אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מהו המהלך העסקי המוצלח של 2017?

כלכליסט ופירמת BDO יבחרו בשבוע הבא את המהלך העסקי של השנה זו השנה השלישית ברציפות. הדגש בבחירת המועמדים היה הפעם על מהלכים ארוכי טווח, שהוזנקו לפני שנים וכעת נושאים פרי. משינוי מיקוד ועד רכישות משתלמות — אלה המהלכים שהוכיחו את עצמם בשנה החולפת

20.12.2017, 07:55 | כלכליסט בשיתוף BDO

בפעם השלישית "כלכליסט" בשיתוף פירמת BDO יבחר את המהלך המשמעותי ביותר של השנה. הפעם הושם דגש על מהלכים ארוכי טווח, שהביאו לתפנית בחברה ולהשאת ערך לאורך זמן. לפיכך נבחנו מהלכים שהחלו כבר לפני כמה שנים אך נשאו פרי בשנה האחרונה. התחרות היתה פתוחה לכל החברות הישראליות הציבוריות, המדווחות או הסחירות, בארץ או בחו"ל. שבע הפיינליסטיות שעלו לגמר הן על־בד, צ'ק פוינט, נייס, אורבוטק, טאואר, סלקום וקייט פארמה, ומתוכן יוכרזו שלוש הזוכות בוועידת התחזיות השנתית של "כלכליסט" ב־25 בדצמבר בגני התערוכה.

קראו עוד בכלכליסט

על־בד: המפעל בדימונה הושלם, המיקוד עובר למוצר דגל חדש

חברת על־בד ממשואות יצחק מוכרת בעיקר בזכות ייצור מגבונים לחים, העשויים בד לא ארוג. הכנסותיה מתחום המגבונים עמדו בתשעת החודשים הראשונים של 2017 על 870 מיליון שקל — כ־80% מההכנסות של על־בד. לחברה עוד שתי פעילויות שפותחו בשנים האחרונות, טמפונים ומוצרי ספיגה. לעל־בד לא מעט אתגרים. החברה פועלת בתחום תעשייתי בעל שיעור רווחיות לא גבוה, ולה רווחיות גולמית של 20%–23% בממוצע. עליה להשקיע במחלקת מו"פ מתקדמת כדי להצדיק את קיומה בעולם התחרותי. בנוסף, רוב תוצרתה מופנה ליצוא, ולכן היא סובלת מתנודות בשערי המט"ח. אף על פי כן החברה מצליחה לרשום רווחיות ולהגדיל את הכנסותיה בעקביות.

השנה הבשילו שני מהלכים שעליהם שקדה החברה בשנים האחרונות. הראשון, השלמת ההקמה של המפעל בדימונה. החברה השקיעה כ־230 מיליון שקל במחקר ופיתוח ובהקמת מפעל בדימונה לייצור נייר נשטף. לדברי המנכ"ל דן מסיקה, תחום זה צומח בשל הסתימות שיוצרים מגבונים בביוב. "התקינה הבינלאומית לגבי בדים נשטפים מתהדקת. סתימות בביבים בכל העולם חייבו את החברות לחשוב על פתרונות", אמר. להערכתו, קטגוריה זו צפויה לעקוף את מוצר הדגל, המגבונים. מיקומו של המפעל מזכה את על־בד ממס מופחת של 9% על פעילותו.

המהלך השני שהבשיל הוא פיתוח המפעל בפולין לשם התרחבות באירופה. לדברי מסיקה, לפיתוח המפעל שני יתרונות משמעותיים: ראשית, בפולין יש כוח אדם איכותי בתחומים טכניים, ועל־בד יכולה לגייס עובדים ברמה גבוהה. שנית, מכירותיה של על־בד מופנות ברובן לגרמניה, וקרבתה של פולין לשוק היעד מאפשרת חיסכון בעלויות. פולין עדיפה על גרמניה כמוקד ייצור כי שיעור המס שמשלמת על־בד בפולין הוא 19% בלבד לעומת 31% בגרמניה. כמו כן, עלות שעת עבודה בפולין היא 2.9 יורו לשעה לעומת 9 יורו בגרמניה.

צ'ק פוינט: מערכת חדשה שמעניקה הגנה כוללת מפני איומי הסייבר

2017 היתה השנה שבה צ'ק פוינט כבשה את הבכורה. אף שאינה נסחרת בתל אביב אלא בנאסד"ק, ענקית אבטחת המידע היא החברה הישראלית בעלת שווי השוק הגדול ביותר — 18 מיליארד דולר. היא הגיעה לכך בזכות עלייה של 25% בשנה האחרונה, וגם בצל נפילתה של טבע, שהובילה בעשור האחרון. זו אינה הפעם הראשונה שבה צ'ק פוינט עוקפת את טבע, אך אז זה היה בנסיבות שונות לחלוטין: צ'ק פוינט, המנוהלת על ידי גיל שויד מאז ייסד אותה, כבר היתה הישראלית הגדולה ביותר בשלהי 2000, על רקע בועת הדוט.קום. היא הגיעה אז לשווי שוק של 25 מיליארד דולר, בעוד טבע נסחרה סביב 9 מיליארד דולר בלבד.

