צילום: עמרי מילמן
המשבר בטבע
טבע עוד לא מצאה את התרופה למחלתה
על הנהלת טבע להחזיר את הלקוחות למוקד תשומת הלב של יצירת הערך ולא לבעלי המניות, לכבד את עובדי החברה וספקיה ולראות בהם שותפים חיוניים ולהפגין צנעה בתגמול המנהלים
בשנות ה-50 של המאה הקודמת נקלעה טויוטה למשבר החמור בתולדותיה. החברה עמדה על סף פירוק ונאלצה לפטר מחצית מעובדיה. אך הפיטורים הללו לוו בכמה החלטות רדיקליות שבזכותן התאוששה טויוטה והפכה למה שהיא היום – יצרנית הרכב הרווחית בעולם. הנהלת טויוטה החליטה אז על שלושה איסורים: לעולם לא להשתלט על חברות מתחרות (לעודד תחרות), להסתמך על הון עצמי ולא לקחת הלוואות, ולא לפטר עוד עובדים.
קראו עוד בכלכליסט
העדיפו ליצור "הצפת" ערך לבעלי המניות
מחלתה של טבע החלה מנטישת התכלית ליצירת ערך ללקוחותיה (המקומיים והגלובליים) בדרך של בניית חברה ישראלית המבוססת על תרבות יזמית וחדשנית של עובדיה. סדרת המנהלים "המקצועיים" שבאו לאחר המנהיג המייסד אלי הורביץ העדיפו ליצור "הצפת" ערך לבעלי המניות ע"י כניסה אגרסיבית למשחק הגלובלי של מיזוגים ורכישות בשוק הפרמצבטיקה. עם אובדן העניין ביצירת ערך ללקוחותיה ובטיפוח העובדים כשותפים המובילים חדשנות ויזמות ("כסף טוב"), והעדפת רווח פיננסי קצר-מועד באמצעות רכישות והשתלטות על חברות ("כסף רע"), איבדה טבע את דרכה העסקית. במקום להשקיע במחקר ופיתוח תרופות כדוגמת הקופקסון, שהביאה ערך רב לחולי טרשת, הנהלה טבע השקיעה את ההון, האנשים והאנרגיה הניהולית בשוק המיזוגים והרכישות על מנת ליצור ערך לבעלי המניות. מדיניות ההשתלטות על נתחי שוק באסטרטגיית "מיזוגים ורכישות" היא דוגמה מובהקת לניגוד העניינים שבין אינטרס המנהלים (ובעלי המניות) לבין אינטרס הלקוח: השתלטות על חברה מתחרה המחזיקה בנתח שוק של תרופה או אביזר רפואי, מאפשרת לחברה לחסום את התחרות ולהעלות את מחירי התרופות, ועימם את ערך המניה ושכרהמנהלים. במקרה של כישלון ההשתלטות ופגיעה בחוסנה הפיננסי של החברה, המנהלים מכריזים על "תוכנית הבראה" של קיצוץ הוצאות, פיטורי עובדים ופגיעה ברמת השירות.
טבע תצטמק או תיפלט מהשוק
זוהי שעת מבחן למנכ"ל הנוכחי קור שולץ: עליו לבחור בין דרך החיסול (במכירות, פיטורים או פשיטת רגל), לבין שינוי טבע החברה וחזרה למשחק במגרש שממנו צמחה. בנייה מחודשת של החברה סביב תכלית יצירת הערך ללקוח כרוכה בהובלת שינוי תרבותי וחזרה לחזון המקורי של אלי הורביץ: חברה ישראלית יזמית, אינובטיבית (מפתחת תרופות), הרואה בעובדיה (בישראל ובעולם) שותפים לצמיחה אורגנית. על פניו נראה כי ההנהלה החדשה בחרה בדרך החיסול. בעובדים היא נוהגת בכוחנות ואטימות של מי שמבקש להיפטר מסחורה משומשת. גל המפוטרים הראשון הוא רק הקדמה לגלי הפיטורים הבאים, משום שכחברת ענק הסוחרת בנתחי שוק ולא מפתחת ומייצרת תרופות ואביזרים רפואיים, אין להנהלת טבע ובעלי מניותיה אינטרס לשמור מפעלים בישראל. בסופו של דבר, טבע תצטמק או תיפלט מהשוק ,בעוד הערך ללקוח ומחירי התרופות ימשיכו לעלות בשוק ההופך יותר ויותר ריכוזי. במשחק "המיזוגים והרכישות" מדובר במהלך מקובל: הקיצוצים מעלים שוב את מחיר המניה ויוצרים אשליית תיקון. התסריט הכאוב ידוע מראש: ראש הממשלה ייצא ידי חובתו בתחנונים "לצמצם את הפגיעה", ראשי ההסתדרות ישביתו את המשק והעובדים יבעירו צמיגים. משרד הכלכלה אולי יציע מענקי מדינה לסיוע למפעלים המאוימים בסגירה – פעולות שיוכחו כהנשמה זמנית, משכך כאבים מתוצרת טבע.במציאות הקיימת, אמון הלקוחות והעובדים נשחק במהירות, ודבר לא ישיב אותו מלבד מנהיגות תעשייתית רלוונטית שתחזיר את "אניית הדגל" לנמל הבית. במידה והנהלת טבע תחליט להחזיר עטרה ליושנה, הנה 5 עקרונות מנחים:
1. חזרו לתכלית: החזירו את הלקוחות למוקד תשומת הלב של יצירת הערך.
2. גבשו חזון בהיר לחברה: הציגו את מאפייני הזהות והתרבות הארגונית של החברה בעתיד.
3. כבדו את עובדי החברה וספקיה וראו בהם שותפים חיוניים למימוש התכלית והחזון.
4. יישמו אסטרטגיה עסקית המבוססת על תרבות של ארגון לומד, מפיק לקחים ומסתגל לתנאי סביבה עסקית משתנים.
5. הפכו את תגמול המנהלים ודרך התנהלותם למופת ודוגמה אישית של צניעות וענווה.
ללא שינוי כיוון דרמטי כזה לא ניתן יהיה להציל את "אוניית הדגל" השוקעת, ועדיף להתמקד בחילוץ עובדי החברה הלכודים על הסיפון.בעז תמיר
6 תגובות לכתיבת תגובה