטית היחידה שלו היתה ב־1993, אז התמודד על ראשות עיריית באר שבע ברשימה עצמאית.

בר הוא היום איש עסקים פרטי. שמו נזכר כמועמד לתפקידים בכירים כגון מנכ"ל חברת החשמל ומנהל מינהל מקרקעי ישראל.