2017 בהייטק: עלייה של 7% בשכר - 26,644 שקל בחודש

השכר הממוצע של אנשי תוכנה בישראל עלה ב-7% בשנה החולפת ל-26,644 שקל בחודש, שכר הגבוה פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק. ברוב התחומים נרשמו עליות שכר כאשר בולט במיוחד הוא הזינוק בשכרם של מהנדסי DevOps שעלה ב-17% ל-29,500 שקל בחודש, כך לפי נתוני חברת See.V. המחסור באנשי תוכנה והכניסה של ענקיות כמו אמזון לישראל הקפיצו את השכר ואת מענקי החתימה שמציעות החברות לטאלנטים בתעשייה.

"שנת 2017 הייתה ללא ספק שנה טובה במיוחד לאנשי התוכנה בישראל", אומרת מרב לייפר, מנכ"לית see.V, המתמחה בגיוס טאלנטים בתחומי התוכנה לסטרטאפים ולחברות הייטק. גם מפתחי Frontend נהנו מעליית שכר משמעותית של 14% ל-26,125 שקל לחודש ומפתחים ב-Node.js ראו עלייה של 12% בשכרם ל-29,150 שקל לחודש. שיאני השכר הם מפתחי אלגוריתמים, ששכרם הממוצע ברבעון הרביעי של 2017 עומד על 30,500 שקל לחודש, עלייה של 7% ביחס לרבעון הרביעי אשתקד, ובמיוחד מדעני הדאטה ששכרם עומד על כ-40 אלף שקל לחודש.

 

 

מענקי חתימה של עשרות אלפי שקלים

המחסור באנשי תוכנה בשוק בא לידי ביטוי במלחמה של ממש על טאלנטים. לפי נתוני הרשות לחדשנות חסרים בישראל כעשרת אלפים אנשי תוכנה והמחסור הזה גורם לכך שהם מחוזרים על ידי החברות. השכר עולה ומענקי החתימה המוצעים עולים ויכולים להגיע ל-40, 80 ואפילו 100 אלף שקלים במקרים מסויימים. "בחודשים האחרונים אמזון נכנסה כמו רוח סערה והציעה למתכנתים ישראלים משכורות עתק ומענקי חתימה אגדיים. אבל אמזון לא המציאה את מענקי החתימה. עוד לפני הכניסה של אמזון, הורגשה אצלנו עליית מדרגה במלחמה על המועמדים המובילים. הם מחוזרים על ידי מנכ"לים ומנהלי פיתוח של חברות, מקבלים תנאי העסקה מפתים, חופשות על חשבון החברה, ומענקי חתימה בסך עשרות אלפי שקלים. אז כן, העובדים הם הנהנים הגדולים מהמצב הנוכחי. אבל צריך לזכור שהמחסור העצום בכוח אדם טכנולוגי זה לא מצב טוב לשוק בכללותו. באופן ברור, הסטרטאפים, שמתקשים לעמוד בתחרות האגרסיבית על המועמדים, בוודאי מול ענקיות כמו אמזון, משלמים את המחיר. המאבק האמתי הוא למלא את המחסור העצום בעובדים, והפתרון לא יימצא בקרב "כוכבי התוכנה", שהם מתי מעט, אלה דווקא על ידי שילוב של אנשי תוכנה פחות מנוסים והכשרתם בתוך החברות", אומרת לייפר.

 

 

המועמדים ה'חמים': מפתחי Frontend ו-Big Data

  

ברבעון הרביעי של 2017 חל גידול כמעט בכל התחומים בכמות המשרות החדשות שנפתחו בהשוואה לרבעון הרביעי אשתקד. לכל אורך 2017, הביקוש הגדול ביותר נרשם למפתחי Frontend ומפתחים ב-Java, עם יותר מ-100 משרות חדשות שנפתחו בכל רבעון. כמו כן, חל זינוק בביקוש למהנדסי DevOps (עלייה של 95% ביחס לרבעון הרביעי אשתקד), ולמפתחים בתחום ה-Big Data (עלייה של 156% במספר המשרות שנפתחו). לעומת זאת, מהנתונים עולה כי ירידות חדות של כ-40% נרשמו בכמות המשרות שנפתחו למפתחים ב-PHP ולמפתחי תוכנה ב-Ruby. בשני המקרים, הירידה בביקוש באה לידי ביטוי גם בירידה בשכר הממוצע. במיוחד בולטת הירידה החדה (17%) בשכר הממוצע של מפתחים ב-Ruby ל-21,500 שקל לחודש.

