טבע: רזה ואכזרית

זוכרים איך כשהיינו בני עשרים יכולנו לאכול מה שרצינו, כמה שרצינו, מתי שרצינו? היינו חוזרים מבילוי לפנות בוקר ויורדים בנאפיס על שני מלאווח בלי נקיפות מצפון. הנעורים אפשרו לנו להתכחש לקיומם של שומנים, כולסטרול, לחץ דם ושאר מרעין בישין, שאינם מנת חלקם של בני התשחורת. כמו שהנעורים לבני האדם, כך הקופקסון לטבע. תרופה אתית אחת שאחראית על 43% מהרווח של טבע אפשרה לה להתעלם מסוגיות של יעילות, אופטימיזציה וחיסכון, ולצבור שומנים באין מפריע.

היום בטבע מתמודדים עם העובדה שהפטנט על הקופקסון הוא בר חלוף, וכמו הנעורים, גם התוקף שלו פג אחרי שני עשורים.

עם הקופקסון ובלעדיו, טבע היא יצרנית התרופות הגנריות הגדולה בעולם. זה אומר שה-DNA שלה צריך להיות דומה יותר לזה של וול-מארט ופחות לזה של גוגל. כלומר, הדגש הניהולי המתחייב הוא על יעילות ולא על חדשנות. זה לא מגניב, אבל זה מה שזה.

כל עוד הקופקסון היה מוגן בפטנט, טבע נהנתה מהפריווילגיה להיות יצרנית תרופות גנריות עם מניירות של יצרנית תרופות אתיות. מעיין פיצול אישיות שבא לידי ביטוי בקיומם של מפעלים בישראל שעלות הייצור בהם כפולה מזאת של מפעלים דומים בחו"ל. כולם הבינו שזה מלאכותי וכולם ידעו שזה זמני. אבל במקום להישיר מבט באומץ אל עבר שעון החול, חברי הדירקטוריון וההנהלה הבכירה בטבע בחרו לטמון את ראשם בחול.

קור שולץ מנכ"ל טבע על רקע המפעל בירושלים | צילום: בלומברג

"הסרת שומנים היא תהליך כואב"

מי שלא התכחש למציאות הם המשקיעים בטבע. בעלי המניות מכרו ובעלי החוב מחו. אבל רק אחרי שהמניה איבדה 84% מערכה ורק כאשר החשש מהורדת דירוג האשראי ל"זבל" הפך למוחשי, חברי הדירקטוריון של טבע הפנימו שנדרש שינוי יסודי. לשינוי הזה קוראים שולץ. קאר שולץ.

מנכ"ל טבע קאר שולץ: "עוד שנתיים טבע תיראה טוב, ועוד חמש שנים - מצוין" בשיחת הוועידה שקיים עם משקיעים העריך שולץ כי תוך 10 שנים טבע תהיה עם 8-12 מפעלים בלבד - לעומת 80 כיום: "החברה צריכה להתמקד רק במוצרים רווחיים - מה שלא רווחי יופסק" דרור רייך, 7 תגובותלכתבה המלאה

בהודעה על המינוי של שולץ לתפקיד מנכ"ל טבע נכתב שהוא מנהל בולט בעל ניסיון רב "הודות לניסיונו הרב בהובלת יוזמות פיננסיות ורה ארגון בחברות גלובליות מורכבות". לשולץ לא נדרשו 100 ימי חסד כדי להצדיק את המוניטין שלו ותוך חודש וחצי המנכ"ל החדש של טבע כבר הציג את האסטרטגיה החדשה של החברה, יבוא אישי מדנמרק.

מילת המפתח במכתב ששלח שולץ לעובדי טבע עם פרסום תוכנית הרה-ארגון היא "Lean". לומר שיצרנית תרופות גנריות חייבת להיות "רזה", זה כמו להגיד שיצרנית רכב חייבת לרמות במבחני זיהום. זהו עיקרון מובן מאליו, וטבע לא שילמה לשולץ מענק חתימה של 20 מיליון דולר בשביל לשמוע אמיתות ידועות.

שולץ הגיע לטבע כדי ליישם את האסטרטגיה, וזה כבר סיפור אחר לגמרי. "הסרת שומנים" היא תהליך כואב, קשה, והיות שהוא כרוך בפיטורי אלפי עובדים, הוא גם אכזרי. זאת הסיבה שהנהלת טבע נמנעה ממנו עד היום ודחתה אותו לדקה ה-90, וזאת גם הסיבה לכך שהאסטרטגיה של שולץ נקראת "Lean & Mean".

אם שולץ הוא אכזרי, אז קודמיו בתפקיד, החל מאלי הורביץ המנוח ועד ארז ויגודמן יבדל"א, הם רחמנים בני רחמנים. נכונותם לסבסד מפעלים מפסידים באמצעות רווחי הקופקסון, כמו גם נטייתם הטבעית לחמוק משדה המוקשים בדמות פיטורים המוניים, הם אלו שהביאו לכך שהיום יש בטבע יותר מ-7,000 עובדים בישראל. עובדים מוכשרים, נאמנים ויקרים.

כן, זה נכון שהעובדים של טבע בישראל נאלצים לשלם היום את מחיר הכישלונות והטעויות של המנהלים הבכירים. אך צריך לומר בהגינות, ביושר ובמידה מסוימת של אכזריות, ההתעקשות על ייצור בישראל הייתה אחת מהן.