לא רק נפילתה של טבע הביאה את צ'ק פוינט לשיאים. התגברות איומי הסייבר ומוצרים שהשיקה דחפו אותה לתוצאות שיא. המהלך המשמעותי האחרון של צ'ק פוינט היה השקת פלטפורמת אינפיניטי (Check Point Infinity). זו נחשבת למערכת המשולבת הראשונה שמספקת הגנה לרשתות תקשורת, ענן ומובייל. "כל דבר בעולם מחובר, והדברים בתחום הסייבר הופכים מורכבים מאי פעם", אמר מוטי שגיא, מנהל טכנולוגיות האבטחה בצ'ק פוינט. "ההתקפות עוברות תהליך של אבולוציה, וגם התשתיות מתקדמות יותר ויותר. בעולם קיימים פתרונות אבטחה שבנויים לתת מענה לאיום מסוים או תשתית מסוימת — ללא פתרונות כוללים", הסביר שגיא.

"יש פתרונות שרק נותנים התרעה כשמתבצעת מתקפת סייבר. זה בערך כמו שיעמוד שומר בכניסה לבנק, וכשייכנסו פורצים הוא יגיד שיש פריצה. אינפיניטי היא מערכת אחודה שנותנת פתרון למגוון איומים". לדבריו, "אם ללקוח יש תקציב לאבטחת ענן ותקציב אחר למתקפות סייבר, המערכת שלנו נותנת פתרון כולל, מרחיבה את סל השירותים, ומבחינתנו גם את אופק ההכנסות".

אורבוטק: רכישה שהכפילה את המכירות והרווח

כניסה לתחום חדש אינה תמיד מוצלחת, אך אורבוטק הצליחה היכן שרבות נכשלות. חברת האלקטרוניקה מיבנה, שעד 2014 התמקדה בייצור ציוד בדיקה עבור ענף השבבים ויצרני מסכים שטוחים, יצאה לדרך חדשה. באוגוסט 2014 החליטה הנהלתה לרכוש את חברת SPTS הבריטית מקרן Bridgepoint תמורת 370 מיליון דולר במזומן. עבור חברה שכל ימיה התמחתה בציוד בדיקה, ההחלטה לעבור לציוד ייצור היתה דרמטית.

המהלך הכניס את אורבוטק לשוק המארזים המתקדמים לשבבים, הקפיץ את היקף פעילותה, הכניס אותה לשווקים חדשים, הרחיב את סל המוצרים והשירותים שלה והעניק לה נגישות ללקוחות מהותיים חדשים. הכניסה לשוק החדש כמעט הכפילה את הכנסות אורובוטק, מ־580 מיליון דולר ב־2014 לצפי של כ־900 מיליון דולר ב־2017. נכון לנובמבר שעבר, אורבוטק רשמה שיא של 16 שנה — זינוק בשווי השוק בנאסד"ק וחציית רף 2 מיליארד הדולרים. זאת על רקע ההשקה המדוברת של אייפון 8, שאורבוטק מעורבת בתהליכי ייצורו.

 , צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, ענר גרין, ערן יופי כהן, Todd Cheney / UCLA Photography צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, ענר גרין, ערן יופי כהן, Todd Cheney / UCLA Photography  , צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, ענר גרין, ערן יופי כהן, Todd Cheney / UCLA Photography

נייס: שתי רכישות שלקחו את החברה קדימה

2016 היתה שנה חשובה עבור נייס מערכות. החברה, שבעבר התמחתה במערכות ביטחוניות, ביצעה שתי רכישות אסטרטגיות שהגדילו במידה ניכרת את מגוון המוצרים שהיא מציעה ללקוחות — ואת מגוון הלקוחות עצמם. שתי הרכישות שיפרו והרחיבו את יכולת המענה למגמות העיקריות בשוק המטרה של נייס — מעבר לענן ושימוש בבינה מלאכותית.

הרכישה הראשונה בוצעה בינואר 2016: חברת Nexidia, שעוסקת בניתוח אינטראקציות בין חברות ללקוחות. החברה, שנרכשה תמורת 135 מיליון דולר, חיזקה לנייס את יכולות מערכות האנליטיקה — מערכות המאפשרות למשתמש להוציא במהירות מידע לפי חיתוכים שונים. בזכות האנליטיקה בענן החברה אפשרה לנייס להוסיף יכולות ולהיענות לצורכי המשתמשים מהר יותר. בנוסף היא אפשרה לנייס להציע את פתרונות האנליטיקה גם בסביבות תוכנה של מתחרים. כתוצאה, נתח השוק של נייס זינק, ולפי חברת ניתוח השוק DMG, הוא כפול מזה של המתחרה הקרובה ביותר בתחום.

הרכישה השנייה הושלמה בנובמבר 2016. inContact, שנרכשה תמורת 940 מיליון דולר, נתנה לנייס יכולת משלימה בשוק נושק לשוק המסורתי שלה, הכפול בגודלו מזה שנייס פעלה בו. הענן אפשר לנייס להציע פתרונות לארגונים קטנים בהרבה מלקוחותיה המסורתיים, חברות ענק. שתי הרכישות מיצבו את נייס כשחקנית המובילה בשוק התוכנה לארגוני שירות לקוחות, והגדילה את השוק הפוטנציאלי. מניית נייס נסחרת בת"א ובנאסד"ק. בשנה האחרונה עלתה המניה בנאסד"ק ב־29%, ונייס נסחרת לפי שווי שוק של 5.4 מיליארד דולר. ב־2017 מורגשות תוצאות הרכישה בקצב צמיחה מואץ, וניכרת עלייה דרמטית במכירות ממנויים ועלייה מתמדת ברמת הרווחיות.

סלקום: הדרמה הטלוויזיונית שאיש לא צפה

שוק שידורי הטלויזיה לוהט בשנתיים האחרונות. יריית הפתיחה נורתה לפני כשנתיים, כשסלקום חנכה את שידורי סלקום tv ב־99 שקל. בתחילה היא נגסה בעיקר בסוג מסוים של לקוחות, שהיה נכון להתנתק מחברות הלוויין והכבלים ולעבור לממשק הדיגיטלי שלה. אך בהמשך סלקום הצליחה להגדיל את חלקה בשוק באופן עקבי. עד לפני כמה שנים מנויי הכבלים והלוויין היו מוכנים לשלם 350–250 שקל לחודש. עכשיו גם החברות הגדולות מציעות חבילות מוזלות כדי לעצור את הדימום. מה שהחל בזליגה אטית של לקוחות הפך למבול ובתוך שבעה רבעונים איבדה HOT כ־30 אלף מנויים בשידורי הטלוויזיה, בדומה למכה שספגה חברת הלוויין yes.

סלקום ופרטנר, חברות הסלולר שנתפסו בהתחלה כשחקניות שנותנת שירות חלקי בתחום הטלוויזיה, הציגו ברבעון השלישי נתוני גיוס גבוהים.סלקום tv דיווחה כי הגיעה ל־154 אלף לקוחות, לאחר שהצליחה לצרף 17 אלף לקוחות חדשים ברבעון השלישי. מעבר לגיוס 10% משוק הטלוויזיה, הצלחתה העיקרית של האסטרטגיה בסלקום טמונה בערך הפעילות לחברה. ערב כניסתה לטלוויזיה, שווי סלקום היה זהה לזה של פרטנר המתחרה. שלוש שנים לאחר יישום האסטרטגיה, נפתח ביניהן פער עצום: נכון לסוף הרבעון השלישי עמד שווי הפעילות (EV) של סלקום על 6.31 מיליארד שקל, בעוד זה של פרטנר עמד על 4.51 מיליארד שקל. באמצעות כניסה מוצלחת לטלוויזיה ייצרה סלקום שווי גבוה ב־1.8 מיליארד שקל מפרטנר, אף שפרטנר נהנתה מהכנסה חד־פעמית גבוהה עבור מחיקת המותג אורנג'.

 , צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, ענר גרין, ערן יופי כהן, Todd Cheney / UCLA Photography צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, ענר גרין, ערן יופי כהן, Todd Cheney / UCLA Photography  , צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, ענר גרין, ערן יופי כהן, Todd Cheney / UCLA Photography

טאואר: המהפך שכלל את השותפות עם פנסוניק ניכר בתוצאות

הרבעון השלישי של 2017 היה הטוב בתולדות טאואר־ג'אז. חברת השבבים רשמה בו מכירות שיא של 355 מיליון דולר, עלייה של 9% בהשוואה לרבעון המקביל. הרווח הגולמי הסתכם ב־55 מיליון דולר, שיפור של 12% לעומת הרבעון המקביל. הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) הגיע לרמת שיא של 109 מיליון דולר — 31% מהמכירות. זאת בהשוואה ל־97 מיליון דולר ברבעון המקביל, עם 29% מהמכירות. בשורה התחתונה רשמה טאואר רווח נקי של 55 מיליון דולר, שיפור של 8% לעומת הרבעון המקביל והרווח הגבוה ביותר שרשמה מפעילות שוטפות. המשקיעים לא נותרו אדישים: המניה זינקה בשנה האחרונה ב־79% ועלתה ביותר מ־250% בחמש שנים.

מנכ"ל טאואר ראסל אלוונגר הצליח לעשות את הבלתי אפשרי כמעט. לפני 12 שנה, כשנכנס למשרדו במגדל העמק, היה נראה כי החברה מרחק צעד מקריסה. היום טאואר נחשבת לאחת החברות המצליחות בבורסה המקומית. אלוונגר הגיע לטאואר לאחר עזיבת קודמו, כרמל ורניה. טאואר הפסידה בשנתיים שקדמו להגעת אלוונגר 250 מיליון דולר, וקיומה עמד בספק.

אלוונגר, בעברו הרחוק מתאגרף, היה צריך להילחם על החברה. טאואר נאלצה אז לבצע סוג של הסדר חוב מול הבנקים, לבקש הזרמת בעלים מהחברה לישראל של עידן עופר ולהתמזג עם חברת השבבים האמריקאית ג'אז. שווי השוק שלה קפץ: מפחות מחצי מיליארד שקל ביום כניסתו של אלוונגר במאי 2005, לכמעט 12 מיליארד שקל היום.

אלוונגר נדרש לשתי חזיתות: חיזוק מבנה ההון של החברה, ובניית יכולות טכנולוגיות שיותירו את טאואר בזירה. לאחר המיזוג עם ג'אז, טאואר לא קפאה על השמרים. היא הרחיבה את יכולותיה בטכנולוגיות אנלוגיות, וביצעה רכישות שהתבססו על מודלים עסקיים ייחודיים. טאואר־ג'אז הקימה שותפות עם פנסוניק, הכוללת שלושה מתקני ייצור ביפן, ובנוסף רכשה מפעל ייצור בסן אנטוניו, המספק כושר ייצור נוסף.

המהפך ניכר היטב בתוצאות. מכירות החברה צמחו מקצב שנתי של כ־100 מיליון דולר לקצב שנתי של יותר מ־1.4 מיליארד דולר, מספר מתקני הייצור שלה גדל משניים לשבעה בשלוש יבשות, ומספר העובדים צמח מ־900 ל־5,500; מספר לקוחותיה עלה מ־30 בלבד ליותר מ־300.

קייט פארמה: יצירת ערך למשקיעים בתוך 3 שנים

לא הרבה חברות ביומד מצליחות להביא ערך למשקיעים מהציבור בתוך שנים ספורות מאז הנפקתן. לרוב הן נכשלות בשלבים מוקדמים וגורמות מפח נפש למשקיעים, ובמקרה הטוב לוקח למוצרים שלהן שנים רבות להבשיל. קייט פארמה, המפתחת טיפול לסרטן, נבדלת בכך מיתר החברות בענף. החברה שהקים אריה בלדגרין הצליחה להשיא ערך משמעותי למשקיעים בתוך שלוש שנים בלבד. מניותיה הונפקו בנאסד"ק בקיץ 2014, ושלוש שנים לאחר מכן, בקיץ 2017, נמכרה קייט פארמה בשלמותה לחברת התרופות האמריקאית גיליאד. גיליאד שילמה על קייט פארמה 11.9 מיליארד דולר, מחיר המשקף 180 דולר למניה — פי עשרה ממחירה בהנפקה הראשונית.

הטכנולוגיה שעליה נשען הטיפול של קייט פארמה, CAR-T, נחשבת לגולת הכותרת בתחום ריפוי הסרטן. מדובר בשיטה של אימונותרפיה — שימוש במערכת החיסון של הגוף כדי להלחם בסרטן. לימפוציטים מסוג T (תת־קבוצה של תאים לבנים) נלקחים מהחולה ומושתל בהם קולטן המזהה מרכיבים ספציפיים בתאי הגידול הסרטני של אותו החולה. התאים המהונדסים מוחזרים לגוף, מצוידים ביכולת לזהות את תאי הסרטן — ולתקוף אותם.

 

ההכרזה על הזוכים בתחרות המהלך העסקי של השנה תתקיים בוועידת התחזיות 2018 של "כלכליסט".

 

לפרטים ולהרשמה לחצו כאן

ההנפקה של קייט פארמה בנאסד"ק (במרכז אריה בלדגרין), צילום: Christopher Galluzzo ההנפקה של קייט פארמה בנאסד"ק (במרכז אריה בלדגרין) | צילום: Christopher Galluzzo ההנפקה של קייט פארמה בנאסד"ק (במרכז אריה בלדגרין), צילום: Christopher Galluzzo

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות