התיאבון להגן על הציבור נגמר
את הדחף של משרד הבריאות לשמור על הציבור שמואבס בסוכר ובשומן החליפו שלל תירוצים מוזרים שמעוררים את השאלה: מי באמת עומד מאחורי דחיית הרפורמה?
נתחיל מהחיובי. בסיומה של דרך ייסורים ארוכה ומייגעת - עניין שהפך למסורת במשרד הבריאות -אושרו אתמול סופית תקנות סימון המזון בכנסת. מדובר בסיומו של קרב מאסף ארוך וקשה שניהל שר הבריאות לשעבר (בערך, עוד נגיע לזה) יעקב ליצמן ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב. הייתה בדרך ועדת אסדרה, לחץ מסיבי מצד לוביסטים שייצגו את חברות המזון הגדולות, ודעת קהל שהתנדנדה בין חיובי לשלילי בקצב שיא. למרות הקשיים והמהמורות, יכולים בכירי המשרד לברך על המוגמר. אחת מרפורמות הדגל של המשרד מוכנה לצאת לדרך. ניצחון.
אלא שבמהלך הדיון שבו אושרו התקנות, התברר סופית כי כל הטוב והבריא הזה יצא לפועל רק בעוד שנתיים, ב־2020. כלפי חוץ תלו בכירי המשרד את הסיבות ב"חוק שקד" לפיו שינויי חקיקה ייכנסו לתוקף רק שנתיים מתום השנה הקלנדרית, ובר סימן טוב אף נימק זאת בכך ש"המטרה שלנו היא לא שיהיו הרבה סימונים אדומים, אלא שהיצרנים ישנו את הרכב המוצר".
שנתיים אצלנו בארץ זה הרבה מאוד זמן. היכן הלהיטות שאפיינה את בכירי המשרד ליישם את הרפורמה בדחיפות, בטענה שחברות המזון פוגעות
בבריאות הציבור? לאן נעלמו ההבטחות שהמהלך ייכנס לתוקף ב־2018? במקומן נותרנו עם טיעונים מוזרים, שגורמים לתהות האם ישנה סיבה אחרת, נסתרת, לדחיית היישום. ובכלל, האם לחברות המזון הגדולות יש קשר לכך? ומדוע במשרד כל כך משוכנעים שהן יבצעו שינויים במוצרים המועמדים לקבל סימון אדום? מוצרי המזון הללו נמכרים בכמויות יפות כיום, וככל הנראה נמשיך למצוא אותן בעגלות קניות גם בעתיד.
ואי אפשר בלי לתהות על תפקידו של ליצמן בחגיגה. בהודעה לעיתונות שפרסם המשרד צוין שמו של ליצמן פעמיים, שחלילה אף אחד לא ישכח מי עומד מאחורי הרפורמה. העניין הוא שליצמן לא באמת נעדר מהמשרד. מדובר בתקופת המתנה קצרה עד שיאושר תיקון החוק שיאפשר לו סמכויות של שר אך כסגן שר. אז איך מתחפשים למישהו שהולך עם אבל צריך להיראות בלי? ובכן, בדיוק ככה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה