לקסוס LC500: ברוטלית מסעירה ומדויקת

אומרים לנו שיש לקס אחר. ואם יש לקס אחר, הביאוהו לכאן, לכביש הארוך והמפותל והנטוש ההוא, שמתחיל בצומת שבחלק הלא עסוק של הכרמל ומתפתל לו עד גבעת הרקפות. אפשר לפנות ממנו חזק שמאלה ולרדת לצדו השני של הכרמל, דרך הכביש של עין השופט, אחד הטובים בארץ, במיוחד בשעת בוקר מוקדמת, כשהכביש עדיין רטוב. קצת. גם בקיץ. לפתח ציפיות ללקס אחר? קשה: לקסוס מייצרת מכוניות טובות, אבל כאלה שמיועדות למי שלא רוצה מרצדס, למי שמסרב להיראות בב.מ.וו, למי שסולד מאאודי, למי שכנראה שלא עומדים בתור לשתות איתו בירה.

לקסוס LC | צילום: עמית שעל

אבל יש לקס אחר, וקוראים לו לקסוס LC500: לקס שמומלץ לנסוע בו עם חלון פתוח בחורף; לקס שהוא הילד הרע של הלקסוסים; לקס שמומלץ לנסוע בו במנהרות ולהתגנב עמו מאחורי מכוניות תמימות, לסגור מהר טווח, למשוך ידית שלוש פעמים, להוריד שלושה הילוכים בבת אחת, לשחרר פקודה למחשב לפתוח מצערת אלקטרונית ולשאוף אוויר. האוויר עובר דרך תא אקוסטי. מישהו בלקסוס רצה שהלקסוס הזו תרעיש. מאוד. לערבב אוויר עם רסס עדין ומחושב של שמונה מזרקי דלק ששופכים דלק לשמונה בוכנות ושמונה מצתים שמציתים אותו, שמונה פעמים. שמונה פיצוצים מתוזמנים היטב. 477 כוחות סוס עפים אל הסרן האחורי של לקסוס LC 500, מנסים לכופף את המרכב הקשיח, מתפוגגים בקצוות של מתלה מולטילינק אחורי שסופג הכל, שיבושים, סדקים. היא מהירה בכל מצב, מפגינה קומפוזיציה כמעט מושלמת של עבודת מתלים מחושבת. האגזוזים משחררים יללה, ספק שאגה. אומרים לנו שיש לקס אחר. וזה לקס מפחיד.

קשה קצת לשלוט בלקסוס LC500, במיוחד בגשם. המנורה של בקרת האחיזה מהבהבת תמידית. לקסוס LC500 זוקפת אצבע משולשת כלפי כל מה שהוא לקסוס, אך גם עושה כבוד למורשת. היא תוכננה בידי המהנדס ההוא של לקסוס שלא רוצים לשבת לידו כי הוא עושה לפעמים בושות, שמגיע למשרד בעשר, לפעמים בהנג אובר ומתיישב לעבוד. היא נראית כל כך טוב: נמוכה, רחבה, יש לה חישוקי גלגלים מדהימים, והלוע הזה, שמאיים לבלוע חוצפנים במכוניות משפחתיות של ליסינג שלא מבינים למי הנתיב השמאלי שייך. 

מבט מבפנים | צילום: עמית שעל

אבל יש לקס אחר, וקוראים לו לקסוס LC500: לקס שמומלץ לנסוע בו עם חלון פתוח בחורף; לקס שהוא הילד הרע של הלקסוסים; לקס שמומלץ לנסוע בו במנהרות ולהתגנב עמו מאחורי מכוניות תמימות, לסגור מהר טווח, למשוך ידית שלוש פעמים, להוריד שלושה הילוכים בבת אחת, לשחרר פקודה למחשב לפתוח מצערת אלקטרונית ולשאוף אוויר. האוויר עובר דרך תא אקוסטי. מישהו בלקסוס רצה שהלקסוס הזו תרעיש. מאוד. לערבב אוויר עם רסס עדין ומחושב של שמונה מזרקי דלק ששופכים דלק לשמונה בוכנות ושמונה מצתים שמציתים אותו, שמונה פעמים. שמונה פיצוצים מתוזמנים היטב. 477 כוחות סוס עפים אל הסרן האחורי של לקסוס LC 500, מנסים לכופף את המרכב הקשיח, מתפוגגים בקצוות של מתלה מולטילינק אחורי שסופג הכל, שיבושים, סדקים. היא מהירה בכל מצב, מפגינה קומפוזיציה כמעט מושלמת של עבודת מתלים מחושבת. האגזוזים משחררים יללה, ספק שאגה. אומרים לנו שיש לקס אחר. וזה לקס מפחיד.

קשה קצת לשלוט בלקסוס LC500, במיוחד בגשם. המנורה של בקרת האחיזה מהבהבת תמידית. לקסוס LC500 זוקפת אצבע משולשת כלפי כל מה שהוא לקסוס, אך גם עושה כבוד למורשת. היא תוכננה בידי המהנדס ההוא של לקסוס שלא רוצים לשבת לידו כי הוא עושה לפעמים בושות, שמגיע למשרד בעשר, לפעמים בהנג אובר ומתיישב לעבוד. היא נראית כל כך טוב: נמוכה, רחבה, יש לה חישוקי גלגלים מדהימים, והלוע הזה, שמאיים לבלוע חוצפנים במכוניות משפחתיות של ליסינג שלא מבינים למי הנתיב השמאלי שייך.

פותחים מבערים

שלושה הילוכים יורדים בתיבה. כביש של לפנות בוקר, יוצא לדרך: גלגלים אחוריים מסתחררים בקרת אחיזה משתלטת. למעלה בצד ימין של ההגה יש כפתור עגול בהישג יד; לקסוס LC עוברת למצב מרוץ: לוח מחוונים אדום. היא מגיבה ככה יותר מהר, הבקרות שלה מאפשרות לה להחליק יותר, להשתולל יותר. לקסוס לא מייצרת מכוניות שהן אנטי־חברתיות. מה פתאום, היא מייצרת מכוניות למי שלא רוצה שיראו אותו במרצדס. אלא אם מדובר במישהו שרוצה במיוחד שיראו אותו בלקסוס. פותח מבער מאחורי מאזדה 3 של שלמה סיקסט, עוקף מהנתיב הפנימי בסיבוב בביטחון מלא, מחליק עם הישבן על קו ההפרדה, אנטי־חברתי, משוגע. זה לקסוס.

היא נראית כל כך טוב. זה לא רק הלוע, זה הירכתיים. ממתי בלקסוס מייצרים מכוניות סקסיות? מכוניות שיש להן ישבן רחב הרבה יותר מהחלק הקדמי, מכוניות מתריסות, מכוניות שרוצות שלא יכסו אותן. זה לקסוס. ולישבן יש ספוילר קטן, ספוילר שאפשר להרים בלחיצה קטנה של כפתור, לסחוט את הגז, לעלות למהירות שצוחקת על המהירות החוקית.

LC500 היא הכיוון החדש ההרפתקני של לקסוס. לקסוס הפרועה, שרוצה לעשות מכוניות יותר מסעירות ממרצדס, יותר מורכבות מאאודי, יותר ספורטיביות מב.מ.וו. טוב, לא נגזים, אבל יש כאן משהו: סיבוב חזק ליד הרפתות של הקיבוץ, ולקסוס מורידה 80 קמ”ש בנגיעה. הגה פנימה לתוך הסיבוב, נכנס לאט, יוצא מהר. זו לקסוס מדויקת כל כך, אפילו ההגה, נקודת תורפה של לקסוס מאז ומתמיד, עושה רושם מעולה.

תא הנוסעים משובח. בלקסוס יודעים היטב שללא הגימיקים הרגילים, אף אחד לא יקנה את הלקסוס הזאת, אז שמו בה סטראו משוכלל להחריד, שבקושי טרחנו לפתוח. יש מנוע. יש צמד מושבים מעולים ואוחזים ויש ספסל אחורי סמלי. ותא מטען סמלי. והכל מורכב היטב, כמו שצריך בלקסוס. סיבוב מסתיים, ישורת, שני הילוכים יורדים. LC500 איבדה 80 קמ”ש, עכשיו היא מרוויחה 130 קמ”ש, משוגרת בכיוון תחנת הכוח של חדרה אי שם באופק המעונן. היא עושה אפס למאה ב־4.7 שניות. המהירות המרבית היא 250 קמ”ש, מוגבלים אלקטרונית.

יש גם גרסה היברידית. אולי מפני שבלקסוס הפרועה יודעים שיש גם מי שרוצה הייבריד. 477 כוחות סוס לא הולכים ברגל. הם שותים ליטר של דלק לכל 3.7 ק”מ. זה המון, במיוחד בתנאי לחץ. אפשר להיות עדין ולהעביר למצב שיוט. רצוי, לא מומלץ.

בלקסוס מתייחסים לכל פרויקט ברצינות תהומית, אולי תהומית מדי. בלקסוס יש משרה שנקראת "טאקומי". בישראל אין טאקומים. טאקומי הוא היפני שדואג שהכל יתפקד כראוי, שכל בורג ישב במקום, שהתחושה של ההיגוי תהיה טובה. לכל דגם יש טאקומי משלו. לזה של לקסוס קוראים יושיקאי איטו. בלקסוס מתייחסים אליו כאל נהג אמן. הוא מגיע, נוהג, מאשר שהכל מעולה, הולך הביתה לשתות בירה עם חברים. זה הקטע של LC500 שמבינים אחרי כמה שעות של נהיגה. זה לא שהיא כל כך טובה בזכות נשמה שיש לה או בזכות היסטוריה עשירה של עשרות שנים של צמיחה במסלולי המרוצים. נהפוך הוא, זה מה שיוצא כשהיגיון יפני קר פוגש בצורך לייצר מכונית מרתקת.

הגישה מדעית לחלוטין: אם צריך התנהגות מיוחדת, מגייסים מהנדסים מיוחדים. אם צריך צליל אגרסיבי, מוסיפים תא יניקה ממוחשב מיוחד שמיועד לייצר רעשי יניקה עצבניים.

בלי היסטוריה

אין היסטוריית מרוצים עשירה להתחשב בה, וזה דווקא טוב. LC500 אינה כבולה על ידי היסטוריה ולא על ידי ערכי מותג שאסור לשבור. עם זאת, הכל בה איכותי להחריד, דווקא בזכות הירידה הזו לפרטים, שמבטיחה לנהג שבקרות האחיזה יפעלו ללא דופי ויאפשרו בחינה חוזרת שוב ושוב של מעטפת האחיזה והביצועים, שצליל האגזוז של LC החולפת ליד גדר יהיה רועש על גבול האנטי־חברתי, שתגובות הדוושה יהיו מדויקות ברמה כירורגית. אגב, כל אלה גם מהווים חיסרון. מצד אחד לקסוס מהירה ומדהימה, מצד שני זו לא פורשה, גם לא מרצדס AMG. כשממש מתאמצים, מרגישים שאת המהירות, היעילות, הצלילים והדיוק בישלו במבחנה. אבל למען האמת, זה לא ממש משנה. LC500 כל כך טובה וכל כך מפתיעה, כל כך ברוטלית וכל כך מדויקת, שקשה בכלל לזקוף משהו לחובתה, אולי חוץ ממכמונת מהירות.