אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"כלכלת האיחוד האירופי היא סופר־טאנקר" צילום: עמית שעל

ראיון כלכליסט

"כלכלת האיחוד האירופי היא סופר־טאנקר"

וילם סלס, אסטרטג ההשקעות הראשי בחטיבת הבנקאות הפרטית של HSBC צופה שלוש העלאות ריבית בארה"ב ב־2018. בסין, הודו ויפן הוא מזהה מגמה חיובית במיוחד: "תהיה שנה טובה לצמיחה שם"

25.12.2017, 07:51 | תמר טוניק

"אם נרצה להיות קצת חצופים, אפשר לומר שצרפת מעולם לא הצליחה להעביר רפורמות, וכעת היא עושה זאת, הצרכן הגרמני היה תמיד קמצן מאוד וכעת הוא צורך, והכלכלה האיטלקית מעולם לא צמחה וכעת היא צומחת. משהו חיובי מתבשל באירופה, וקצת כמו הצמיחה המסונכרנת הגלובלית, אם כל הכלכלות באירופה צומחות, הן מחזקות זו את זו".

בפברואר 2017 אסטרטג ההשקעות הראשי בחטיבת הבנקאות הפרטית של בנק HSBC, וילם סלס, היה עדיין סלקטיבי בהמלצותיו על השוק האירופי. חודש לאחר מכן, הוא כבר הפך אופטימי הרבה יותר. בשיחה עם "כלכליסט" במהלך ביקורו בארץ בחודש שעבר, סלס כבר לא מהסס לומר כי קיים מומנטום חיובי, שיכול בהחלט להמשיך.

"כלכלת האיחוד האירופי, שהיא סופר־טאנקר, משגשגת יפה", אומר סלס. "גרמניה היא עדיין ראש החץ, והיא וצרפת הן היציבות ביותר כעת. אבל אם איטליה צומחת, זה מרשים מאוד וזה אומר משהו. אירופה נמצאת עדיין במצב שבו האבטלה במדינות רבות יכולה לרדת. חלק מהצרכנים הידקו את החגורה לפרק זמן ממושך מאוד, וכעת יש דברים שהם חייבים לעשות. 'אני צריך לקנות חליפה חדשה, כבר מזמן לא עשיתי את זה', או 'אני חייב לקחת את הילדים לחופשה'. אז המומנטום הזה יכול להימשך", הוא אומר.

וילם סלס, בן 44, צילום: עמית שעל וילם סלס, בן 44 | צילום: עמית שעל וילם סלס, בן 44, צילום: עמית שעל

 

הברקזיט: הבלאגן עוד לא התחיל

סלס מתייחס אל הכלכלה הגלובלית כאל מעבדה שמתקיימים בה כעת ארבעה ניסויים, הגדול שבהם הוא הניסוי הסיני. "הברקזיט הוא ניסוי, ההקלה הכמותית היא ניסוי, המהפכה התעשייתית הרביעית של הרובוטיקה והבינה המלאכותית היא ניסוי נוסף. סין, כמובן, עוברת ניסוי ענק".

המהלכים הפוליטיים הסבוכים הקשורים ביציאת בריטניה מהאיחוד האירופי הופכים את הניסוי הבריטי למורכב מאוד. מה תייעץ למשקיעים?

"עבור הציבור מדובר באמצעי לשנות את המודל העסקי של המדינה או לעשות משהו חדש שבאופן פוטנציאלי יכול להגביר פרודוקטיביות וצמיחה כלכלית. אנשים הצביעו לברקזיט מכמה סיבות, אבל חלקם האמינו שעל ידי יצירת יותר קשרים לעולם, המגזר העסקי של בריטניה יהיה תחרותי יותר והצמיחה ארוכת הטווח תתחזק".

