אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלי שידעתם: בינה מלאכותית כבר מחליטה אם לנתח אתכם צילום: אוראל כהן

חשיפת כלכליסט

בלי שידעתם: בינה מלאכותית כבר מחליטה אם לנתח אתכם

ללא ידיעת החולים פועל פיילוט בבית החולים הממשלתי הלל יפה ובבתי חולים נוספים עם חברת MEDecide, שבו תוכנת בינה מלאכותית מקבלת את נתוני החולה ומחליטה אם דרוש לו הניתוח

25.12.2017, 07:04 | יואב סטולר

אם הגעם בשנה האחרונה לפגישת ייעוץ לפני ניתוח אצל פרופ' יצחק ברוורמן, מנהל מחלקת אף־אוזן־גרון בבית החולים הממשלתי הלל יפה בחדרה, ייתכן שאחת הסיבות לכך שהוא החליט לנתח אתכם או לא היא המלצה שסיפקה לו תוכנת הבינה המלאכותית של חברת הביוטק הישראלית מדיסייד (MEDecide). התוכנה הוכנסה לשימוש בבתי חולים בישראל באופן ניסיוני בשנה האחרונה באישור ובעידוד משרד הבריאות, מבלי ליידע את החולים על השימוש בה, ובלי להבהיר להם שבינה מלאכותית מעורבת בהליך קבלת ההחלטות שנוגע לניתוחים שהם מועמדים לעבור. משרד הבריאות ובית החולים אינם מיידעים את החולים בהמשך להחלטת ועדת הלסינקי שקבעה בעניין התוכנה: "לא מדובר בניסוי בבני אדם, אלא תיקוף צ'ק ליסט כנגד החלטות של רופא בכיר, מבלי שפעולת התיקוף תשפיע על ההחלטות הקליניות, לפיכך לא נדרשת הסכמה מדעת". לדברי מייסדי החברה, שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן אף נפגש עמם וקידם את הפיילוט.

קראו עוד בכלכליסט

למעשה, במסגרת הפיילוט במערכת הבריאות הישראלית התבקשו כל הגורמים לשמור על סודיות שעוגנה בהסכמים; סודיות שבאה גם על חשבון השקיפות של הטיפול הרפואי מול המטופל, שאינו יודע שהרופא שלו נועץ בתוכנת בינה מלאכותית. במדיסייד אומרים שמדובר בהסכמים סטנדרטיים בתחום ההתקשרות בין כל חברה חיצונית שמספקת שירותים למוסד רפואי. התוכנה אינה שומרת מידע פרטי או פרטים מזהים על החולה, אלא אינדיקציות רפואיות אנונימיות.

מימין דן ברכוביץ מימין דן ברכוביץ', אורלי הראל ופרופ' יוסף אלידן | צילום: אוראל כהן מימין דן ברכוביץ

התוכנה תחליף את הרופא?

תוכנת הבינה המלאכותית של מדיסייד - שהוקמה לפני שנתיים על ידי אורלי הראל, שמכהנת כמנכ"לית; פרופ' יוסף אלידן, שמכהן כמדען הראשי של החברה; ודן ברכוביץ', שמכהן כמנהל הטכנולוגי של החברה - מסייעת לרופאים בהליך קבלת ההחלטות הנוגעות לביצוע ניתוחים. הרופאים יכולים להזין לתוכה שלל פרטים רלבנטיים, כמו ממצאי בדיקות שבוצעו, ההיסטוריה הרפואית של המטופל, התחושות הסובייקטיביות שלו - למשל הסבל שהבעיה גורמת לו בשגרה - כמה זמן המטופל סובל מהבעיה והתרופות הרלבנטיות שהוא נוטל. התוכנה מנפקת לרופאים באופן מיידי מפה ברורה של כל השיקולים וכן המלצות - האם לבצע את הניתוח, האם ישנה פרוצדורה רפואית אחרת שניתן לבצע והאם ישנן בדיקות נוספות שכדאי לבצע טרם קבלת החלטה בנושא. לפי מייסדי החברה, במערכת הבריאות הישראלית התוכנה שלהם המליצה במקרים רבים על עריכת בדיקות נוספות, או המליצה שלא לבצע את הניתוח שעל הפרק.

לפי מייסדי מדיסייד, התוכנה של החברה למדה במשך חודשים את הפרוטוקולים הרפואיים של כ־40 הליכים בלתי דחופים שונים, המכונים Text Book ושנחשבים למדריך המוסכם בקרב רופאים בכל הנוגע להחלטה אם יש לנתח את המטופל וכיצד. לפי המייסדים, עד כה גרסת התוכנה שבה עושים שימוש בישראל התמחתה בעשרה תחומים רפואיים שנחשבים לנפוצים ביותר בעולם הניתוחים הבלתי דחופים, כמו אף־אוזן־גרון, אורתופדיה, בית החזה, אורולוגיה, גינקולוגיה, נוירולוגיה ופלסטיקה. "בהתחלה התמקדנו בפרוצדורות הלא דחופות. בשלב הבא נעבור גם לדחופות", אמרה הראל ל"כלכליסט". הראל הוסיפה כי "התמחינו בינתיים בניתוחים שדורשים אישור מראש על ידי חברות הביטוח בארה"ב (שוק היעד של החברה - י"ס). מדובר בניתוחים השכיחים ביותר, אבל גם אלו שיש בהם את שיעור הפעולות המיותרות הגבוה ביותר". לדברי הראל, התוכנה של מדיסייד שואפת לספק מענה לתמונת המצב העגומה שלפיה מתים בארה"ב כל שנה כ־70 אלף מטופלים כתוצאה מהליכים רפואיים בלתי נחוצים שנערכים בשל החלטות שגויות.

עם זאת, ישנם חששות שנלווים לשימוש בתוכנה. החשש המרכזי הוא ביטול שיקול הדעת האנושי, שכן אם התוכנה תהפוך לכלי נפוץ, הרופאים עלולים לחשוש מלפעול בניגוד לדעתה. בנוסף, התוכנה עלולה לטעות ואף עשויה לשמש את הרופאים בניסיון להסיר מעצמם אחריות לטעויות. כמו כן, חברות ביטוח עשויות להעניק בלעדיות מוחלטת לתוכנה בכל הנוגע לשאלה אם לממן את הניתוח או לא.

פרופ פרופ' יצחק ברוורמן מנהל יחידת אף אוזן גרון בבית חולים הלל יפה | צילום: אלעד גרשגורן פרופ

 

"התוכנה מקנה לנו יתרון"

לדברי פרופ' ברוורמן, "התוכנה הותקנה כפיילוט באישור של משרד הבריאות, והיא מוסיפה לנו כלי אובייקטיבי שמאגד נתונים בתצורה של בינה מלאכותית שאומרת לנו כמה באמת הניתוח מוצדק והאם צריך לשקול את עצם קיומו. אנחנו מבצעים כ־800 ניתוחים בשנה. יהיה ריאלי להגיד שבחצי מהניתוחים האלו עשינו שימוש בתוכנה. הרושם שלי הוא שהתוכנה מקנה לנו יתרון". עם זאת, פרופ' ברוורמן מדגיש כי "לפי שעה, זהו עוד כלי בארגז שמשמש בהליך קבלת ההחלטה אם לנתח חולה. אם התוכנה אומרת שיש אינדיקציה גבוהה לצורך בניתוח וגם אנחנו חושבים ככה, אז זה בסדר. אם היא אומרת שאין אינדיקציה ואנחנו מהססים, אולי נדחה את התהליך. היו מקרים שאנחנו חשבנו שצריך לנתח והתוכנה קבעה אחרת. לא תמיד הלכנו איתה". פרופ' ברוורמן מדגיש כי "הייתי ממליץ להכניס את זה לפרקטיקה של מחלקות שונות. בתי חולים מבצעים ניתוחים רבים, גם כשאין ודאות של 100% בצורך לנתח. אם יש פילטר נוסף שיכול לבדוק, בהחלט צריך להיעזר בו".

ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד אינו מכיר את הסטארט־אפ שהוזכר בכתבה והפיילוט אינו נערך בחסות המשרד".

חברות הביטוח יוכלו לבחור לא לממן ניתוחים

תוכנת המחשב של מדיסייד (MEDecide) אינה מיועדת רק לשימושם של רופאים ובתי חולים. שוק היעד שלה הוא בעיקר חברות ביטוח, בדגש על מדינות כמו ארה"ב, שבהן חברות הביטוח אינן מספקות את השירותים הרפואיים עצמם (בניגוד לישראל, שבה קופות החולים מוכרות פוליסות ביטוח), אלא רק מממנות את הפרוצדורות הרפואיות בהתאם לפוליסה.

חברות הביטוח יוכלו להשתמש בתוכנה כדי לקבוע אם יש צורך בניתוח ולהחליט בהתאם אם לממן את הפרוצדורה. מצד אחד, התוכנה עשויה לחסוך כספים לחברה ולמבוטח כי ביכולתה להפחית את מספר הפרוצדורות המיותרות שמתבצעות, ובכך אף להביא להפחתת מחירי הביטוח; מצד שני, היא עלולה להציב את חברת הביטוח בניגוד עניינים. אם, למשל, התוכנה ממליצה לא לבצע ניתוח מסוים בעוד הרופא של המבוטח ממליץ על ביצועו, חברת הביטוח עשויה להעניק משקל יתר להמלצת התוכנה ולהחליט שהיא לא מממנת את הניתוח. דבר מסוג זה אף עשוי להפוך לשיטה להפחתת עלויות לחברות הביטוח, כאמור, בעיקר מעבר לים. בנוסף, חברות הביטוח שמבטחות רופאים מפני רשלנות רפואית עשויות להשתמש בתוכנה כדי להפנות אצבע מאשימה לרופא שפעל בניגוד להמלצת התוכנה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



34 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

34.
כלי חיוני - המוח היהודי
חלק מהמגיבים פשוט אינם בקיאים בתחום הרפואה. תוכנות מהסוג הזה (שקיימות לדוגמא בפיענוח תצלומים) אינן מקבלות החלטות וגם התוכנה הזאת וודאי לא תקבע האם יהיה ניתוח או לא, אלא האמור בעזר לרופא בבחינת מכלול השיקולים. הרפואה מתפתחת כל הזמן ואין בן אנוש שבקיא בכל מחקר חדש ויודע הכל. התוכנה היא כלי עזר חיוני שרק יכול לשפר את הרפואה. האינטרס של כל אחד מאיתנו הוא שיהיה עוד גורם מייעץ שיעזור בהבנת המקרה. אם הגורם הזה הוא תוכנה אזי אין ספק שהרווח יהיה גדול יותר. לא ברורה לי עמדת הכתב.
סטודנט לרפואה  |  01.01.18
לכל התגובות