אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אלה האנשים שיביאו להתפוצצות בועת הביטקוין צילום: רויטרס

אלה האנשים שיביאו להתפוצצות בועת הביטקוין

מטירוף הביטקוין עולות שתי שאלות קריטיות: מה יכול לפוצץ את הבועה ומה יכול להפסיק את בזבוז האנרגיה האדיר שכרוך בהשגתו. הכלכלן ג'ושוע גאנס מאוניברסיטת טורונטו, מומחה לחדשנות ויזמות, צופה שבועת הביטקוין תתפוצץ מבפנים - ברגע שאחד הארנקים הכבדים של הביטקוין יתחיל למכור וכולם ינהרו אחריו. ומה עם הפסקת בזבוז האנרגיה? זה כבר בלתי אפשרי

21.12.2017, 15:59 |  ג'ושוע גאנס

רוב הכלכלנים שרואים את הזינוק האדיר במחיר הביטקוין מסכימים שמדובר בבועה. לא שהיינו מתנגדים לקבל כמה מטבעות ביטקוין ב־2011 ולשכוח מהם עד עכשיו. אבל התנודתיות החדה במחיר - בתוך יום אחד, שבוע, חודש ואפילו שנה - מוכרת לכולנו. בכל עשור, פחות או יותר, מתפתחת בועה חדשה כלשהי. ב־2017 היא הביטקוין.

בהתחשב בכך, חשבתי להקדים ולכתוב כבר עכשיו פוסט מורטם, נתיחה שלאחר המוות לבועה. לא קל להחזיק בעמדת שורט על הביטקוין; לכן חשבתי להסביר מראש מדוע הפעם הבועה היתה שונה מהפעמים הקודמות, או שלא.

נתחיל בהבדלים מבועות אחרות.

דיגיטלית בלבד: הביטקוין הוא הבועה הדיגיטלית הטהורה הראשונה. אמנם כבר חווינו בועות שהתרחשו בעיקר במרחב הדיגיטלי, אך גם במקרים ההם אפשר היה לטעון שמישהו, אי שם, החזיק פיסת נייר שעליה נכתבו הרווחים התיאורטיים שרשם. במקרה הזה, אין שום נייר. זו כנראה הבועה הראשונה מזה 300 שנה שמתפתחת בלי המדיום הזה.

כלל עולמית: זו אחת הבועות הכי גלובאליות אי פעם. בגלל שהביטקוין הוא דיגיטלי, כל אחד מכל מקום יכול לרכוש את המטבע. אין צורך בברוקר או בחשבון מניות. קרוב לוודאי שאפילו לא צריך חשבון בנק בשביל זה. כולם יכולים להשתתף, וזה גם אומר שהביטקוין נרכש על ידי אנשים מקהילות שלא חוו עד כה בועות. אם כי צריך להודות שגם ניסיון לא בדיוק היווה גורם מרסן בעבר.

לא קשורה למימון: בעבר התפתחו בועות שלא קשורות לעולם המימון, אך לרוב היה להן קשר ליכולת לגייס הון. במקרה הזה, אף אחד לא מגייס כספים. בניגוד לקריסה של בורסה או לאג"ח שהופכות לזבל, אם הביטקוין יתרסק - אין השקעות אחרות שייפגעו מכך, מלבד פעילות הכרייה של המטבע, שעומדת בלב המערכת. ספק אם הבנקים המרכזים נלחצים מזה יותר מדי. נכון שלהתרסקות כזאת תהיה השפעה על חלוקת העושר, אבל קשה להעריך מהי.  

פרופ פרופ' ג'ושוע גאנס | צילום: יח"צ פרופ

הנקודה היא שכל עוד אנשים לא משתמשים בחלק ניכר מהחסכונות שלהם לטובת השקעות בביטקוין, לא בטוח שלקריסה שלו יהיו השלכות פיננסיות נרחבות. למעשה, קריסה כזאת אפילו לא תהווה סימן לבעיה נרחבת יותר במערכת הפיננסית. נפחי המסחר לא גבוהים במיוחד: ב־24 השעות שקדמו לכתיבת המילים האלה, נסחרו מטבעות ביטקוין בשווי שנע סביב 43 מיליארד דולר. זה המון. הסכום הזה מייצג 16% מכל המטבעות שנכרו מעולם. מצד שני, הסכום הזה שקול למחזור של יום מסחר רגיל בבורסת ניו יורק.