"ברבעונים הקרובים תהיה לנו סביבה די תנודתית. קשה מאוד לדעת להיכן נגיע, ומתי. אפשר להיכוות במהירות אם השווקים יילכו בכיוון ההפוך. הסברה היתה שכלכלת בריטניה תיחלש במהירות רבה יותר ממה שקרה בפועל. ומשום כך אנשים אומרים כעת שהאנליסטים טעו לחלוטין, ולא צריך להקשיב להם. בפועל, הברקזיט עדיין לא קרה ועבור חלק גדול של הכלכלה העניינים המשיכו כרגיל".

מרכז קניות בבייג מרכז קניות בבייג'ינג. הכלכלה החדשה נבנית סביב באידו, עליבאבא וטנסנט | צילום: איי אף פי מרכז קניות בבייג

מהן נקודות התורפה העיקריות שאתה מזהה כעת?

"החולשה כרגע היא בצריכה וזה עשוי להימשך די זמן. משום שהליש"ט נחלשה כל כך והשכר לא עלה, הצרכן לחוץ. ההוצאה על השקעות מתעכבת, או עוברת למקומות אחרים באירופה. אבל החלטות עסקיות קטנות, כמו החלפת מחשבים בחברה, למשל, ממשיכות להתבצע. התיירות במצב טוב כמובן, כי הליש"ט חלשה. ביבוא וביצוא מורגשים היתרונות של הגלובליות. כך שבשורה התחתונה התמונה מעורבת".

"מבחינת הריביות, הבנק המרכזי של אנגליה ביצע העלאה אחת בנובמבר. אנחנו חושבים שתתבצע העלאה נוספת במחצית השנייה של השנה הבאה. עם זאת, בבנק הבהירו שמדובר בהעלאה הדרגתית מאוד ואטית, ואני חושב שזה נכון להתנהל כך. השאלה הגדולה היא אילו חדשות ייצאו מבריסל ומלונדון במשך המשא ומתן על הברקזיט".

המשא ומתן על תנאי הפרישה סוער מאוד ולא בטוח שיעמדו ביעדים. מה צפוי בינתיים בשווקים?

אנחנו סבורים שתאריך היעד של מרץ 2019 הוא לחוץ מדי. כמו כן, לא ברור מה יקרה בתקופת המעבר. הליש"ט תמשיך להיות תנודתית עד שתתבהר התמונה. כל עוד שלא תהיה לנו הבהירות הזאת, הליש"ט תיחלש לכ־1.26 לעומת היורו ולסביב 95 פני לעומת הדולר. אבל בינתיים יהיו עליות ומורדות והלקוחות שלנו צריכים להחליט אם הם מעוניינים להיחשף לתנודתיות הזו. האם אני לווה כסף, האם אני משקיע, מה החשיפה הטבעית שרצוי שתהיה לי. העצות שלנו ללקוחות חייבות להיות תפורות לפי מידה.

התחזיות לפיהן לונדון תאבד את מעמדה כבירה הפיננסית העולמית הן עגומות מדי להשקפתך?

זה תלוי מאוד בהסכם הסופי שיושג. אבל הרבה עסקים, ולא רק במגזר הפיננסי, מבצעים החלטות לגבי השקעות או כוח אדם הרבה מאוד זמן מראש. אתה לא יכול להחליט לשנות את העסק שלך ב־30 במרץ ולהיות במצב אחר ב־1 באפריל. אפשר כן לצפות שתהיה לך תוכנית מגירה במקרה של אי־בהירות. גם יצרניות כלי הרכב מדברות על כך, לא רק מגזר הפיננסים. לפי סקר של ארנסט אנד יאנג, עסקים מסוימים שוקלים לרכוש עסקים אחרים באירופה, לא רק במגזר הפיננסים, כדי שיוכלו להשתמש בזרוע האירופית הזאת. אחרים עושים מיזוגים ומיקור חוץ. האחוזים בסקר הזה מצטרפים ליותר מ־100%, אז הרבה עסקים כמובן יבחרו ביותר מאופציה אחת. אבל כולם, כך נראה, בודקים אפשרויות".

יו"ר הפד ג יו"ר הפד ג'נט ילן. גישה אטית והדרגתית | צילום: איי אף פי יו"ר הפד ג

בנקודה זו בזמן, אתה מייעץ ללקוחותיך להשקיע בנדל"ן בבריטניה?

מבחינת נדל"ן מסחרי, הדרך לעקוף את עניין האי־ודאות היא לבחור בניינים עם שוכרים חזקים שחתומים על חוזים ארוכי טווח. בבריטניה קיימים די הרבה חוזים כאלה, כך שאפשר להסתדר. לגבי נדל"ן למגורים, זה תלוי מאוד היכן אתה נמצא. האזורים מחוץ ללונדון הפגינו עמידות רבה יותר מאשר לונדון עצמה. אבל זה עשוי בהחלט להשתנות אם אנחנו נכנסים לכלכלה חלשה יותר בהמשך. נקודת ההתייחסות שלנו היא צמיחה של סביב 1.5% בבריטניה. עבור מי שמודאג מעזיבה המונית של עובדי הסיטי, צריך להביא בחשבון כמובן שהנכסים בטווח של מיליון עד שני מיליון ליש"ט עלולים להיפגע. אבל מה שרואים כעת זה פחות עסקאות וזו הסיבה להורדות המחירים. במקביל, ישנם משקיעים בינלאומיים שמתייחסים ללונדון מנקודת מבט ארוכת טווח. הם נוקטים עמדה לפיה בריטניה תגיע להסדר עם אירופה, ובאופן פוטנציאלי תקיים יותר סחר עם שאר העולם. בינתיים, הליש"ט נחלשה, אז אפשר לקנות בית בהנחה של 10% – 15%. אבל עם נדל"ן, כמו תמיד, צריך להביט לטווח הרחוק.

HSBC קיצץ רבבות משרות, גם דויטשה בנק מתכנן לקצץ אלפים. אפשר להאשים בכך את הבינה המלאכותית?

"בבנקאות, ובמיוחד בבנקאות פרטית, אתה רוצה להשתמש בטכנולוגיה כדי להפוך את המטלות השגרתיות ליעילות יותר. כך שאם אתה יועץ השקעות, תוכל לבלות זמן רב יותר עם הלקוחות שלך. וזה מה שצריך לראות ברחבי התעשייה. אני חושב שזה יעביר אנשים למקום של הקשר האנושי, במקום לכלות שעות ארוכות במשימות מייגעות. בוודאי שיהיו משרות שיימחקו. אבל בינה מלאכותית תחייב הרבה התערבות אנושית כדי ללמד רובוטים כיצד לבצע משימות אנושיות. קיים רכיב גדול של אתיקה, למשל, ברובוטיקה. אי אפשר לשחרר את הטכנולוגיה הזו לחופשי. צריך קודם ללמד אותה. אבל התסריט העיקרי הוא שיהיה שינוי במהות של המשרות, ולא כי הן בהכרח יושמדו. ומשום כך אנחנו סבורים שהאבטלה תוסיף לרדת בשנים הבאות".

סין: שינוי מהיר מהצפוי

רוב פעילות ההשקעות שלכם מתבצעת באסיה. מה התחזית שלכם לגבי קצב הצמיחה בסין?

"אם נחזור לתחילת 2016, היתה תנודתיות רבה בשווקים במידה רבה בגלל סין. כולנו חשבנו שהצמיחה בסין תאט. אבל זה לא קרה, ומאז סין צמחה בקצב יציב למדי של כ־6.5%. בשיחות עם מנהלי קרנות, הקונצנזוס הוא סביב 6.5% או 6.3%. ההערכות שלנו עומדות על 6.7%. כך שהקונצנזוס צר מאוד".