בינה מלאכותית הפכה להכרח; ניצני דרישה למפתחים בתחום הבלוקצ'יין

"התחומים המבוקשים ביותר, ואלה בהם נרשמו העליות החדות בביקוש - הם גם לרוב המשרות שהיה הכי קשה לאייש השנה", אומרת לייפר, ברשימה הזאת, היא מונה את מהנדסי ה-DevOps, מפתחי Frontend ומפתחים ב-Python, ולבסוף את מדעני הדאטה: "שנת 2017 היא השנה בה נעשה ברור מעבר לכל צל של ספק שכלים של בינה מלאכותית עשויים להיות בעלי חשיבות מכרעת לחברות רבות. לכן חל זינוק בביקוש למפתחי אלגוריתמים באופן כללי, ובפרט למדעני דאטה ולמהנדסי Machine Learning."

בשנה האחרונה חלה עלייה של כ-27% במספר המשרות שנפתחו למפתחי אלגוריתמים וגידול של עשרות אחוזי בדרישה למדעני דאטה. "זוהי מגמה עולמית", אומרת לייפר, "למשל, בארה"ב חל ב-5 השנים האחרונות גידול של יותר מ- 650% במספר המשרות למדעני דאטה (על פי נתוני לינקדאין). לעומת זאת, הגידול בכמות אנשי המקצוע בתחום רחוק מלהיות תואם. במיוחד חסרים מדעני דאטה, כי אלה מועמדים בעלי כישורים גבוהים, בעלי תואר שני ודוקטורט." הגידול בתחום בא לידי ביטוי גם בכמות הסטרטאפים בתחומים של רובוטיקה ובינה מלאכותית שמחפשים עובדים. כמו כן, קיים גידול בכמות הסטרטאפים בתחום אבטחת המידע, תחום שגם סובל ממחסור עצום במומחים ואנשי מקצוע. לדברי לייפר לאחרונה, מרגישים גם אצלנו את הזינוק של הביטקוין, ועולה דרישה למפתחים בתחום הבלוקצ'יין.

לא מחפשים עבודה

 

בעבר אחד הנתונים המעניינים לגבי שוק העבודה בהייטק היה זמן החיפוש של עובדים בתחומים שונים, שכן זה היה מעיד על הביקוש לאותם מועמדים בשוק. היום, הנתון אינו חד משמעי וקשה יותר להפיק ממנו מסקנות שכן יש עלייה מתמשכת בכמות ה'מועמדים הפאסיביים'. מועמדים שאינם מחפשים עבודה באופן פעיל, שמרוצים במקום העבודה שלהם, אך עדיין בוחנים במקביל כל הזמן הזדמנויות חדשות שיכולות להוביל לשיפור בתנאים. "מרבית המועמדים בתחומי התוכנה שייכים לקבוצה זו. מועמדים כאלה, שלא מחפשים באופן פעיל גם לא ממהרים לעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלהם ואז 'זמן החיפוש' מתארך, אבל זה כמובן לא מעיד בשום צורה על קושי למצוא עבודה, אלא על ההפך", אומרת לייפר.

המחסור בכוח אדם והקושי לגייס מועמדים מתאימים הובילו לחדירה של הבינה המלאכותית גם לעולם הגיוס. בשנים האחרונות, קמו סטרטאפים רבים, שמציעים שיטות גיוס חדשניות: כך למשל נכנסו לתעשייה ציידים חכמים לסורסינג, רובוטים מראיינים ומשחקים, אומרת לייפר. למשל, מועמדים משחקים במשחק מחשב אשר מדמה סיטואציות בעבודתם העתידית, והמועמד/ת שמצליח להתקדם במשחק, מתקבל לעבודה. השנה, חברת יוניליוור השתמשה בטכנולוגיות חדישות לצרכי גיוס עובדים: אלגוריתם סקר את פרופילי הלינקדאין של מאות אלפי מועמדים, ובחר מתוכם את המתאימים לתפקיד. אלה הוזמנו לשחק במשחקים שונים (שהחליפו את מרכז ההערכה המסורתי), המועמדים הטובים (שהגיעו לתוצאות טובות במשחקים) התבקשו לשלוח ראיונות וידאו - ובסופו של התהליך הטכנולוגי, 200 מועמדים רואיינו על ידי אנשי החברה.