אחזקות שקופות יותר: במסחר במניות, לדוגמה, אפשר בדרך כלל לדעת מיהם בעלי המניות הגדולים. אבל בביטקוין אפשר לראות את האחזקות ואת פעילות המסחר של כל אחד מהארנקים המחזיקים במטבע. ואם בוחנים את 100 הארנקים הגדולים ביותר, מגלים שהם לא מעורבים ביותר מדי מסחר בשלב זה.

אפשר לקנות ממש מעט: כדי לקנות מניות צריך בדרך כלל לרכוש כמות מינימלית, ולרוב, בוול סטריט, הרכישה תהיה ביותר מ־100 דולר. אך כדי לרכוש ביטקוין לא צריך להשיג 15 אלף דולר, או מה שלא יהיה שער המטבע הווירטואלי באותו היום. אפשר לקנות שברי ביטקוין, עד ליחידה הקטנה המכונה סאטושי (0.00000001 ביטקוין). כלומר: אפשר להיכנס למשחק עם כמה גרושים. אני הוצאתי לא מזמן שני דולרים באתר Coinbase, והם הספיקו לרכישת 0.00004905 ביטקוין.

עסקאות ביטקוין מתבצעות לרוב באיטיות. נכון, עסקת הרכישה הקטנה שאני ביצעתי אמנם קרתה במהירות, אך זה מכיוון ש־Coinbase ככל הנראה העביר לי מטבעות ביטקוין מהאחזקה הפרטית שלו; לפחות זה מה שאני מניח שקרה. אבל כדי שזה יתבצע, על האתר לפנות לרשת הביטקוין כדי שהשינויים בבעלות יירשמו, ואחר כך גם לרכוש מטבעות ביטקוין, פעולה שהעיבוד שלה נמשך כ־10 דקות.

מכירה תצית את הקריסה

כל המאפיינים הללו שונים מאלה של בועה רגילה, ולא בהכרח עדיפים. הם מצביעים על תנאים שצפויים ליצור יותר בועות, לא פחות. בועת הביטקוין לא קשורה לפיננסים, מה שמעיד קרוב לוודאי שהתחכום של המשקיעים נמוך מהרגיל; נפחי המסחר אינם גבוהים, ולפיכך קובעי המדיניות לא ימהרו לפקח על הנעשה; עלויות העסקאות המאפשרות כניסה לשוק הן נמוכות, ולכן אנשים ימהרו להתנסות ותוך כדי לקבוע את המחיר השולי. משך עיבוד העסקה הארוך הוא כנראה נקודת האור היחידה פה, אך גם זה לא בדיוק ודאי. הוא עלולה להוביל לכך שבורסות למסחר בביטקוין שמחזיקות במטבע, גם לפרקי זמן קצרים, יהיו פגיעות לצניחה בערכו.

אז איך הבועה בכל זאת זהה לבועות אחרות? יש בה את ההיבריס הרגיל, אותה יוהרה המוכרת מבועות אחרות. חוץ ממנו קשה למצוא פה עוד דמיון. הסיבה היחידה לרכוש ביטקוין היום ולהחזיק בו היא כדי להרוויח יותר כסף מחר. הביטקוין לא עושה דבר מעבר לכך, הוא לא יוצר ערך עתידי. אפילו אי אפשר להשתמש בו לשלם מסים. במילים אחרות, השקעה בביטקוין היא ספקולציה שמקבילה להימורים בקזינו, אלא שבקזינו לפחות אפשר לחשב סיכויים.

האלמנט המעניין בסיפור הוא שלא ברור מאין ההתרסקות תגיע. לביטקוין אין שום נתוני בסיס שעל פיהם אפשר לתמחר אותו, מלבד המערכת עצמה. מה שעלול לפגוע במטבע הוא הסיכון שכל מערכת הביטקוין תקרוס, כתוצאה מהתקפה או בגלל כשל אחר. המערכת עלולה להיפגע גם מהקשיים שעומדים בפני הבורסות, שמתמודדות עם נושאי אבטחה משל עצמן. אבל לא יהיו מדדים כלכליים שיעידו על כך, ולכן לא יופיעו החשודים הקבועים שמובילים לקריסה.

מה שהופך את הסיפור הזה למעניין אף יותר הוא השקיפות של החשבונות. כך, התאומים קמרון וטיילר ווינקלווס קיבלו ב־2013 פיצויים מפייסבוק אחר שטענו שמארק צוקרברג גנב מהם את הרעיון לרשת החברתית כשלמדו יחדיו באוניברסיטת הרווארד. הם השתמשו ב־11 מיליון דולר מכספי הפיצויים כדי לרכוש ביטקוין, וככל הנראה הם הבעלים של אחד הארנקים הגדולים ביותר כרגע. הם המיליארדרים שיוכלו להרוויח הכי הרבה ברגע שייצאו מהפוזיציה שלהם בביטקוין מתישהו. אבל השקיפות של המערכת גוזרת עליהם חשיפה: כשהם יתחילו לסחור במטבעות שלהם, אפשר יהיה לדעת את זה. ולכן בכלל לא בטוח שהתאומים מצויים עכשיו בפוזיציה מוצלחת.

התאומים קמרון וטיילר ווינקלווס. הם המיליארדרים שיוכלו להרוויח הכי הרבה ברגע שייצאו מהפוזיציה שלהם בביטקוין, צילום: רויטרס התאומים קמרון וטיילר ווינקלווס. הם המיליארדרים שיוכלו להרוויח הכי הרבה ברגע שייצאו מהפוזיציה שלהם בביטקוין | צילום: רויטרס התאומים קמרון וטיילר ווינקלווס. הם המיליארדרים שיוכלו להרוויח הכי הרבה ברגע שייצאו מהפוזיציה שלהם בביטקוין, צילום: רויטרס

הניחוש שלי הוא שהבעלים של אחד מהארנקים הגדולים הללו יתחיל, בשלב מסוים, לצאת מההשקעה שלו בביטקוין - ומהלך המכירה הזה יצית את הקריסה. הביטקוין יניב אוצר בלום של נתונים עבור חוקרי שוקי הון ובועות פיננסיות.

בזמן שלקח לי לכתוב את הטקסט הזה, שני הדולרים שהשקעתי בביטקוין עלו ב־5% - תשואה גבוהה ביותר. הבעיה היחידה: כשחזרתי לאפליקציה של Coinbase כדי למכור את המטבע, נאמר לי כי הפיצ'ר הזה עדיין אינו זמין בקנדה. אין ספק, כשהקריסה תגיע, זה יהיה מעניין.

לכל אחד יש סיכוי לזכות בתחרות

ההשלכה הממשית היחידה מכל הסיפור היא אנרגטית - כריית הביטקוין וצריכת החשמל בתהליך. הביטקוין משתמש בהרבה מאוד אנרגיה. הוא משתמש בה בגלל שכתמריץ "להריץ את הרשת", וכחלק מתהליך אימות הבלוקים בבלוקצ'יין - הטכנולוגיה שעליה מבוסס הביטקוין - ישנה תחרות חישובית.

החדשות הטובות הן שבתחרות הזו יש לכל אחד סיכוי לזכות. בימי קדם - בסביבות 2009 - הפרס על האימות היה 50 ביטקוינים, שהיו שווים אז בערך 15 סנט. בימינו התגמול הוא 12.5 ביטקוין, בערך 250 אלף דולר. אם פעם אנשים כרו ביטקוין בשם המהפכה, היום הכל מתבצע בגלל כסף. ככל שמחיר הביטקוין עולה, כך יש לאנשים יותר תמריצים לקנות אנרגיה ולהמיר אותה לביטקוין.

זה תהליך הכרייה עתיר המשאבים שעומד בבסיס המטבע. הוא כולל לא רק חשמל, אלא גם שבבים וציוד מחשוב מיוחד לכרייה. מאחר והביטקוין הוא גלובלי, במקום לחפש מכרות זהב צריך למצוא בעולם אתר לכריית ביטקוין שהחשמל בו הוא הזול ביותר. הרי אין עלויות הובלה. זו הצורה הטהורה ביותר של ארביטראז' אנרגיה שהמין האנושי המציא.

אלא שאין מנגנון שיכול לעצור את זה. הביטקוין תוכנן להיות מבוזר ועמיד בפני התקפות. כל עוד מחירו - שער החליפין מול הדולר - נותר גבוה, המשאבים ינוצלו. אם המחיר יעלה, ההוצאות על המשאבים יעלו בהתאם. כך למשל, אם מחיר הביטקוין יגיע ל־100 אלף דולר, עלות צריכת המשאבים תטפס ל־65 מיליארד דולר בשנה. אלה חדשות נוראיות, כי אנחנו לא מקבלים אף תמורה בעד הקזינו הזה.

בצד החיובי, המסיבה תיגמר עד 2032. במועד הזה, המכסה שנקבעה - 21 מיליון מטבעות ביטקוין - כבר תיכרה. מנקודה זו התגמול על תפעול המערכת יגיע רק מעמלות העסקאות. אפשר להעריך שהוא לא יהיה גבוה יותר מעלות של תפעול רשת ויזה – חלקיק מהעלויות היום.

האם נוכל לעצור בשלב מוקדם יותר? הדרך המהירה ביותר תהיה לערער על מהימנות המערכת, כך שהאמון בביטקוין יאבד והמחיר שלו יתרסק ל־250 דולר. במחיר הזה, עלות המשאבים תעמוד על 165 מיליון דולר בשנה. אולם בהיעדר התקפה בינלאומית מתואמת של ממשלות על המטבע, לא ברור כיצד תיתכן הנפילה.

איך נצא מהתסבוכת

חסידי הביטקוין מציעים שלוש דרכים אחרות לצאת מהתסבוכת האנרגטית הזאת. הראשונה, לשנות את פרוטוקול הביטקוין. אבל מי יוביל את השינוי? חברות הכרייה יצטרכו לתמוך במעבר למנגנון פחות בזבזני, אבל הן כבר מושקעות בקזינו הקיים. זה לא נשמע כמו מתכון לשינוי.

ההצעה השנייה היא לשפר את הטכנולוגיה החישובית כך שתיתכן הכרייה בעלות אנרגטית נמוכה יותר. עם זאת, עלות המשאבים תמיד תהיה מקבילה לתגמול - הכורים ישקיעו (במשאבים ובציוד) סכום המקביל לתגמול על כריית הביטקוין, וכך "יפזרו את הרנטה" מהכרייה. התמריץ היחידי לייצר טכנולוגיה שכזאת היא אך ורק כדי לחטוף יותר תגמולים מחברות כרייה אחרות. המשמעות היא שהשקעות בטכנולוגיות כאלה הן בזבוז חברתי.

הדרך השלישית לשינוי המצב היא באמצעות תחרות - להמציא מטבע וירטואלי טוב יותר, שאינו צורך משאבים בהיקפים שצורך הביטקוין. אנשים יבינו שזו חלופה מוצלחת מהביטקוין ויעברו אליה - מחיר הביטקוין יצנח בגלל התחרות, והוא יוחלף.

כצפוי, הרעיון הזה לא זוכה להרבה תמיכה, לא מצד חברות הכרייה ולא מצד האנשים שבונים על התשואה שהם מייחלים לה מאחזקות הביטקוין שלהם. זה גם לא רעיון אמין במיוחד. אם לב העניין בביטקוין היה השימוש שלו כמטבע בעסקאות, תחרות כזאת היתה הגיונית. אבל זה לא המצב. הביטקוין נסחר בימינו כנכס, והשווי שלו נובע מכך שאנשים מעריכים שהערך שלו יעלה. איך אפשר להתחרות בכך?

בעתיד נתייחס לעידן הביטקוין כתקופה של חדשנות חשובה שנבעה משגיאה גדולה בתכנון. ניתן היה להימנע מכל זה, לו היו 21 מיליון מטבעות הביטקוין המתוכננים נכרים כבר מההתחלה, או בתקופה קצרה יותר. גם אז יכול להיות שהיינו עדים לראלי ספקולטיבי כמו זה שמתרחש היום - אך היה נמנע בזבוז משאבים עצום ומיותר.

הופיע במקור ב־www.digitopoly.org , הבלוג של פרופ' ג'ושוע גאנס (Gans), העומד בראש הקתדרה לחדשנות טכנולוגית ויזמות על שם ג'פרי ס. סקול בבית הספר רוטמן למנהל עסקים; חבר במחלקה לכלכלה באוניברסיטת טורונטו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות