אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תקנות סימון המזון אושרו אבל יחולו רק מ-2020; גבינות צהובות לא יוחרגו צילום: אוראל כהן

תקנות סימון המזון אושרו אבל יחולו רק מ-2020; גבינות צהובות לא יוחרגו

בתום מאבק ארוך ורווי יצרים החליטה היום ועדת העבודה והרווחה לאשר את התקנות לסימון מוצרים המכילים כמויות גבוהות של נתרן, סוכר ושומן רווי. במקביל, בוטלה חובת טבלאות המרכיבים על אריזות קטנות. ח"כ אלי אללוף, יו"ר הוועדה: "מבקש מהציבור סליחה על השטויות של הח"כים"

20.12.2017, 11:09 | שחר אילן

לאחר מאבק ארוך ורווי לחצים אישרה הבוקר (ד') ועדת העבודה והרווחה פה אחד את תקנות סימון המזון במסגרתם יסומנו מוצרי מזון עתירי שומן רווי וסוכרים. התקנות יחולו רק מ-2020. ההסבר לכך, לדברי מנכ"ל משרד הבריאות משה סימן טוב, נעוץ ב"חוק איילת שקד" שקובע שכל שינוי בסימון מזון יכנס לתוקף רק שנתיים מסוף השנה שבה התקבל. לאחר מכן תחול בשני שלבים שבהם יעלו כמויות החומרים המחייבים סימון בהדרגה. כלומר, הרפורמה תחול במלואה רק באמצע 2021.

"רצינו להתחיל ב-2018 אבל המצב החוקי לא מאפשר", אמר בר סימן טוב וציין ש"רוצים שאנשים ייכנסו לסופר ולא יראו הכול אדום". עוד אמר שצריך לתת לתעשיית המזון זמן לשנות את נוסחאות המוצרים ולהוריד את כמויות הסוכר והנתרן והשומן הרווי בהן.

ח"כ אלי אלאלןף, יו"ר הוועדה, אמר ש"זה גם מהווה מענה לדרישת התעשיינים".

ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת אמר שהדחייה מוכיחה "שחוק איילת שקד מזיק ומסוכן".

הרפורמה בסימון מזון מיועדת להנגיש מידע לצרכנים בדבר ההרכב והערך התזונתי של מזון ארוז מראש, המכיל כמות גבוהה של נתרן, סוכרים או חומצות שומן רוויות. זאת באמצעות סימון בסמלים בצבע אדום. מוצרים בריאים יסומנו בירוק. כאמור סימון המוצרים יתחיל רק ב-2020 אבל יצרנים או יבואנים שירצו בכך יוכלו לעשות זאת כבר עכשיו. בישיבה גם נחשף שאריזות קטנות לא רק יקבלו פטור מסמלים אלא תבוטל החובה הקיימת שלהן להדפיס טבלת מרכיבים על העטיפה.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, צילום: נמרוד גליקמן מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב | צילום: נמרוד גליקמן מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, צילום: נמרוד גליקמן

גבינה צהובה לא תוחרג

 

בישיבה שב והעלה ח"כ איתן ברושי מהמחנה הציוני, הנחשב לנציג החקלאים בכנסת, את ההצעה להחריג את הגבינה הצהובה וגבינות קשות נוספות. הוא טען שיש גורמים שמבינים בנושא הבריאות לא פחות ממשרד הבריאות שחושבים שיש להחריגה.אלאלוף אמר לו ש"באת היום להיות נציג של אינטרסים". ברושי אמר לו "אל תחנך אותי". אלאלוף אמר בתגובה ש"אתה מקרה אבוד". אחר כך התנצל.

המדען הראשי של תנובה פרופ' זאב פייקובסקי אמר ש"בניגוד למוצרים אחרים הגבינה עתירת ערכים תזונתיים. זה מזון שיש להעדיף. 80% מהילדים לא מגיעים לצריכת הסידן הנדרשת". ד"ר ורד קאופמן שריקי מומחית לתזונה מאוניברסיטת אריאל אמרה ש"הרוורד קבעה שיש למעט בצריכת גבינות קשות. יש קשר בין גבינות קשות למחלות לב". כן ציינה ש"עודף נתרן בגבינות צהובות מונע ספיגת סידן".

מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב אמר ש"לא מצאנו סיבה להסתיר את המידע מהציבור ולהחריג גבינה צהובה". הוא ביקר את תנובה על שהיא אומרת שלא ניתן להוריד את רמת הנתרן והשומן הרווי בגבינה הצהובה. "הפחתתם נתרן וסוכר בשוקו וקוטג'. אני בטוח שלמרות שאתם אומרים היום שזה בלתי אפשרי לגבי גבינות צהובות,עד מועד הסימון תורידו את הנתרן והשומן הרווי בהן".

מדף גבינות צהובות (ארכיון). האריזות יסומנו במדבקה אדומה, למרות המאבקים, צילום: אוראל כהן מדף גבינות צהובות (ארכיון). האריזות יסומנו במדבקה אדומה, למרות המאבקים | צילום: אוראל כהן מדף גבינות צהובות (ארכיון). האריזות יסומנו במדבקה אדומה, למרות המאבקים, צילום: אוראל כהן

בדיון התגלתה מחלוקת חריפה בתוך סיעת כולנו. ח"כ מרב בן ארי מכולנו אמרה ש"זירו ובמבה לא מסומנים, אז גם גבינה צהובה לא צריך לסמן". יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ רחל עזריה אמרה שכל החרגה משמעותה שנטעה את הציבור שיחשוב שאין נתרן ואין שומן. עוד תקפה את תנובה ואמרה ש"תנובה קודם כל חברה סינית. מה אכפת לסינים מהבריאות של ישראל". בן ארי אמרה ש"מספיק להשמיץ את תנובה". יו"ר הועדה ח"כ אלי אלאלוף בכולנו אמר בתגובה ש"אני מבקש מהציבור סליחה על השטויות של חברי הכנסת. ככה הלוביסטים מנצחים אותנו".

נתרן מ-300 מיליגרם

 

בישיבה התברר שאריזות ששיטת האריזה שלהן קטן מ-25 מיליגרם לא רק יוחרגו מחובת הסימון בצבעים אלא גם יקבלו פטור מחובת טבלת הערכים הקלוריים שמוטלת עליהן. חברת הכנסת נורית קורן מהליכוד ויעל גרמן מיש עתיד ביקשו להשאיר את הטבלה. יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת פרופ' איתמר רז אצר ש"מטרת הסימון היא ילדים וילדים נחשפים בעיקר לאריזות קטנות". בר סימן טוב הסביר שהמטרה היא להתיישר ככל האפשר עם התקן האירופי.

בדיונים קודמים התברר שמשרד הבריאות נענה לדרישת היצרנים והסכים שמוצר יסומן רק אם יש בו מעל 400 מיליגרם נתרן במקום 100 בהצעה המקורית. בר סימן טוב הציג בישיבה פשרה לפיה מוצר יסומן מעל 300 מיליגרם. הפרופסור לתזונה דורית אדלר האשימה אותו בתגובה: "אתה מאפשר לכל אזרחי ישראל לחרוג בכמויות נתרן".

ויכוח התפתח גם סביב העובדה שיהיה סימון אדום לסוכר אבל לא לתחליפי סוכר. בר סימן טוב אמר ש"הנזק של סוכר לא דומה לשום תחליף סוכר. אין מה להשוות". לכן תחליפי סוכר דוגמת קולה זירו לא יקבלו מדבקה ירוקה אבל גם לא אדומה.

ח"כ מיכל בירן מהמחנה הציוני טענה לעומת זאת שדיאט קולה הוא משקה כל כך לא בריא ש"אפשר לפתוח סתימות בשירותים".

קולה זירו. משקאות המכילים תחליפי סוכר לא יסומנו, אך גם לא יקבלו מדבקה ירוקה, צילום: vox efx/flickr קולה זירו. משקאות המכילים תחליפי סוכר לא יסומנו, אך גם לא יקבלו מדבקה ירוקה | צילום: vox efx/flickr קולה זירו. משקאות המכילים תחליפי סוכר לא יסומנו, אך גם לא יקבלו מדבקה ירוקה, צילום: vox efx/flickr

תגיות