"סין שכנעה את השווקים והכלכלנים כי הצמיחה שלה היא בת־קיימא וזה עוגן לא רק עבור האזור, אלא עבור כלכלות מתפתחות באופן כללי. כך שקרו מספר דברים ברבעונים האחרונים, והאחד מהם זו יציבות יחסית של המטבע הסיני שהיה מקור גדול לחשש בתחילת 2016. הממשל הסיני שואף למטבע יציב ובכך הם גם הורידו את הכדאיות הכלכלית של ספקולציה על המטבע או הוצאת מטבע מהמדינה. לפיכך, העתודות הפכו ליציבות יותר, ויש כאן מעגל שמזין את עצמו. אבל הדבר החשוב ביותר לדעתי הוא שלממשלה יש תוכנית ברורה להמשיך עם צמיחה כלכלית ברמה הזאת. תמיד קיימות שאלות לגבי מדידת תמ"ג, אבל כמשקיף, אתה לא בהכרח מעוניין במספר הבודד כי אם במגמה. כך שגם אם הצמיחה תעמוד על 5% או 4%, זה בסדר גמור עבור השוק ככלל".

סלס מסביר כי היציבות נובעת מהמנדט החזק שקיבלה הממשלה בקונגרס ה־19 שנערך לאחרונה, להתמקד בצמיחה בת־קיימא ואף קבעה לעצמה יעדים ל־2049. "אם אתה רוצה להגיע לשם, אתה לא יכול להרשות לעצמך תנודתיות רבה בהתפתחות הכלכלית. אתה צריך התפתחות יציבה", אומר סלס. "ברור שסין רוצה להמנע ממלכודת הכנסת הביניים, שזו תפיסה שלפיה כלכלות מתפתחות שרוצות להפוך למפותחות נתקעות בתוך התהליך, כי אין להן קצב מספק. הקצב הוא חשוב. גם משום שהמשכורות עלו ברחבי העולם. ומנקודת מבט של משכורות, סין היא עתה יקרה יותר ממקסיקו. כך שכדי להתחרות, היא צריכה תעשיות פרודוקטיביות יותר והיא צריכה לעבור מודרניזציה".

כיצד יתרחשו התהליכים הגדולים הללו בפועל?

"בסין אנחנו מתמקדים בשני דברים. האחד זה פרויקט החגורה והדרך והשני זו סין החדשה. הכלכלה החדשה. והיא נבנית במידה רבה סביב חברות הטכנולוגיה באידו, עליבאבא וטנסנט, המכונות BAT. הסטטיסטיקה מדהימה. יש יותר משתמשי מובייל ואינטרנט בסין מאשר באירופה ובארה"ב יחד. צרכנים סיניים מבלים 4 מיליארד שעות ביום באפליקציות במובייל. וזה כמובן מייצר הרבה מידע שאפשר להשתמש בו לבינה מלאכותית, ומשום כך הם מתפתחים כל כך מהר. בתשלומים האלקטרוניים הם מקדימים את ארה"ב שנות דור. זה נשמע אולי כמו, 'טוב, זה רק אינטרנט, מסחר מקוון', אבל יש סביב זה הרבה מאוד פעילות נלווית. האתגר הגדול יהיה האם הם ישתמשו ביתרון הזה כדי לשדרג את מגזר הייצור העצום וליצור יזמות פרטית ולבצע רפורמות כדי להגיע ליעד צמיחה של 6% לטווח הרחוק".

"הם יצטרכו גם לפתור את בעיית החוב בחברות שבבעלות ממשלתית. וזה עניין שלקוחות תמיד מעלים לגבי סין. כעת קיימת יותר בהירות סביב זה. למשל, במחצית הראשונה של השנה, 2,500 חברות בבעלות ממשלתית עברו ארגון מחדש רק במחוז גואנגדונג. הם רוצים מספר חברות שיהיו ראש חץ ושבהן הם יבצעו רפורמה, ולכך הם יוסיפו את היתרונות של הכלכלה החדשה. עבורנו זו אחת הסיבות לצפות לצמיחה גבוהה, והשנייה, היא יוזמת החגורה והדרך. כאן קיימת תחזית חיובית עבור מגזרים כמו חומרי גלם, אבל גם בנקאות ועבור הצרכן בן מעמד הביניים. אתה הולך לחבר את הערים הסיניות עם פנים הארץ, אבל גם עם חומרי הגלם והשווקים הזרים. יצירת הקשרים הללו תאפשר פיתוח אזורים אחרים בעולם. אם אני מקים מסילת רכבת מווייטנאם, למשל, היא תעבור בתחנות מסוימות ותייצר שם צמיחה שתיטיב עם האזור כולו. בביקורים שלי באסיה אני שומע אופטימיות רבה לגבי זה, במיוחד התועלת שתצמח לאזור, לא רק לסין".

מתי נרגיש בהשפעה של המהלכים האלה באסיה? 20 שנה? פחות?

"זה יהיה הרבה הרבה יותר מהר. אצל טראמפ קיימים אולי סימני שאלה בקשר לגלובליזציה, אבל ברור שבאסיה האינטגרציה האזורית הולכת לכיוון של אינטגרציה נוספת. משום כך, אנחנו כבנק העברנו את המיקוד לאסיה. אנחנו מדברים על סין, אבל במקביל, שינזו אבה נבחר שוב ביפן וגם הודו, שמדשדשת קצת עתה, תתאושש ותיהנה מהשפעות הרפורמות ב־2018. אם מתייחסים לשלושת המדינות הללו, זו תהיה שנה טובה לצמיחה שם".

ארה"ב: בשבחי האטיות

נחזור רגע לטראמפ. הוא הבטיח הטבות למעמד הביניים, אבל בפועל רפורמת המס שלו הלכה לכיוון ההפוך.

"נראה שהמרוויחים הגדולים כאן יהיו התאגידים. מתוך כלל העלות המחושבת של הרפורמה, 1.5 טריליון דולר, בערך 0.3 יילכו לצרכנים וכ־1.2 לתאגידים. בחישוב כולל מדובר ב־0.4% תוספת לתמ"ג וזה כבר מוטמע בתחזיות שלנו. אנחנו מסתכלים על תחזית צמיחה של 2.5% לארה"ב. ארה"ב היא אחד השווקים שאנחנו ממשיכים לאהוב".

ומה לגבי השינויים בצמרת הפד? איך אלה ישפיעו לדעתך על הכלכלה האמריקאית ועל החלטות בנקים מרכזיים בעולם?

"בחירת ג'רום פאוול לראשות הפד משפיעה על הטווח הקצר. אנחנו חושבים שקיים קצת חשש סביב הבחירה הזאת, ויש חוסר ודאות גם סביב העובדה שקיימים מספר מושבים פנויים בפד. באחרונה ביצענו שינויים בתחזית שלנו לגבי האג"ח האמריקאיות. העלנו אותן קצת: באופן פוטנציאלי 2.6% לאג"ח לעשור בטווח הקרוב ואז ירידה לתחזית הקודמת שלנו של תשואה של 2.4% עד סוף השנה הבאה".

"לפד של ג'נט ילן היתה גישה אטית, הדרגתית, ויש שיאמרו יונית. השווקים יחששו כעת וישאלו את עצמם מה פאוול הולך לעשות, אבל התרחיש המרכזי צריך להיות עדיין שהכל יתנהל באטיות, כי אין לחצים אינפלציוניים. אז הדבר היחיד שבנק מרכזי כמו הפד יעשה, כפי שהתחיל לעשות כבר, זה להתחיל בתהליך הנורמליזציה, כי הכלכלה חזקה דיה כדי לספוג מספר העלאות ריבית. אנחנו מצפים להעלאת ריבית נוספת במרץ 2018, אחרי זו שהיתה בדצמבר, ולאחר מכן ספטמבר 2018 ומרץ 2019. לגבי שאר העולם, יפן עדיין מתרחבת, אירופה תהיה כנראה אטית מאוד בהפחתת התמיכה המוניטרית ואנחנו סבורים שהעלאה הראשונה של הריבית בגוש היורו תהיה רק לקראת סוף 2019. הבנק האירופי המרכזי בוחן את ממוצע גוש היורו והוא צריך גם להסתכל בכלכלות החלשות יותר בגוש, כדי לוודא שברגע שמתחילים להעלות ריבית, הן לא יספגו פגיעה שתהרוג אותן".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות